"כשכרמל מעודה קשרה ילדים כל המדינה רעדה. כשקושרים ילדים עם צרכים מיוחדים, נאמר לנו שזה טיפולי", כך אמרה אלונה דניאל, אם לנער על הרצף האוטיסטי ושותפה למטה המאבק למיגור תופעות ההתעללות במסגרות היום לילדים בישראל.
את הדברים אמרה דניאל בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בנוגע להסדרת התנהגות מאתגרת (אמצעי ריסון) אצל ילדים, פעוטות ואנשים עם מוגבלות, על פי חוזר המנכ"ל החדש של משרד הרווחה.
המשרד שיגר לפני מספר ימים את החוזר, שנועד לייצר דפוס עבודה אחיד לכלל המסגרות לאנשים עם מוגבלות. המטרה היא להימנע ממצבים קשים, שבהם המטפלים פועלים ביתר שיקול דעת, ומפעילים אמצעים קשים מול אנשים עם מוגבלות לפי נוהל ה"אחיזה המרסנת". במצב רגיל, הנוהל הזה מיועד רק למצב שבו המטופל או הילד מסכנים את עצמם או את הסביבה.
בחוזר נקבעו מנגנונים שיסייעו להתמודדות עם מצבי התנהגות מאתגרת, תוך שמירה על הזכויות ועל שלומם וביטחונם של המטופלים עם המוגבלות, תוך התמקדות בצרכיהם האישיים. זאת לצד שמירה על שלומם וביטחונם של החשופים להתנהגויות מאתגרות ואף מסכנות מצד אנשים עם מוגבלות.
האסימון התחיל ליפול
"אמרו לנו שזה קורה רק במעונות פרטיים, אחר כך גילינו שזה קורה גם במעונות מוסדיים וגם בגני העירייה. כשחשפנו עשרות גנים בחינוך המיוחד, החל ליפול האסימון", האשימה דניאל את משרד הרווחה ומשרד הבריאות בדיון. עוד היא סיפרה על ילדה בת שנתיים וחצי שאובחנה על הרצף האוטיסטי, ועברה התעללות במעון בימי ההסתגלות הראשוניים.
לדבריה, אמה של הפעוטה הגיעה לאסוף אותה מהמעון, וראתה אותה על הרצפה בשירותים, עם מטפלת שהילדה לא מכירה. אותה מטפלת החזיקה לה את הידיים והרגליים בכוח. האם הגישה מיד תלונה במשטרה, אבל שם נאמר לה כי זו שיטת טיפול ידועה לילדים על הרצף האוטיסטי.
"את מי היא סיכנה, בת השנתיים וחצי הזאת? ומה לימדו אותה ביום הראשון במעון? טוענים שזו שיטת טיפול שמיטיבה עם ילדים על הרצף האוטיסטי? הצוות הופך זאת להתעללות קבועה וממוסדת", אמרה דניאל והזהירה משימוש בנוהל האחיזה המרסנת כלפי ילדים.
משרד הבריאות: "שומרים על הילדים"
בלה בן גרשון, מנהלת המחלקה לאוטיזם במשרד הבריאות, ניסתה להסביר את הפעולה שביצעה המטפלת. לדבריה, האחיזה המרסנת מופעלת במקרים קשים במיוחד, כאשר ילדים או פעוטות יכולים לפצוע את עצמם או זולתם באופן קשה ובלתי הפיך. יחד עם זאת, היא הדגישה כי אסור למטפל להטיל את כל משקל גופו על הילד כדי לרסנו, ויש לחבקו בשתי ידיים תוך שיחה כדי שיחה.
רינת טילוביץ, מנהלת שירות הערכה במשרד הרווחה, הדגישה כי בנוהל המדובר האחיזה המרסנת ננקטת רק במקרה קיצוני במסגרות השונות לאנשים עם מוגבלות. "אסרנו קשירות ומיטות מוגבהות, והנהלים מחודדים לאנשי הצוות כל העת ונבדקים מדי שנה". טילוביץ ציינה את קיומם של "חדרי הגנה", בהם מוחזק אדם רק במשך עשר דקות, ומדובר לטענתה רק במטופלים המסוכנים לעצמם או לסביבתם, כאשר כל העת מחוייב קשר-עין עם המטופל והמטפל.
העובדים במוסדות לא מוכשרים לכך
עם זאת, עו"ד שלהבת אינשטיין-אלפסי, מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה, ציינה כי בנוהל לא כל איש צוות רשאי לעשות שימוש באמצעי ריסון. נעמה לרנר, מנכ"לית "התנועה לעצמאות", האשימה כי רבים מהעובדים במוסדות אלו כלל לא מוכשרים לכך, וכי אנשי המקצוע לטענתה, מחויבים "לקנות שקט" למערכת.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), התייחס גם הוא לזהירות המתבקשת בקביעת הנוהל לשימוש באמצעי ריסון כדי לא להפוך זאת לנוהל קבוע, אלא רק במקרי קיצון. להב-הרצנו ביקש ממשרד הרווחה להעביר לוועדה את טיוטת הצעת החוק הממשלתית, על מנת לבחון אותה ואת נוהל הטיפולים המדובר.
