
ח”כ ארז מלול (ש”ס) הגיש לכנסת הצעת חוק חדשה, לפיה פעם בשנה ימסרו שר הרווחה והשר לביטחון לאומי דין וחשבון לציבור לגבי היקף הפגיעות באנשים עם מוגבלות.
לפי הצעת החוק, יכלול הדוח את כל הדיווחים שהתקבלו אצל העובדים הסוציאליים של הרשויות המקומיות, בנוגע למקרי אלימות ותקיפות מיניות במסגרות הזה לא ממעונות חוץ ביתיים וההוסטלים השונים. הדוח יוגש לוועדת העבודה והרווחה, ונועד לשמש עוד גורם מפקח להעלאת המודעות לאלימות במוסדות אלה.
הצעת החוק נוסחה יחד עם עמותת אקים ישראל, והארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית. היא מפרטת את התוכנית המלאה של חבר הכנסת, כולל הדרכים לביצועה. כך למשל מוצע כי הדיווחים יהיו מתועדים ומחולקים לפי קטגוריות ובפילוח מגדרי: כמה כתבי אישום הוגשו, מה הייתה סוג העבירה, מה הייתה מהות הקשר בין הפוגע לנפגע, מקום ביצוע העבירה ועוד פרטים. יחד עם זאת, יושם דגש גדול על שמירה על פרטיות הנפגעים.
לאחרונה פרסמנו ב”שווים” כי עובד ממעון נווה רם, ביישוב רכסים ליד חיפה, חשוד בהתעללות בדיירי המעון. החשוד שוחרר בינתיים בתנאים מגבילים והחקירה נמשכת על ידי המשטרה. זה כמובן לא המקרה הראשון ולצערנו גם לא האחרון של אלימות נגד אנשים עם מוגבלות במסגרות השונות.
“אנשים עם מוגבלות חשופים לאלימות ולניצול על סוגיהם השונים פי כמה מאנשים ללא מוגבלות”, נכתב בהצעת החוק. “עובדים ומנהלי מסגרות לאנשים עם מוגבלות, המשטרה, עובדים סוציאליים על פי חוק, משרד הרווחה והביטחון החברתי והפרקליטות – כולם נחשפים לתופעה; אך במקרים רבים לא נעשה מאמץ מספק לצורך גיבוש כתב אישום”.
לפי נתונים שונים של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וארגון “בזכות”, אנשים עם מוגבלות נפגעים מאלימות פי ארבעה עד פי עשרה מאנשים ללא מוגבלות. גם לגבי פגיעות מיניות, שיעור הנפגעים בקרב אנשים עם מוגבלות גבוה משמעותית מאנשים ללא מוגבלות.
בנוסף, קיימת הסתברות גבוהה ל”קורבנות חוזרת” של אנשים אלה, שכן פוגעים פוטנציאליים רואים בהם קורבנות שניתן לפגוע בהם, תוך סיכון נמוך לכף שהפשע יתגלה.
בסקר שנערך לפני מספר שנים על ידי אקים ישראל נמצא כי רק 20.7% ממשתתפי הסקר ידעו לומר בוודאות כי מקרה הפגיעה באדם עם מוגבלות דווח באופן מיידי, באופן שיש בו כדי להגדיל את סיכוייה של התלונה להבשיל לכדי כתב אישום.
לפי נתונים של משרד המשפטים האמריקאי, בשנים 2009-2015 שיעור הפגיעות באנשים עם מוגבלות כתוצאה מעבירות אלימות חמורות היה למעלה מפי שלושה מזה של אנשים ללא מוגבלות (12.7 אנשים עם מוגבלות מכל 1000 לעומת 4 אנשים ללא מוגבלות מתוך 1000); כאשר שיעור הפגיעה של אנשים עם מוגבלות שכלית היה גבוה באחוזים ניכרים אף ביחס לאנשים עם מוגבלויות אחרות.