בסופו של לילה בו ספגה מפלות גדולות, הצליחה הקואליציה להעביר בקריאה ראשונה בכנסת את חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. עכשיו תעבור הצעת החוק לידי ועדת הרווחה של הכנסת, ולאחר שזו תקיים דיונים ותאשר אותה, היא תועבר להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית. התקציב לחוק עומד על 2 מיליארד שקלים לתקופה של חמש שנים.
“יותר מ-9 שנים של עבודה הושקעו בחוק הזה, ואישורו בכנסת היום הוא תוצאה של עבודה מאומצת”, אמר לאחר ההצבעה שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שיזם את הצעת החוק יחד עם שר הרווחה מאיר כהן. “הגיע הזמן להסדיר ולתקצב את השירותים והכלים שמדינת ישראל מעניקה לאנשים עם מוגבלויות ולבני משפחתם. זה חוק היסטורי”.
באלו”ט, העמותה הגדולה בארץ בתחום האוטיזם, בירכו את “משרד הרווחה והעומדים בראשו ואת חברי הכנסת, שהבינו את גודל השעה והצביעו בעד הצעת החוק”. מאלו”ט נמסר כי “החוק יאפשר לאנשים עם מוגבלויות לממש את זכויותיהם לשירותי רווחה, בדגש על רצונו של האדם וזכותו לחיים עצמאיים בקהילה. עכשיו זו העת לעבודה מאומצת של כלל הגורמים על גיבושו הסופי של החוק, כך שיהיה המיטבי ביותר עבור אנשים עם מוגבלות בכלל ועם אוטיזם בפרט. הדרך עוד ארוכה, אך בהחלט מדובר בצעד ראשון ממשי וחשוב בהסתכלות של מדינת ישראל על צורכיהם של אנשים עם מוגבלות”.
מהו בעצם חוק שירותי רווחה? הדרך הנוחה ביותר להסביר היא באמצעות תשובות שסיפקו במשרד הרווחה לשאלות שהעלינו בנושא באתר “שווים”. למרות התשובות, ישנם עדיין הרבה דברים מעורפלים וסימני שאלה, וצריך לקוות שהם יובהרו ויקבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הרווחה.
1. שירותי דיור טיפוליים-שיקומיים, לרבות שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים: מדובר בשירותים ייעודיים שיינתנו במסגרת החוק החדש באמצעות שני סוגי מענים מרכזיים, שמטרתם היא לסייע לאדם למצות את עצמיותו ויכולותיו בתחומי חיים מרכזיים. סוג המענה הראשון מורכב מרצף של סוגי מסגרות דיור, ובכללם דירות, הוסטלים, מעונות פנימייה (מיועדים לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) ומכינות לחיים עצמאיים, שמהוות ברובן מסגרות ארוכות טווח עבור הדיירים, כבית לחיים עבורם. במסגרות אלו יהיו אנשים אשר זקוקים לתמיכות טיפוליות ושיקומיות מקיפות. סוג המענה השני מורכב ממעטפת טיפולית-שיקומית-תמיכתית אשר תאפשר לאדם לגור במסגרת מגורים משל עצמו בגפו, או במגורים משותפים עם בן זוג/ שותפים אחרים.
במשרד הרווחה ביקשו להבהיר שמדובר בשירותים הניתנים אך ורק במסגרת מערכת הרווחה, ואין בהם בכדי לגרוע מזכותו של האדם לממש את זכויותיו בקרב גורמים אחרים, כדוגמת זכויות בתחום הדיור הניתנות על ידי משרד השיכון. למרות בקשתנו, במשרד עדיין לא השיבו לשאלה האם האדם או משפחתו יוכלו לקבל תקציב לדיור עבורו ולבחור בעצמם את הדיור המתאים, כפי שקורה למשל באחד מהמודלים הנהוגים בארה”ב. מקריאה בין השורות אנחנו לא אופטימיים לגבי זה.
2. פעילות יומית, לרבות שירותי שיקום באמצעות תעסוקה ועיסוק מותאמים: לפי החוק החדש, שירותים אלה יכללו בין היתר הכנה, השמה וליווי, שיאפשרו לאדם עם מוגבלות להתקדם ברצף התעסוקה, תוך מיצוי יכולותיו בתחום זה. מטרתם של שירותי הפעילות היומית, בדומה לשירותי רווחה אחרים, הינה לסייע לאדם עם מוגבלות בפיתוח מיומנויות בתחומי חיים מרכזיים ולהביא לשילובו המיטבי בחברה.
3. שירותי בריאות הניתנים במסגרת של שירותי דיור טיפוליים-שיקומיים או במסגרת של שירותי פעילות יומית, ואשר נדרשים לצורך השילוב במסגרות אלה: ישנם אנשים עם מוגבלות שיש להם בעיות רפואיות נלוות. על מנת לאפשר לאנשים אלו להשתמש בשירותי רווחה הנחוצים להם ולהשתלב במסגרות השונות, יהיו מצבים בהם יספק משרד הרווחה מעטפת בריאותית מסוימת שתיקבע להם.
גם כאן מבהירים במשרד הרווחה כי מדובר בשירותים הניתנים אך ורק במסגרת מערכת הרווחה, ואין בהם בכדי לגרוע מזכותו של האדם לממש את זכויותיו בקרב גורמים אחרים, כדוגמת זכויות הניתנות על ידי משרד הבריאות וקופות החולים.
4. הסעה לשירותי פעילות יומית, לרבות ליווי בהסעה: על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות שעקב מצבם אין ביכולתם להגיע בכוחות עצמם למקום בו ניתנים שירותי רווחה בתחום של שירותי פעילות יומית, או עקב נסיבות מוצדקות אחרות ולפי כללים שייקבעו על ידי משרד הרווחה, יסופקו להם לעיתים שירותי הסעה. במשרד הרווחה לא פירטו מהם הקריטריונים וגם למה הכוונה במילה “לעיתים”.
5. ליווי אישי או סיוע אישי: על מנת לאפשר השתתפותם של אנשים עם מוגבלות בחברה ומיצוי זכויותיהם לשילוב בקהילה, ישנם מצבים בהם נדרשים לאדם עם מוגבלות סיוע והכוונה על ידי אדם אחר, כדוגמת תיווך לצורך קבלת שירותים מגורמים שונים בקהילה, ליווי במצבים חברתיים ואחרים ועוד. לשם כך, במסגרת החוק החדש יספק המשרד לאדם עם מוגבלות שירות זה ככל שהוא נדרש ובהתאם לקריטריונים שייקבעו. במשרד מבהירים כי אין בשירות זה כדי להוות תחליף לסיוע וזכויות הניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי, כגון קצבה לשירותים מיוחדים.
6. תוכניות מעבר ממערכת החינוך למערכת הרווחה: בתקופת הילדות, מגילאי 3 עד 18, עיקר המענה שניתן בפועל לילד עם מוגבלות מסופק על ידי מערכת החינוך. לקראת סיום שהייתו של הילד במערכת החינוך ומעברו למערכת הרווחה, שהינה לעיתים קרובות המערכת העיקרית שנותנת מענים לאדם עם מוגבלות אחרי יציאתו ממערכת החינוך, קיים צורך להבטיח מעבר מסודר באמצעות תוכניות מעבר מותאמות, שיהיו חלק מהחוק החדש. המטרה של תוכניות אלו הינה לגשר על שתי התקופות המשמעותיות בחייו של האדם, במעבר מגיל הילדות לגיל הבגרות.
7. שילוב מותאם בשירות לאומי או צה”ל: שירות בצה”ל או שירות לאומי מהווים צומת מרכזי בחייהם של מרבית אזרחי המדינה. במטרה לקדם את שילובו והשתתפותו של אדם עם מוגבלות בחברה, בדומה לכל אדם אחר במדינה, תינתן במסגרת החוק מעטפת תמיכה טיפולית לצורך השתתפותו השוויונית של אדם עם מוגבלות בצה”ל או בשירות לאומי, דרך בין היתר מתן ההתאמות והליווי הנדרשים.
8. שירותי פנאי: כחלק משילובו של אדם עם מוגבלות בחברה יינתנו שירותי פנאי הכוללים בין היתר שירותי תרבות, חברה וספורט. השתתפות אדם עם מוגבלות בפעילויות אלו מסייע להפגת בדידות, פיתוח של כישרונות ויכולות אישיות, וכן מאפשר לו לחיות חיים מספקים, מהנים ופרודוקטיביים יותר, בדומה לכל אדם אחר. שירותי הפנאי יינתנו הן במסגרות ייחודיות לאנשים עם מוגבלות והן במסגרות המשרתות את כלל הקהילה.
9. ייעוץ, הדרכה ושירותים נוספים לבני משפחתו של אדם עם מוגבלות, לרבות נופשונים ושירותים בשעת משבר: מתן שירותי רווחה לאדם כולל היבטים נרחבים המקיפים גם את בני משפחתו, שככלל מהווים חלק מרכזי ומשמעותי ביותר בחייו. לאור האמור, ישנו קשר חשוב בין האדם עם המוגבלות לבין בני משפחתו, ולפיכך ישנו צורך לספק גם להם שירותי רווחה. השירותים שיינתנו במסגרת החוק כוללים בין היתר הדרכה ותמיכה טיפולית, וזאת בכדי לאפשר לבני המשפחה לטפל באדם עם המוגבלות ולשמור על קשר איתו באופן מיטבי. שירותים אלה יינתנו הן בשעת שגרה והן בזמן משבר, והם יכללו גם שירותי נופשונים.
10. שירותי הדרכה, ייעוץ ושירותים נוספים להורה שהוא עצמו אדם עם מוגבלות: אנשים עם מוגבלות, כמו כל אדם אחר, זכאים לממש את רצונם להקמת משפחה ולהורות. על מנת לסייע בכל הקשור למימוש הזכות הנ”ל, יינתנו במסגרת החוק שירותי רווחה הכוללים בין היתר הדרכה הורית ותמיכה טיפולית רלבנטית לתחום זה.
11. הכוונה וטיפול להגברת השתלבותו של אדם עם מוגבלות בחברה, לרבות קבוצות שיקומיות טיפוליות, התערבות בתחום חברתי, מיני, הדרכה, אימון ורכישת מענים טכנולוגיים: מדובר בשירותים שמטרתם לסייע בקיום חיים אוטונומיים, עצמאיים ומונגשים, כגון שירותי תמלול ותרגום לשפת הסימנים, טכנולוגיה מסייעת, עזרים לחיים עצמאיים, ייעוץ, חינוך וטיפול בתחום חברתי ומיני, הדרכה סביב כישורי חיים, קבוצות טיפוליות סביב הקניית מיומנויות חברתיות ועוד.
כאמור, עדיין חסר עוד מידע רב כדי להבין מה בדיוק יעניק החוק החדש לאנשים עם מוגבלויות ולבני המשפחות, ומה לא. למי הוא יעניק, ולמי לא. למשל, מהם הקריטריונים לכל שירות? עדיין לא ברור. מי יחליט האם מגיע לאדם שירות כלשהו? לא ברור. האם משפחה תוכל לקבל את התקציב שמקבל כיום מפעיל של הוסטל ולבחור דיור איכותי יותר לבנה או לבתה? גם לא ברור. האם מתחת לסעיפים שנשמעים טוב לא מתחבאות אינספור כוכביות מסייגות ומבטלות? גם זה לא ברור נכון לעכשיו. בכל מקרה, ההצעה הכי טובה שלנו היא לעקוב מקרוב אחרי הדיונים בוועדה, להכיר את ההשגות השונות על החוק ולדעת טוב יותר לאן אנחנו הולכים, בתקווה שזה באמת למקום טוב יותר.
