נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה בימים אלה תביעה נגד חברת “כלל ביטוח” על סכום של 70,000 שקלים, בשמו של שמואל ביטון (44), אדם עיוור מלידה מבאר שבע, שמועמדותו לתפקיד כנציג טלפוני בחברת “כלל ביטוח” נפסלה, לטענתם, על רקע אפליה בקבלה לעבודה בשל היותו אדם עם מוגבלות.
בראיון מיוחד לאתר “שווים” ביטון סיפר על הליך הקבלה לעבודה. “חשבתי שבמקום גדול כמו חברת ‘כלל ביטוח’ יש יותר פתיחות לאנשים עם מוגבלות, אבל הם יצאו די חשוכים”, אמר והסביר: “הגשתי מועמדות למשרה שחשבתי שיכולה להתאים לי, יצרה איתי קשר נציגת גיוס שהסבירה לי על מהות התפקיד. היא התרשמה מאוד מהכישורים שלי, וכשאמרתי שאני אדם עם עיוורון, היא ‘הופתעה'”.
תוכנת ההקראה לא אושרה מטעמי ביטחון מידע
ביטון חשף בכאב כי מתוקף ניסיונותיו בעבר, הוא נהג לציין בקורות החיים שלו שהוא אדם עם עיוורון, עד שהחליט לעשות אחרת. “ניסיתי בעבר לשלוח קורות חיים בהן ציינתי שאני אדם עיוור, אך לצערי לא קיבלתי אף שיחת טלפון. אני לא משקר. ברגע שמתקשרים אליי, אני מציג את עצמי ומדבר על המגבלה שלי. גם בריאיון מול ‘כלל ביטוח’ אמרתי את זה בשיחה הראשונה, וסיפרתי להם על צרכי ההנגשה. הם הביעו התנגדות נחרצת לעדכן את תוכנת הנגישות, וכנראה שזו הייתה הדרך שלהם להגיד לי שאני לא מתאים עבורם”, הוא הוסיף.
ביטון הסביר את טענותיהן של “כלל ביטוח”, שמסרו כי מטעם בטיחות מידע אין אפשרות להתקין לו תוכנת נגישות המתאימה עבורו. ביטון זקוק להנגשה של הגדלת מסך וכן להנגשה של “קורא מסך”, המתמללת את המסך לקול. בתפקידיו הקודמים כנציג לקוחות ומכירות בחברות שונות כמו בזק, AMG ו-WE4G הוא השתמש בתוכנה חינמית שמנגישה עבורו את הכתוב על הצג.
במכתב התשובה של “כלל ביטוח”, השיבה החברה כי לא ניתן לעשות שימוש בתוכנה חיצונית, מטעמי אבטחת מידע. כמו כן, נטען כי הציעו להנגיש את המערכת, אך מכיוון שביטון לא התקבל לתפקיד, הם לא נדרשו לכך. ב”כלל” הבטיחו לחזור אליו לאחר שינסו בשנית לבדוק את בקשתו. איש לא חזר אליו.
“החליטו לשחק איתי משחקים”
ביטון פנה מיוזמתו שוב לנציגת הגיוס, וזו טענה שהבקשות שלו לא אושרו. למרות זאת, ביטון הוזמן לריאיון פרונטלי בחברה. בריאיון פירט על עברו התעסוקתי בתפקידים דומים, מסר פרטים לגבי ממליץ במקום עבודה קודם, ועבר סימולציית מכירות. לקראת סיום הריאיון, כשביטון העלה את נושא ההתאמות, השיבה המראיינת כי היא לא מתעסקת בנושאים האלו, ושיחזרו אליו בתוך 48 שעות. לאחר יומיים פנה ביטון אל נציגת הגיוס לדעת האם התקבל לעבודה – ונאמר לו שהנושא בבדיקה. חמישה ימים לאחר מכן התקשר בשנית לנציגת הגיוס של החברה כדי לבדוק את מצבו. לאחר כחצי שעה נשלח לו מייל כי לא התקבל לעבודה.
“החליטו לשחק איתי משחקים, במקום להגיד לי שאני לא מתאים מלכתחילה”, אמר ביטון. “הגעתי למשרדים, ראיינו אותי, השבתי במקצועיות יתרה לשאלותיהם, אבל במשך כל הזמן הזה הם לא רצו להעסיק אותי. אחרי חודש כבר התחלתי עבודה חדשה בבזק”, סיפר. “מהרגע הראשון היה משהו שם משהו אחר, לא נפנפו אותי ישר”, התגאה ביטון במקום העבודה החדש שלו. “היום אני עובד כבר חצי שנה בתור נציג שימור לקוחות, עם ההתאמות הדרושות. זה תפקיד לא קל, אבל מאוד מאתגר. המגבלה לא מפריעה לי לעבוד. הכל תלוי בתחושות של המעסיק – אם הוא רוצה אותך, הוא יפעל למענך, ואם לא, אז הוא יעשה ההפך”.
המציאות בשטח – עגומה
בהמשך, פנה ביטון לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בבקשה לעזרה, והם החליטו לתבוע את “כלל ביטוח”. עו”ד סיגלית פורת גורנשטיין, המייצגת את שמואל ביטון מטעם הנציבות בתביעה, אמרה: “התיקים שלנו עוסקים תמיד בפער בין ההצהרות של המעסיקים ובין התכל’ס. איך מתנהגים לאנשים עם מוגבלות בשטח, מה קורה כשאדם עם מוגבלות מתדפק על הדלת, ומבקש הזדמנות שווה לתעסוקה”.
“למר ביטון היה את הניסיון והיכולת, היו לו ממליצים. לא טרחו אפילו לפנות אליהם”, הוסיפה פורת גורנשטיין. “היה צריך לתת לו הזדמנות, על אחת כמה וכמה לאור חובת ההעדפה המתקנת. חשוב להדגיש – עוד בראיון הטלפוני, כשהעלה את עניין ההנגשה, נאמר לו שזה לא אפשרי ולא נערכה בדיקה רצינית. אנחנו טוענים שזה מה שסתם את הגולל על המועמדות שלו. לטענתנו, המעסיק אפילו לא בדק את העניין, אלא דחה את המועמדות של ביטון בטענות לקוניות וכלליות”.
לבסוף, פנתה פורת גורנשטיין לשאר המעסיקים בארץ: “חשוב שתדעו שהמדינה משתתפת בעלויות של אמצעי הנגשה כמו שנדרשו כאן”.
מכלל ביטוח ופיננסים נמסר בתגובה לדברים: “התביעה מתבררת בימים אלה בבית המשפט, ואנו נגיב בערכאות המקובלות”.
