fbpx

אלמנתו של אילן גילאון ז״ל: “לא איפשרו לו למות בכבוד”

יהודית גילאון מקדמת מאבק ציבורי לשמירה על זכויותיהם של אלו שלא רוצים שיחיו אותם באופן מלאכותי: "משרד הבריאות ובתי החולים לא מתואמים"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
אילן גילאון ז״ל. צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ
אילן גילאון ז״ל. צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ

לפני כשלושה חודשים, בבוקרו של חג האחד במאי, הלך לעולמו הפעיל החברתי וחבר הכנסת מטעם סיעת מרצ, אילן גילאון. אלמנתו, יהודית, מספרת שבשבועות האחרונים לחייו הוא הורדם והונשם  -וזאת בניגוד לרצון שהביע בחייו. “בגלל המקרה האישי שלנו, אני פועלת להעמקת המודעות בנושא”, מספרת גילאון בגילוי לב לאתר שווים.

אילן גילאון היה נכה עם מוגבלות ברגל, בעקבות מחלת הפוליו שתקפה אותו בילדותו. לעיתים התנייד בעזרת כיסא גלגלים ממונע, ולעיתים בעזרת מקל הליכה. אלמנתו מספרת על ההיכרות ביניהם בתור נערים: “הכרנו בגיל 15. כשהוא נבחר ליו”ר מועצת התלמידים, אני הייתי הסגנית שלו. היינו בתנועת הנוער השומר הצעיר, והלכנו יחד לגרעין נח”ל בקיבוץ ניר יצחק”. לאחר מכן, יהודית התגייסה לחיל הים. אילן התקשה להתגייס בגלל מוגבלותו, אבל לאחר עשור גויס לחיל החינוך.

השניים נישאו ב-1978, למדו באוניברסיטה והביאו ארבעה ילדים. מאז, אילן עסק במעורבות פוליטית ובמאבקים ציבוריים. יהודית מעידה כי הבית של השניים באשדוד “היה בית פתוח” ותמיד היה “מלא באנשים”. במהלך שנות ה-80 וה-90 מונה גילאון למגוון תפקידים ציבוריים. בין היתר כיהן כסגן ראש עיריית אשדוד, עד שנבחר לכנסת בשנת 1999, בה כיהן כמעט ברציפות עד שנת 2021. לאחר כ-40 שנות שירות ציבורי, עזב גילאון את הכנסת בגלל הידרדרות במצבו הרפואי.

“השארנו הוראות מפורשות שלא להחיות”

“לאילן ולי היו הרבה שיחות על מצבנו הבריאותי”, מעידה אלמנתו. “דיברנו הרבה על ההזדקנות ועל מה היינו רוצים או לא רוצים שיקרה לנו”. היא מספרת כי שניהם היו חתומים על מסמך הדורש שלא להרדים או להנשים אותם אם הם מגיעים למצב בריאותי קריטי. “את טופס ההנחיות המקדימות כל אחד יכול להוריד ולמלא באתר משרד הבריאות. לאחר המילוי קיבלנו אישור וכרטיס שמשאיר הוראות מפורשות שלא להחיות אותנו”, היא מפרטת.

למרות זאת, כשגילאון הגיע למצב בריאותי אקוטי, “הוא הורדם והונשם בניגוד לרצונו ולהוראות שהשאיר”, מסבירה אלמנתו. לדבריה יש נתק בין הגורמים שאמונים על כיבוד זכויותיו של אדם החתום על מסמך ההנחיות המקדימות: “משרד הבריאות ובתי החולים לא מתואמים בנושא הזה. את הנתק הזה אני מנסה לתקן”.

יהודית גילאון. צילום מפייסבוק

הזכות לבחור את דרך סיום החיים

עמותת ליל”ך (לחיות ולמות בכבוד) היא ארגון חברתי שפועל על מנת שבקשותיו של כל אדם החתום על טופס ההנחיות המקדימות יכובדו. העמותה פועלת כדי להביא לכך שכל אדם שנושא כרטיס המעיד על בקשתו שלא להיות מורדם ומונשם, יישא על גופו תג או צמיד במידה ויגיע לאשפוז בבית החולים, כדי שהרופאים המטפלים ידעו כיצד לפעול אם מתעורר צורך להחיות. גילאון מספרת שבגלל המקרה האישי שלה היא משתפת פעולה, בין היתר, עם עמותת ליל”ך כדי להעלות את המודעות לתופעה.

“אנחנו נאבקים על זכותו של האדם לבחור בדרך סיום חייו, כדי למזער סבל, ולשמור על כבודו וחירותו ככל שניתן”, אומרת יו”ר ליל”ך, ד”ר ענת מאור, שמכהנת בתפקיד משנת 2000. בעברה, גם ד”ר מאור הייתה חברת כנסת ממפלגת מרצ, והניחה לראשונה את הצעת החוק לזכותו של האדם להימנע מסבל בשנת 1999. מספר שנים לאחר מכן, חוקק חוק חשוב המגלם בתוכו את הערכים שמקדמת העמותה.

“חוק ה’חולה הנוטה למות; התשס”ו-2005′, שנאבקנו רבות להשגתו, מאפשר לחולה הסופני למלא טופס הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח בנוסח מקוצר, בו יפרט את רצונו לטיפול או הימנעות מטיפול בסוף חייו”, מספרת ד”ר מאור. “עתה הטפסים הם של משרד הבריאות, ואנחנו פועלים להפצתם באתר שלנו ובערבי הסברה שאנו מקיימים”.

מיום הקמתה, הצטרפו לעמותה כ-22,000 חברים וחברות, וההצטרפות נמשכת כל העת. בזרוע ההסברה, העמותה מקיימת סדנאות למעוניינים בקיבוצים, בבתי אבות, בזום, בכנסים אקדמיים ובעוד מקומות, כדי לעורר מודעות לנושא ולעזור במילוי הטפסים לחברים המעוניינים למלא אותם.

בנוסף לכרטיס ההנחיות הרפואיות ממשרד הבריאות המקבלים אלו החתומים על המסמך, מקבלים המצטרפים לעמותת ליל”ך כרטיס של העמותה. גם גילאון ז”ל נשא כרטיס כזה, בדמות רישיון נהיגה, בארנקו.

מדוע הכרטיס לא כובד?
ד”ר מאור: “לצערנו, המידע עוד לא עובר בצורה הולמת בין משרד הבריאות לבתי החולים. יש בתי חולים שעוד לא מקבלים את הטפסים מהמאגר, ובחלק מבתי החולים המידע לא נגיש לכל רופא. לכן, על אף שמשרד הבריאות שיפר זאת, אנחנו דורשים לבטל לחלוטין את ההגבלה של רופאים הרשאים לקבל מידע על ממלאי הכרטיסים”.

“זה חייב להיות נגיש במערכת הדיגיטלית של בית החולים בגיליון האישי של כל אדם, כמו כל מידע רפואי”, טוענת עוד ד״ר מאור, המוחה בתוקף על אי-כיבוד רצונותיו של גילאון ז”ל. “נימוק השמירה על הפרטיות הוא אומלל, שכן, האדם ממלא את הטופס בדיוק כדי שברגע האמת כל הצוות הרפואי ידע שבקשתו היא להימנע מסבל, ויכבדו זאת”.

בעמותה דורשים ממשרד הבריאות לקיים קמפיינים בנושא, כדי להגדיל את מספר האנשים החתומים על הכרטיס. על פי ד”ר מאור, רק 2% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חתומה על מסמכי ההנחיות המקדימות, בעוד על פי נתון מ-2017 בארה”ב, כ-33% מהאוכלוסייה חתומה על כתב ויתור דומה או מקביל. “אנו פונים לבתי החולים להכניס שאלה בטופס קבלה באופן יזום על ידם”, אומרת ד”ר מאוד.

להצטרפות לעמותת ליל”ך (חברות/התנדבות) היכנסו לאתר העמותה בקישור או דרך המשרד.
מספר טלפון – 03-6730577
כתובת דואר אלקטרוני –
mailto:[email protected]

עלות ההצטרפות ליחיד היא 120 ש”ח לשנה, ולזוג 190 ש”ח לשנה.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

רותי זוארץ

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״