נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותלראשונה: תחרות "הקלע של המדינה" גם לכדורסלנים נכים

לראשונה: תחרות “הקלע של המדינה” גם לכדורסלנים נכים

מאחורי היוזמה: מינהלת הליגה ומפעל הפיס. עשהאל שבו, שגם משתתף: "זה דבר נפלא שיכול לקדם את הענף שלנו"

עלה לשלב הבא. עשהאל שבו זורק לסל במהלך התחרות. צילום: אייל לוי

מאת אייל לוי

בחמישי האחרון התקיים אירוע שמהווה אבן דרך נוספת בתהליך הטעמת המודעות לספורט נכים בחברה הישראלית: באולמי ספיבק בר”ג נערך מקצה מיוחד בתחרות “הקלע של המדינה”, אשר כלל את שחקני נבחרת העתודה של ישראל בכדורסל כיסאות גלגלים, וגם את מדליק המשואה ביום העצמאות האחרון עשהאל שבו.  

“הקלע של המדינה” היא תחרות קליעות מסורתית המתקיימת על ידי מינהלת הליגה בשיתוף מפעל הפיס. בתחרות משתתפים שלל קלעים צעירים ומוכשרים מרחבי הארץ, ואילו השנה נפל דבר – זאת הפעם הראשונה שנכלל בה גם מקצה עבור שחקני כדורסל כיסאות גלגלים – דבר שעשוי לקדם מאוד את ההכרה הציבורית בנושא הספורט המקצועני אצל אנשים עם מוגבלויות.

כדי לראות במה מדובר הגעתי אל מקצה המוקדמות, שם פגשתי כמה וכמה צעירים מוכשרים שמראים ששום דבר לא יכול לנצח נחישות, ושאפשר לעסוק בספורט כמקצוע גם אם יש לך מגבלה כזו או אחרת. מתוך כלל המשתתפים עלו לגמר (שייערך באחד ממשחקי פלייאוף ליגת העל בשבועות הקרובים) ארבעה – ראדי דגאמין, עמית ויגודה, ליאור יבניצקי ועשהאל שבו.

שבו: “אנחנו ספורטאים לכל דבר”

“קיום התחרות בפעם הראשונה עבור כדורסל כיסאות גלגלים זה דבר שמאוד משמח אותי”, אמר לאתר “שווים” עשהאל שבו (31), כדורסלן ותיק ומצליח בענף, “בעיקר מהצד של המדיה והתקשורת. עצם קיום האירוע מלמד על כניסת ענף כדורסל כיסאות הגלגלים לעניינים. אנשים מבינים שמדובר בספורטאים לכל דבר. אז נכון, יש לנו מגבלה, אבל מה שמגדיר אותנו הוא עצם היותנו כדורסלנים מקצועניים. חשיפה כזאת יכולה להביא לתחום עוד צעירים שיקבלו ביטחון, וזה דבר נפלא שיכול לקדם גם את הרמה בענף”.

כשנשאל על משמעות הספורט בתהליך השיקום שלו ושל חבריו, ענה שבו: “היום הספורט הוא הכל בשבילי. אמנם כבר ייצרתי לעצמי שגרת חיים, וגם יש לי ילד בן חודשיים, אבל בהתחלה זה היה שונה לגמרי. כשאתה מאבד משפחה (שבו איבד את אימו ושלושה מאחיו בפיגוע באיתמר ב-2022 ונפצע קשה בעצמו – א.ל.) הכל נראה שחור, אפל ודרמטי. המקום היחידי שעזר לי לעבד את האובדן זה הספורט. לספורט יש המון עוצמות, ואילו להתמודדות עם מגבלה פיזית יש המון משמעויות. לחבר’ה פה אין אפשרות להשתתף בפעילויות וחוגים שבני נוער בגילם משתתפים בהם. עצם המסגרת הזו מייצרת מעגל חברתי, קהילה לכל דבר ועניין, ואפילו עוזרת בתחומים אחרים בחיים, כמו זוגיות וחיי משפחה”.

חברי נבחרת העתודה של ישראל שהשתתפו בתחרות. צילום: אייל לוי

על חוויית הדלקת המשואה הוא סיפר: “זה היה הכבוד הכי גדול עבורי בתור אזרח. החום והאהבה שקיבלתי מכלל הציבור נגעו לליבי מאוד. הכבוד לא ניתן לי בגלל הזוועות שעברתי, אלא בגלל ההמשכיות וניצחון הרוח. כבוד גדול בשבילי לייצג גם את נפגעי הטרור וגם את אחיי הנכים”.

ויגודה (19), שגם הוא עלה ממקצה המוקדמות, מחזיק ברזומה מרשים ביותר בכדורסל כיסאות גלגלים, כולל בחו”ל, וזאת למרות גילו הצעיר. בשנה שעברה זכה יחד עם אוניברסיטת טקסס שבארלינגטון שבה שיחק באליפות המכללות בארה”ב, והשנה הוא משחק בקבוצת האנובר הגרמנית, מהקבוצות המובילות באירופה. “האירוע הזה הוא דבר מקסים, מכיוון שכדורסל כיסאות הגלגלים לא מקבל מספיק יחסי ציבור בארץ”, הוא אומר. “במקומות שבהם שיחקתי, כמו ארצות הברית וגרמניה, כדורסל כיסאות גלגלים מוגדר כספורט לכל דבר ועניין, והספורטאים מקבלים חסויות ויחסי ציבור ברמה הכי גבוהה. מיזם כזה יכול להקפיץ את העניין בארץ. זה נפלא והלוואי שימשך שנים רבות”.

המאמן: “השיקום קודם לכל”

את חבורת הלוחמים הזאת מאמן ליאור דרור. בגיל 14 הוא נפצע בתאונת דרכים, שבעקבותיה נאלצו הרופאים לכרות את רגלו. “שיחקתי כדורסל גם לפני, אך עקב הפציעה לא הייתה לי ברירה אלא לעבור לתחום כדורסל כיסאות הגלגלים”, הוא מספר. “שיחקתי פה במועדון ספיבק ר”ג, ואפילו הגעתי לשחק בנבחרות השונות. אני חי את העולם הזה הרבה מאוד שנים, למרות שהיום אני כבר לא שחקן פעיל”.

דרור מציין כי קיימת מורכבות באימון של בני נוער המתמודדים עם קשיים פיזיים ונפשיים. “בהתחלה, כשהילדים מגיעים, אנחנו דואגים להם קודם כל לשיקום”, הוא מדגיש. “אתה לוקח ילד שעבר טראומה פיזית, כמו תאונת דרכים, מחלה או מקרה מצער אחר, והמטרה היא לשקם אותו דרך הספורט. לפי דעתי, אין דרך טובה יותר מספורט כדי לשקם אדם שעובר אירוע טראומתי, בטח אם זה בפן הפיזי. החבר’ה שפה הם כבר אחרי תהליך השיקום. הם מתאמנים כמו ספורטאים לכל דבר ועניין, וזה מעיד על ההצלחה האדירה שלנו”.

מפעל הפיס ביקש למסור כי “מזה 7 שנים מקיים הפיס בשיתוף מינהלת הליגה תחרות קליעות לבני נוער בשם ‘הקלע של המדינה’. השנה, לראשונה, מתקיים מקצה מיוחד בו משתתפים חברי נבחרת העתודה בכדורסל כיסאות גלגלים, ובנוסף משתתף גם מדליק המשואה עשהאל שבו. אנחנו רואים בפעולה הזו עוד צעד חשוב לקידום ספורט הנכים בישראל”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות