נושאים קשורים

מרגש: אנשי “בית הגלגלים” מנציחים את המתנדבים שנהרגו ב-7 באוקטובר

חברי עמותת בית הגלגלים, המתמודדים עם מוגבלות פיזית קשה, מובילים מיזם הנצחה לאנשי ובוגרי העמותה שהלכו לעולמם. בין היתר, מופיעים באתר החדש שמותיהם של מתנדבים שנהרגו באירועי השבת השחורה

חוקרים: זה מה שגורם לאוטיסטים עם חום להתנהג “נורמלי”

תופעת "אפקט החום", שמשפרת תסמיני אוטיזם בזמן זיהום של הגוף, נחקרה עד כה רק בעכברים. כעת זוג מדענים ינסה לפתח טיפולים לבני אדם שיחקו את התופעה – גם בלי חום

אחרי הדייט הוא סימס “את נוירוטית ונרקסיסטית”. הוא צודק?

"הוא נישק אותי עם ריח של חומוס ולא זכר מתי היה הסקס האחרון שלו, אז העפתי אותו מהבית". אז למה לרננה יש עכשיו מחשבות שניות...

כך הצלחתי (בסוף) להצביע בבחירות

באמת שרציתי להיכנס לקלפי, אבל הגוף שלי נכנס למצב של סטרס. הרגליים נעו לבדן, ופשוט מצאתי את עצמי עומדת בתחנת אוטובוס ורק רוצה לברוח. זה מה שקרה אחר כך
הסתדרות 480-100

אירוע בריונות חמור: צילמו נער אוטיסט בשירותים של בית הספר

שישה נערים ממקיף ט' באשדוד נחקרו במשטרה והושעו מהלימודים לאחר שהתעללו בנער בן גילם מכיתת התקשורת, על הרצף. אמו של הילד: "זו טראומה לכל החיים"
ראשיאוטיזםעד גיל 11 הוא לא דיבר; עכשיו הוא פרופ' בקיימברידג'

עד גיל 11 הוא לא דיבר; עכשיו הוא פרופ’ בקיימברידג’

ג'ייסון ארדיי אובחן בגיל שלוש עם אוטיזם. בחודש הבא ייכנס לתפקיד פרופסור לסוציולוגיה של החינוך באחת האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם

פרופ’ גיייסון ארדיי. צילום: אוניברסיטת קיימברידג’

כשהיה בן שלוש, ג’ייסון ארדיי (37) אובחן עם עיכוב התפתחותי ואוטיזם. עד גיל 11 הוא לא ידע כלל לדבר. למרות נקודת ההתחלה הזו, בחודש הבא הוא ייכנס לתפקיד פרופסור לסוציולוגיה של החינוך באוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה, אחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. בכך גם יהפוך לפרופסור השחור הצעיר ביותר באוניברסיטה אי פעם.  

ארדיי נולד וגדל בדרום לונדון, אחד מארבעה ילדים במשפחה. עד גיל 11 השתמש בשפת הסימנים כדי לתקשר, כשהוא נעזר בקלינאי תקשורת. למשפחתו נאמר שסביר להניח שהוא יזדקק לתמיכה כל החיים, אבל איכשהו הוא הצליח להפתיע את כולם.

בהתחלה למד לתואר ראשון בחינוך וחינוך גופני, אחר כך המשיך לתואר שני כדי להיות מורה לחינוך גופני, ובהמשך השלים תואר דוקטור באוניברסיטת ג’ון מורס בליברפול. את הלימודים הצליח לממן באמצעות עבודה במשרה חלקית ברשת הסופרים “סיינסבורי” וברשת הפארמים “בוטס”.

לפני עשר שנים, בזמן שלמד לדוקטורט שלו, הוא כתב רשימת מטרות אישיות על קיר חדר השינה של אימו. הסעיף השלישי ברשימה שלו היה: “יום אחד אעבוד באוניברסיטת אוקספורד או בקיימברידג'”. בתחילת מרץ המטרה הזו תהפוך למציאות.

“ידעתי כמה קשה אני מוכן לעבוד”

“אם הייתי מהמר, הסיכויים לכך היו קלושים. זה פשוט מטורף”, אמר השבוע לכלי התקשורת בבריטניה, “אני אמנם אדם אופטימי, אבל הסיכוי שזה יקרה כמעט לא היה קיים”. המסר שלו לצעירים אחרים מרקע דומה הוא שהכל אפשרי. “ידעתי שאין לי בהכרח כמויות עצומות של כישרון”, הוא אומר, “אבל ידעתי כמה אני רוצה את זה וידעתי כמה קשה אני מוכן לעבוד”.

ארדיי מקווה שסיפורו יעורר השראה באחרים שבאים מאוכלוסיות מוחלשות להתקדם להשכלה גבוהה. גם העשייה המחקרית שלו ממוקדת בנושא הזה. הוא נחשב לחוקר מוערך מאוד בנושאי גזע, אי שוויון וחינוך. עבודותיו הקודמות עסקו במיעוט של שחורים ומיעוטים אתניים אחרים במערכת ההשכלה הגבוהה, תת ייצוג שלהם בקריירות אקדמיות, והאתגר של יצירת חוויות ותוצאות חינוכיות שוויוניות יותר לכולם.

“העבודה שלי מתמקדת בעיקר באיך אנחנו יכולים לפתוח דלתות ליותר אנשים מרקע מוחלש ובאמת לעשות דמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה”, הוא מסביר. “אני מקווה ששהייה במקום כמו קיימברידג’ תספק לי את המנוף להוביל את האג’נדה הזו ברמה הלאומית והעולמית”.

לדבריו, “לדבר על זה זה דבר אחד; לעשות את זה זה מה שחשוב. קיימברידג’ כבר עושה שינויים משמעותיים והשיגה כמה הישגים בולטים בניסיון לגוון את הנוף, אבל יש עוד כל כך הרבה מה לעשות – כאן וברחבי האקדמיה בכלל. זה לא צריך להיות תלוי רק במאמץ האישי; גם המערכת צריכה להשתנות. חלק גדול מהבעיה הוא שלעתים קרובות התחום המחקרי הזה נשען על עבודתם של אנשי מקצוע ואקדמאים שחורים ומיעוטים אתניים, שעושים את העבודה הזו ללא שכר וללא הכרה”.

במקום זאת, הוא אומר, “צריכה להיות אחריות קולקטיבית, ומי שפועלים לקידום שוויון, גיוון והכלה צריכים לקבל תמיכה ושכר ראוי”. מחקר של ה-BBC משנת 2018 הראה כי אקדמאים שחורים ומיעוטים אתניים קיבלו שכר נמוך יותר מאשר עמיתיהם הלבנים, כאשר אקדמאים לבנים מקבלים משכורות ממוצעות של 52 אלף ליש”ט בשנה, ואילו אקדמאים שחורים 38 אלף ליש”ט.

“חוקר יוצא דופן של גזע, אי שוויון וחינוך”

“ג’ייסון ארדיי הוא חוקר יוצא דופן של גזע, אי שוויון וחינוך”, אומר בהסקר וירה, פרופסור לכלכלה פוליטית באוניברסיטת קיימברידג’. “הוא יתרום משמעותית למחקר של קיימברידג’ בתחום זה ולטיפול בתת ייצוג של אנשים מרקע מוחלש מבחינה סוציו אקונומית, במיוחד שחורים ואסייתים. הניסיון האישי שלו מדגיש את החסמים העומדים בפני קבוצות רבות שאינן מיוצגות בהשכלה גבוהה ובמיוחד באוניברסיטאות מובילות. לקיימברידג’ יש אחריות לעשות כל שביכולתה כדי להתמודד עם זה על ידי יצירת מרחבים אקדמיים שבהם כולם מרגישים שייכים”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות