40% מהגופים הציבוריים הגדולים במשק (רשויות מקומיות ואזוריות וגופים נוספים) לא עומדים ביעד ההעסקה הקבוע בחוק לעובדים עם מוגבלות – מינימום של 5%. כך עולה מנתונים חדשים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2021, אשר הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
בינואר 2017 נוסף לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) תיקון מספר 15, המורה על הגדלת הייצוג ההולם לעובדים עם מוגבלות בגוף ציבורי המעסיק למעלה מ-100 עובדים. למרות שחלפו חמש שנים, ואף שהמדינה גיבשה תוכנית פעולה להגדלת שיעור העובדים עם מוגבלות, לפחות בינתיים הנתונים רחוקים מאוד מהניסוח של החוק.
על פי הנתונים המעודכנים, 60% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד ההעסקה המינימלי של 5%. 22% מהגופים עומדים ביעד ברמה בינונית (3.5%), 16% ברמה נמוכה (בין 2% ל-3.5%) ו-2% לא עומדים ביעד בכלל. גם המגמה לא מנבאת טובות: במהלך 2021, 46 גופים ירדו בשיעור העמידה ביעד, לעומת 38 גופים שעלו.
מי נמצא במקום נמוך בהעסקת אנשים עם מוגבלות?
בתחתית הרשימה נמצאת רשות שדות התעופה, עם 2%-3.5% העסקה של עובדים עם מוגבלות. יחד איתה ממוקמים נמוך בטבלה רשות ניירות ערך, רשות החדשנות, בנק ישראל, מפעל הפיס, יד ושם, המועצה להשכלה גבוהה ורשות החדשנות. באותה קטגוריה נמצא גם המוסד לביטוח לאומי, גוף שדווקא עוסק רבות בנושא אנשים עם מוגבלות, והיה מצופה ממנו לעמוד ביעדים ברמת טובה יותר. הביטוח הלאומי, כאמור, הוא גם הגוף שהפיק את נתוני הייצוג.
מנגד, ניתן לציין לטובה את תאגיד השידור הישראלי כאן 11, שעומד ביעדי החוק בצורה טובה, ויחד איתו את רשות הטבע והגנים, שירות התעסוקה והרשות לשיקום האסיר.
הרשויות המאכזבות
מתוך עשר הרשויות הגדולות בישראל, עיריית תל אביב ועיריות ירושלים, בני ברק וחולון מעסיקות בין 2% ל-3.5% בלבד – מתחת לרף ה-5%. יחד איתן נמצאות גם מודיעין עילית, בית שאן, באקה אל גרבייה, שוהם, שדווקא נבחרה בשנת 2020 כעיר הנגישה ביותר בישראל, ומועצה אזורית דרום השרון. הרשויות המצטיינות הן ראש העין, מודיעין מכבים רעות, אשדוד ומועצה אזורית בנימין.
בחלוקה למגזרים, המגזר הדרוזי עומד בצורה הכי טובה ביעד ההעסקה של עובדים עם מוגבלות, עם כ-90% עמידה ביעדים. לעומת זאת, המגזר החרדי והבדואי עומדים על 17% בלבד.
צריך לציין כי מצב הייצוג של עובדים עם מוגבלויות במשרדי הממשלה עוד טוב פחות. מהנתונים הכי מעודכנים של נציבות שירות המדינה עולה כי פחות מ-20% ממשרדי הממשלה עומדים ביעד ההעסקה של 5% באופן מלא. זאת, כאמור, לעומת 60% בקרב הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות, כפי שעולה מהנתונים החדשים של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.
הנציב: "לצערי, יש נסיגה בחובת הייצוג"
"למרבה הצער, ניכר כי במספר רב של פרמטרים ומגזרים קיימת רגרסיה בשיעור העמידה בחובת הייצוג ההולם להעסקת אנשים עם מוגבלות", אמר בתגובה דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. "משמעות הדבר היא כי מספר גדול מדי של גופים ציבוריים מפרים את חובתם החוקית בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה. זאת, בין השאר, בהינתן סמכויות האכיפה הנוספות שניתנו לנציבות בתיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר בכנסת בחודש יוני האחרון. במקביל, בכוונת הנציבות לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים במגזר הציבורי, כדוגמת חברות ממשלתיות וכן על גופים במגזר הפרטי".
גיתית רוזן אליצור, סמנכ"לית משאבי אנוש בתאגיד השידור הציבורי כאן 11, שצוין לחיוב בדוח, אמרה כי "כולנו מרוויחים מהעסקת עובדים מגוונים, בהם אנשים עם מוגבלות – החברה, התאגיד והעובדים. גיוון הוא אחד מערכי היסוד בתאגיד, ואנו רואים חשיבות רבה בתרומתם הייחודית של אנשים עם צרכים מיוחדים לעבודה ולתרבות הארגונית, ופועלים רבות להגדיל את יעדי ההעסקה ולשלב באופן מלא ומותאם אוכלוסיות ממגזרים, דתות, זהויות ויכולות מגוונים".
