ממשלת ישראל ה-37 תצא לדרכה מחר (חמישי) לאחר שראש הממשלה המיועד, ח”כ בנימין נתניהו, הגיע לסיכום עם המפלגות השותפות וחתם על כל ההסכמים הקואליציוניים. על פי הסיכומים, סיעת ש”ס תאייש את משרדי הרווחה והבריאות, כאשר שר הבריאות יהיה ח”כ אריה דרעי (בכפוף לאישור בג”ץ – א.ח) ושר הרווחה ברוטציה יהיה ח”כ יעקב מרגי ואחריו ח”כ יואב בן צור, שעד למינוי זה ישמש כשר נוסף במשרד הרווחה.
שר הרווחה הראשון יעקב מרגי, בן ה-62, היה שותף מלא בכנסת האחרונה להעברת חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות, שעבר בשלוש קריאות רגע לפני פיזור הכנסת הקודמת. מרגי, לצד ח”כים נוספים, צירף את הצעת החוק הפרטית שלו להצעת החוק הממשלתית, וכעת המפתחות למימוש החוק נמצאים בידיו. מקורבים לשר הנכנס אמרו לאתר “שווים” לאחר הפרסום אודות מינויו לתפקיד כי “אין סיבה שהשר לא יקדם את חוק שירותי הרווחה, הוא עבד לשם כך בכנסת הקודמת”.
ביקורת מצד הורי החינוך המיוחד
לפני ארבע שנים מונה ח”כ מרגי לתפקיד יו”ר ועדת החינוך בכנסת והביא לחברי הוועדה את התיקון לחוק החינוך המיוחד. כהונתו בתור יו”ר הוועדה כללה מריבות רבות עם ארגוני הורים, שמחו על כך שהרפורמה לא תישא פרי. ההורים טענו כי היא מפלה בין תלמידי החינוך המיוחד לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל ותביא לכך שהורים רבים יעדיפו לרשום את ילדיהם למערכת החינוך המיוחד על פני שילוב ילדיהם.
הבשורה הגדולה ברפורמה הייתה שבניגוד לעבר, הורים לילדים עם מוגבלות יכולים לבחור איפה ילמדו בנם או בתם. ההורים טענו שללא תקציבים ראויים הרפורמה תיכשל. מרגי התייחס לכך בעבר ואמר: “המדינה מבקשת לעשות שינוי ולתת את האפשרות לשילוב כזכות בחירה. ילד משולב לא יקבל פחות מילד חינוך מיוחד, מלבד יום לימודים ארוך ואורך שנת הלימודים”. כמו כן הבטיח השר המיועד שיושקעו בנוסף מאות מיליוני שקלים על חדרי הכלה לילדים עם צרכים מיוחדים – הבטחה תקציבית שלא התקיימה בפועל. בדיונים עצמם מרגי הוציא לא פעם החוצה הורים ופעילים למען ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך, ובתגובה ספג ביקורת חריפה מהם.
על אף הדברים האלו, ח”כ מרגי נחשב בעיני רבים לאחד מהח”כים המצטיינים והדעתניים ביותר בכנסת, ועל כן גם קיבל את תואר הפרלמנטר המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. בנימוקי ההחלטה ציין השופט בדימוס תיאודור אור כי “בעבודתו המקצועית של חבר הכנסת מרגי כיו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, התנהל באופן קשוב ועשה כמיטב יכולתו לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, תוך שימוש בתבונה בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו”. עוד נכתב כי “חבר הכנסת מרגי פעל רבות לתיקון אפליה בכל המגזרים, ומאבק הדגל שלו בתופעה נוכח בפעילותו לשיבוץ בנות ספרדיות במוסדות החינוך החרדי. כמו כן, פעל רבות בנושא תשלומי הורים, צהרונים, סייעת שנייה בגני ילדים, צמצום מספר התלמידים בכיתות וקידום הרפורמה בחינוך המיוחד”.
“דופק ותעודת זהות לא מספיקים”
באחת מוועדות החינוך בכנסת הקודמת, ח”כ מרגי הגיש הצעת חוק שנועדה להסדיר בחקיקה את מקצוע הסייעת, וזאת כחלק מהדיונים שהיו לקראת פתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך המיוחד. על פי ההצעה, סייעת צריכה להיות בוגרת 12 שנות לימוד, ללא הרשעות פליליות (במטרה למנוע מקרי אלימות כלפי ילדים), וכן להיות מוכשרת לתפקיד. ההצעה שלו גם מגדירה את התפקידים הספציפיים שהסייעת תמלא בשגרת המוסד החינוכי. את הסעיפים החדשים האלו בחוק, איפוא, יצטרך שר החינוך הנכנס לקבוע ולאשר.
בדיון ההוא גער מרגי באנשי משרד החינוך שלטענתו לא הגיעו מוכנים לוועדה, וטען כי סייעת היא חלק מהצוות החינוכי, למרות שמשרד החינוך לא סיפק תשובה ברורה לכך. ח”כ מרגי אמר עוד: “לא עוד דופק ותעודת זהות כתנאי כשירות להיות סייעת. צריך להכשיר את הסייעות לתת מענה לילדים בצורה הבסיסית ביותר, ולאחר מכן בצורה פרטנית. הסייעת תופסת מקום נכבד בטיפול בילדים, לפעמים יותר מהגננת או המטפלת”.
