יום לאחר שהציג את התוספת התקציבית המשמעותית לחינוך המיוחד, התייחס שר החינוך, יואב קיש, למרכיבי הרפורמה המתוכננת בדיון בוועדת החינוך בכנסת. "אין לי תרופת פלא לשנות את המציאות מהיום למחר", הודה קיש בדבריו. "נהיה בתקופה לא קלה, ונעשה מה שאנחנו יכולים במסגרות הקיימות כדי להגיע לתוצאות".
כזכור, קיש הציג במסיבת עיתונאים ביום שני האחרון רפורמה בחינוך המיוחד. במהלך הצהרתו לכלי התקשורת, הבטיח קיש כי יגדיל את התקצוב של החינוך המיוחד במיליארד שקלים, ובראש ועדה מקצועית שתגיש מסקנות לייעול המערכת יעמוד יו"ר עמותת אלו"ט, עמוס שפירא.
קיש התייחס לוועדת שפירא בדיון בוועדת החינוך, ואמר כי בשבועות הקרובים היא תתחיל לעבוד, ומסקנותיה יוגשו תוך מספר חודשים. הרכב הוועדה, על פי שר החינוך, יכלול בין היתר נציגים מהשלטון המקומי, מנהלי אגפי חינוך ברשויות, נציגי העמותות השונות ונציגי המורים וארגוני המורים.
"המנדט שניתן לוועדה הוא לבחון מה קרה בחינוך המיוחד, ולתת המלצות לא רק לטווח הקצר – אלא לעוד עשור. נהיה חייבים לבחון היטב את מסקנותיה. זו אחריות הוועדה לעשות תיאום ציפיות בין מה שצריך – למה שהשטח יכול להכיל", אמר שר החינוך. בנוסף, הבטיח קיש כי יפעל לשלב מטפלים פרא-רפואיים בהכשרה כבר בתוך המסגרות הקיימות, וכי יקדם תיקון משפטי שיאפשר זאת.
"גילינו שהבור עמוק"
בין שאר הדוברים בוועדה הייתה גם שרת החינוך לשעבר, חה"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי), שהתייחסה לנעשה בחינוך המיוחד בתקופתה. "בתיקון לחוק החינוך המיוחד ב-2018 היו כוונות טובות, אבל יכולת היישום בשטח לוקה בחסר", אמרה תחילה. "בשנה וחצי חשבנו שנפתח את החוק, ונביא את השינוי תוך שנה, אבל ככל שצללנו פנימה – גילינו שהבור עמוק ושחור", הוסיפה.
"צריך לעשות טיפול שורש, שישפיע גם על החינוך הרגיל", טענה שאשא ביטון. "אם נמשיך במציאות של היום, נגיע למצב שיש מורה, 30 תלמידים ו-30 סייעות. צריך שיהיה גוף בתוך בית הספר כמו מתי"א, שייתן מענה לילדים המתקשים. זה קורה במדינות אחרות, אפשר לייצר את זה גם כאן בישראל".
"צריך להקשיב לשטח"
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, התייחסה לטענות שטענה בעבר לגבי תיקון חוק החינוך המיוחד. "מי שמשלם את המחיר הם הילדים המיוחדים, הרגילים ומערכת החינוך כולה", אמרה. היא הדגישה שבעבר הציעה להכשיר את כל המורים בישראל לחינוך מיוחד, וכן כי יו"ר ועדת הזכאות והאפיון יהיה מנהל מחלקת החינוך של אותו אזור בשל היכרות מוקדמת עם המשפחות.
המזכ"לית ברכה על הוספת התקציב לחינוך המיוחד, אך הביעה ביקורת על אופן החלוקה שלו. "מערכת החינוך המיוחד קרסה", אמרה. "הם מבקשים לקצר את יום הלימודים ל-15:00 כי אין להם את המענה מבחינת סייעות ומורים. המשבר הזה לא יסתיים בשנה-שנתיים, נוצר פער גדול מאוד. לא יכול להיות שלא תהיה מגבלה של מספר ילדים משולבים בכל כיתה. המורים לא הוסמכו לטפל בילדים עם צרכים מיוחדים", הוסיפה. "צריך להקשיב לאנשים מהשטח, המורים והמנהלים, כי אם לא שומעים אותם – איך יפתרו את הבעיות?".
"המצב בשילוב לא מיטבי"
נציגת ארגון "בזכות" בוועדה, ד"ר עדית סרגוסטי, אמרה: "כיום יש שתי מערכות חינוך מקבילות – האחת מיועדת ל'תלמידים רגילים', והשנייה לחינוך המיוחד. צריך להתאים את המערכת הכללית למגוון של ילדים עם צרכים מיוחדים, ולא ההיפך. כל המורים במערכת החינוך צריכים לקבל הכשרה לעבודה עם ילדים עם מוגבלות".
מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך, תמי אומנסקי, הוסיפה: "ברור שהמצב בשילוב אינו מיטבי. ילדים נכנסים לשילוב ולא מקבלים את הזכויות שלהם. אם הגענו למצב שהדרך היחידה לקבל את מה שהילד צריך זה רק להגיע לחינוך מיוחד – אז אנחנו בבעיה. אם לא יהיה כוח אדם, כל תקציב שנשים פה – לא יפתור את הבעיה. צריכים לבחון את הדברים לעומק, זה מסע ארוך להוביל שינוי. המצב מאוד מורכב, אין פתרון קסם".
