מאת: איתי שחם
שני אנשים עם אוטיזם נפגשו והחליטו להקים קהילה ובניין לאנשים על הרצף. כך התחיל מיזם “אספרגרים יוצרים קהילה” שקורם בימים אלה עור וגידים, ויציע פתרון דיור קהילתי לבוגרים ובוגרות על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, במרכז הארץ. מטרת המיזם היא ליצור חברה שתהווה מסגרת להתפתחות והשתלבות עבור בוגרים על הרצף.
נפגשו דרך קבוצה בזום
מאחורי המיזם עומד אלון זיידל (57), הנדסאי בניין, אלקטרוניקה והוראה, שנמצא על הרצף האוטיסטי. לפני כארבע שנים, בעקבות חוויותיו בחיים והקשיים שעבר, החל זיידל לגבש את הרעיון ליצירת חברה לאוטיסטים בתפקוד גבוה ואסף מידע רב בתחום, לאחר שגדל וחי שנים רבות בחברת אוטיסטים, וצבר ניסיון רב בהתמודדות עצמאית עם החיים.
זיידל, שעבר במשך השנים מספר השתלמויות וקורסים בתחום היזמות, סיים לאחרונה קורס יזמות במסגרת פרויקט ‘Winwork’ וביטוח לאומי, שמטרתו קידום בעלי מוגבלויות לעצמאות כלכלית וסיוע להם בהקמת עסקים משלהם, ומלווה על ידי מנטור בכיר מטעם הפרויקט.
לפני כשנה, חבר זיידל לעודד מלך (35), בעל תואר ראשון בלימודי מעבדה רפואית, שנמצא גם הוא על הרצף האוטיסטי, לצורך הקמת המיזם. מלך סיים לאחרונה קורס בדיקות תוכנה ועובד בתחום הרפואה. הוא מנהל את קבוצות הפייסבוק של המיזם: “אספרגרים יוצרים קהילה – קהילה ובית ל-Neurodiversity” ואת קבוצת “אספרגרים יוצרים קהילה – בוגרים, הורים, מתנדבים, בעלי מקצוע, שותפים”, שם הוא משתף כתבות על אספרגר ואוטיזם.
החיבור ביניהם נוצר בקבוצה חברתית בזום, שמיועדת לאנשים על הרצף בתפקוד גבוה, של עמותת ‘אבני דרך’, בהנחיית שיר גליקמן. באותה תקופה, זיידל, שהיה במהלך ההכשרה שלו, שיתף את החברים בקבוצה ברעיונות על המיזם, ועודד את מלך להצטרף אליו. מלך התלהב מהרעיון, והשניים החלו לקדם את הרעיון המשותף.
יותר טוב ממשרד הרווחה
המיזם, על פי השניים, יציע פתרון טוב יותר ממסגרות הדיור הקיימות, הפועלות דרך משרד הרווחה. המסגרות הללו נותנות לרוב פתרונות ושירותים בסיסיים בלבד ולטווח זמן מוגבל, כשהבוגרים נדרשים לשלם 80 אחוז מקצבת הנכות שלהם כל חודש.
בוגרים על הרצף מקבלים כיום שירותים בסיסיים לתפקוד יום-יומי ופעילויות פנאי בלבד, בדרך כלל מעמותות וחברות דרך משרד הרווחה. הבעיה היא שהחברות הללו מעסיקות בעיקר עובדים לא מקצועיים ולא מיומנים, חסרי ניסיון בעבודה עם בוגרים על הרצף, וסטודנטים בשכר נמוך, שמתחלפים בתדירות גבוהה.
כמו כן, סל השירותים שמקבלים בוגרים על הרצף הוא אחיד, ולא בהכרח מתאים לצרכיהם האישיים. למשל, לא כל בוגר צריך מדריך שילמד אותו לבשל או לעשות קניות, אבל זה מה שכולם מקבלים בסל.
הדיור שניתן דרך משרד הרווחה, בדרך כלל לא כולל יחידות דיור עצמאיות, מרחב מחייה מספק, עצמאות במגורים ופרטיות, מה שפוגע בפוטנציאל ההתפתחותי של הבוגרים. בנוסף, בוגרים על הרצף נאלצים לחיות לבד, וככל שהם מתבגרים, אתגרי החיים הופכים קשים יותר, משום שהתמיכה לה הם זוכים ממשפחתם הגרעינית הולכת ופוחתת.
התאמה אישית לכל דייר
במיזם “אספרגרים יוצרים קהילה”, רוצים לעשות את הדברים אחרת לגמרי. ראשית, התקציב שיגיע מהמדינה יושקע בהתאמה אישית לצרכיו של כל דייר. המיזם ישכור את שירותיהם של אנשי מקצוע מנוסים, שיוכלו לסייע לכל דייר להתפתח ולממש את כישוריו.
המגורים במיזם יהיו מותאמים לקהילה. התוכנית היא בניין מגורים במרכז הארץ, שיכלול כ-30 יחידות דיור עצמאיות ליחידים או לזוגות (50 עד 75 מ”ר, 2-3 חדרים). בנוסף, אחד מיעדי המיזם הוא הבטחת פרנסתם ועתידם הכלכלי של הדיירים, כאשר השאיפה היא שבכל קהילה ובכל בניין יהיו חברות, משרדים וחנויות, שיעסיקו בוגרים.
הקהילה המתוכננת תיתן מענה לבעיות והקשיים של חבריה ותספק את מכלול הצרכים הממוקדים שלהם – מה שהמשפחה ומסגרות הרווחה לא יכולות לתת. הקהילה תסייע בהסתגלות הבוגרים לשינויים המהירים בטכנולוגיה ובקצב החיים, ובשיפור המיומנויות התקשורתיות והחברתיות שלהם עם החברה הכללית, ותדאג להם למקורות פרנסה מכובדים.
המיזם נמצא בשלבים ראשונים של התאגדות, ייסוד והפעלת הקהילה, שבה כל חבר יתרום לאחרים על פי כישוריו. בנוסף, פנו היזמים למנהלי פרויקטים, קבלנים ויזמי בנייה, כמו גם למשרדי-הממשלה הרלוונטיים, לצורך מימון הפרויקט. המטרה היא לאכלס את חברי הקהילה במבנה תוך כשנה עד כ- 3 שנים.
זיידל ומלך מעוניינים לצרף שותפים נוספים למיזם, ואפשר ליצור איתם קשר דרך קבוצת הפייסבוק “אספרגרים יוצרים קהילה – קהילה ובית ל-Neurodiversity“.
