“כשמאיר שלו פתח את דלת ביתי, ההתרגשות הייתה בשיאה. משם כבר הכל זרם בפשטות נהדרת. כאילו אנחנו מכירים מזמן”. הציטוט הזה לקוח מהריאיון שערכתי עם מאיר שלו בשנת 2019. התרגשתי מאוד, לא רק בגלל האישיות של מאיר, אלא בעיקר כי זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיינתי מישהו. הריאיון הראשון שלי.
לפני כן, תכננתי להוסיף ראיונות לכתיבת הטורים הקבועה שלי. האמת, שבכלל רציתי לראיין את ביונסה, אבל לוחות הזמנים שלנו לא התאימו… אז התפשרתי על מאיר. ואיזו “פשרה” זו הייתה. כמו השם שלו, כזה היה: מאיר כל חדר ומשרה המון שלווה.
היה קסם באוויר
הוא בא אליי הביתה, וישבנו יחד הרבה זמן. שאלתי אותו המון שאלות. ראיתי מולי אדם חכם ורגיש, שגם נתן לי עצות תוך כדי הריאיון, ככותב טורים אחד לעמיתה שלו. אומרים שהפעם הראשונה היא הכי מיוחדת, האהבה הראשונה, הנשיקה הראשונה. במקרה הזה זה נכון, היה קסם באוויר. כתבתי המון על השיחה בינינו, ובאופן טבעי רק חלקה פורסם.
חשבתי הרבה על הריאיון אחר כך. איזה מזל גדול היה לי לפגוש כזו אגדה. היה לי המזל לא רק לראיין את מאיר, אלא גם להקשיב, ללמוד וליישם. מה כבר אני יכולה לומר שלא אמרו כולם בימים האחרונים לפני?
תודה לך מאיר שלו, שידעת ללכוד בספרים שלך מציאות מורכבת, ולתאר אותה כל כך יפה. תודה שכתבת כמו שכתבת. תודה שבאת אליי, ושכשישבת מולי לא נתת לי לרגע להרגיש שונה, למרות שאני בספק אם היה לך ניסיון מוקדם עם אוטיסטים. נתת לי להרגיש, בצדק, עיתונאית אמיתית. תודה שעזרת לי להתחיל ז’אנר חדש בעבודתי. תודה על מי שהיית. לא אשכח אותך.
