fbpx

“אין לנו ייצוג בכנסת – יש נכי מחמד”

אייל כהן (57) ולביא נאור (60) היו פעילים במשך שנים במחאות של אנשים עם מוגבלות בישראל. האכזבה מהפוליטיקאים הובילה אותם להקים מפלגה חדשה

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
אייל כהן יו"ר המפלגה בהפגנה. צילום: נאור לביא
אייל כהן יו”ר המפלגה בהפגנה. צילום: נאור לביא

“חשוב להבין שכבר היום אין לנכים כסף ללחם ולתרופות”, אומר לאתר “שווים” אייל כהן (57), מנהיג ארגון “נכים הופכים לפנתרים”. כהן מפרט “כולם חושבים שאנחנו מחזיקים מכוניות ומקבלים קצבה גבוהה. אבל במציאות שקל מזה לא נכנס לי לכיס. אני נכה סיעודי, כל מה שאני מקבל זה קצבה של 7,600 שקלים. המטפל שמטפל בנו לוקח יותר. ואיפה התשלומים לשכירות, חשמל, מים, דלק ותרופות? אנחנו כבר לא חיים”.

לדבריו, “אנשים לא מבינים מה זה אומר להיות נכה במדינת ישראל”, ולכן הוא החליט להקים לאחרונה בשותפות עם לביא נאור (60) את מפלגת נתי”ב (נחיה תמיד יחד בכבוד). כהן במקום הראשון ברשימה, ונאור במקום השני. התקווה הגדולה שלהם ושל חבריהם היא לפעול מתוך הממשלה והכנסת למען האוכלוסיות החלשות בישראל.

“אין מי שמבין יותר מאיתנו את מצוקת הנכים והקשישים בישראל”, אומר נאור, פעיל חברתי ודובר “הנכים הופכים לפנתרים”, לאתר “שווים”.

נאור לביא. באדיבות המצולם
נאור לביא. באדיבות המצולם

“אני בעצמי נכה 100%, עם רגל אחת משותקת והשנייה חצי משותקת. אני זז עם קביים, נופל וקם פעמים רבות במהלך היום, ומצנתר את עצמי שבע פעמים ביום כדי לתת שתן”, הוא מספר. “אני גם אבא לילד עם מוגבלות נפשית וקוגניטיבית, ונשוי לאישה שחיה עם פיברומיאלגיה ודלקת פרקים קשה”, הוא מוסיף, “נלחמנו בכבישים שנים על גבי שנים, אבל זה לא נתן לנו הרבה. אנחנו חיים מקצבה זעומה של 3,700 שקלים ברוטו, ו-נטו 3,595 שקלים. מי יכול לחיות מקצבה כזאת? זוהי קצבת עוני ועולב”.

“למה אנחנו לא מתקיימים בכבוד עם קצבה בגובה שכר המינימום?”, תוהה נאור, “כל המפלגות בכנסת מצהירות על עצמן שהן חברתיות, והן מעבירות מיליארדים ומיליונים לשר או לח”כ כזה או אחר רק כדי שלא יפיל את הממשלה. אם ככה, אז יש גם כסף להעלות את שכר קצבאות הנכים לשכר מינימום. הפסקנו להיות פראיירים. הממשלות השונות אמרו לנו לאורך השנים שאין כסף. כולנו רואים היום שיש גם יש”.

אף אחד לא בא מהמאבק למען הנכים

מפלגת נתי”ב צוברת התעניינות ציבורית ופוליטית בכל יום, לפי כהן ונאור, אבל עדיין לא מספיקה. כך או כך, כהן טוען שביום הפקודה, הם יעשו ככל יכולתם כדי להיכנס לכנסת. חזון מפלגת נתי”ב שם דגש גדול על שוויון ללא הבדל של דת, גזע ומין, וקורא לשנות את סדרי העדיפויות במדינה בהיבט הקצאת משאבים והשקעה באוכלוסיות עם מוגבלות ואוכלוסיות מוחלשות.

“חלק גדול מהח”כים שנמצאים היום בכנסת, הצביע נגד העלאת קצבאות הנכות לשכר מינימום, בעוד שהם מרוויחים מעל 40,000 שקלים לחודש. אין לנו אמונה יותר באף ממשלה, שמשאירה את הנכים מאחור וזורקת אותם לשולי החברה הישראלית”, אומר נאור. כהן הוסיף: ” לאלה שמייצגים לכאורה את האנשים החברתיים בכנסת, אני קורא ‘נכי מחמד’. אף אחד לא בא מהמאבק למען הנכים. כולם עשו סרטונים והבטחות, וברגע שקיבלו את הקולות עזבו אותנו. אין לנו באמת ייצוג בכנסת”.

חסל סדר חסימות הכבישים

כהן יודע כי עבודה רבה עומדת בינו לבין קולות בשווי ארבעה המנדטים שיכניסו אותו ואת שותפיו לכנסת: “נצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להעביר את המסר לציבור. לצערי, אני לא יכול לבנות על תמיכה תקציבית מציבור הנכים, כי למרביתם אין ממה לחיות. הרבה אנשים מציעים לנו כספים והטבות שונות כדי להיכנס לרשימתנו לכנסת, אבל אנחנו נכניס לרשימה שלנו רק אנשים שבאמת מכירים את המצוקה הקשה של האוכלוסייה החלשה בישראל. אפשר להכניס אנשים משפיעים וחשובים כדי לקבל מנדטים, אבל אנחנו לא נוכל לממש את האג’נדה שלנו, כי כל אחד יפעל למען עצמו ואז מה עשינו בכך? אנחנו תמיד נפעל לטובת הכלל”.

“אחד הכישלונות הגדולים שלי הוא שלא הצלחתי לאחד את כלל הקבוצות שהופיעו במאבק הנכים בשל קרבות אגו פנימיים של מובילי המאבק”, הודה נאור. “כולנו באותה דעה אחידה – צריך לפעול ולהעלות את קצבת הנכות לשכר מינימום לצמיתות, ולהצמידה לשכר במשק על כל העלאה”. כהן חידד: “הרבה ארגונים לא רוצים שהמפלגה שלנו תצליח, מכיוון שאנחנו נקבע סדר חדש שימנע מאותם מנכ”לים לקבל תקציבים של מיליוני שקלים בגלל קשריהם עם ח”כים ושרים. אנחנו רוצים רק את תיק הרווחה, השאר לא מעניין אותנו. אנחנו לוחמים לטובת הכלל ולטובת החלשים ולא לטובת הכיסא”.

חברי המפלגה. צילום דוברות מפלגת נתיב
חברי המפלגה. צילום דוברות מפלגת נתיב

כהן, שמתנייד ביום יום באמצעות כיסא גלגלים ממונע, פעל משך שנים לצד ארגונים שונים למען העלאת קצבת הנכות בישראל, בעיקר בהפגנות ובחסימות כבישים, אבל גם הוא מבין שצריך לזנוח את הדרך ולבחור בטקטיקה חדשה במאבק הלא נגמר למען נכי ישראל. “נלחמנו במשך ארבע שנים, כדי לקבל תוספת של 1,400 שקלים, אז המאבק הצליח? זה לא מספיק וזה רק חצי מהדרך”.

“כולם סבלו מחסימות הכבישים, זה שיתק אזורים שלמים ושיבש את החיים של אזרחי המדינה”, הוא מציין. “אז מה מציעים לי ראשי המדינה? שאמשיך להילחם בכבישים עוד שלוש שנים? אשיג עוד 500 שקלים נגיד? בינתיים, שכר המינימום יעלה ל-7,000 שקלים. הגלגל הזה אף פעם לא ייגמר. זה כבר לא הדרך שלי. כולם צריכים להבין שהדרך לשנות היא בכנסת כדי שאנשים יוכלו לחיות בכבוד. שבחורף יוכלו להדליק גם חימום וגם אוכל וגם יהיה להם כסף לתרופות. אני לא רוצה לראות את התמונות שאנשים מחפשים באשפה, זה קשה לי”.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״