נושאים קשורים

ביטוח לאומי: בקרוב תוספת כספית קבועה לנכי עבודה

הקצבה החדשה תינתן לנכי עבודה שירצו לעבור טיפול רפואי, שיקום מקצועי או שיבה למעגל העבודה - ועלותה מיליוני שקלים בשנה  

זה הפיצוי שיקבל נער אוטיסט שצלב קרס נחרט על גבו

פשע השנאה הגיע לפשרה: משפחתו של הצעיר בן ה-17 מארה"ב, שהיה קורבן למעשה האלימות החמור בשנה שעברה, תוותר על המשך ההליך מול הרשויות

האם החינוך המיוחד בדרך למהפכה? החזון של ועדת שפירא

אחרי הרפורמה הכושלת מ-2019, במשרד החינוך מינו את היזם העסקי והחברתי המנוסה למשימה כמעט בלתי אפשרית. אלו התובנות והכיוונים לקראת השינויים המיוחלים במערכת החינוך המיוחד והכללית

זו דעתי על המתת חסד למתמודדי נפש שקצו בחייהם

רננה אורן קראה על ההולנדית שקיבלה אישור להמתת חסד, ולא מבינה למה אנשים לא מקבלים את זה. האם זה רק בגלל שפצע נפשי אי אפשר לראות בעיניים?
הסתדרות 480-100

רמי ואלמה פונו מביתם – והתחילו להתנדב ב”אקים”

אחרי שנאלצו להתפנות בתחילת המלחמה, החליטו בני הזוג לעזור לאנשים עם מוגבלות שכלית להקים ולטפח גינת ירק. "חיפשנו דרך להרגיש משמעותיים, זה ממלא אותנו"
ראשיבולמיהמגי אוצרי בספר חדש: "תיעדתי בולימיה מנקודת המבט שלי"

מגי אוצרי בספר חדש: “תיעדתי בולימיה מנקודת המבט שלי”

"היפומאניה", ספרה החדש של המשפטנית ומובילת דעת הקהל, חושף בפני קהל קוראיה צד חדש – ששם את התמודדות הנפש שלה תחת זרקור: "ההכרזה על הרפורמה הכניסה אותי למצוקה"

ד"ר מגי אוצרי. צילום: באדיבות המצולמת
ד”ר מגי אוצרי. צילום: באדיבות המצולמת

קשה להתעלם מנוכחותה של מגי אוצרי בחצי השנה האחרונה. מאז שפתחה חשבון טוויטר פעיל, בו היא מביעה באופן תדיר את דעותיה על הרפורמה המשפטית והמצב הפוליטי הנלווה אליה, שמה עולה שוב ושוב לכותרות. ייתכן כי הסיבה לכך טמונה, מחד, במומחיותה בנושא כד”ר למשפטים, ומאידך בשל סגנונה החד והבלתי מתפשר.

עם זאת, לצד העניינים הפוליטיים הסבוכים מסתתרת אישיות מורכבת וסוערת לא פחות. בספרה הרביעי, “היפומאניה”, אוצרי נותנת לקוראיה הצצה ראשונה להתמודדויותיה הנפשיות לאורך השנים. בראיון פתוח ל”שווים” היא חוזרת אל הרגעים המכוננים בילדותה, דרך שנות התיכון הסוערות והילדות בחיק הורים יוצאי גאורגיה בחיפה.

“התמודדתי עם תחושת שונות”

היפומאניה הוא מושג בתחום בריאות הנפש המתאר את מצב הביניים שבין הנורמה לבין המאניה – מצב רוח פתולוגי המאופיין בפעלתנות יתר קיצונית, תחושת כל-יכולות והיעדר עכבות או ויסות עצמי. את שמו של המושג, שאינו ידוע לרבים, בחרה אוצרי לכותרת ספרה החדש, שרואה אור בהוצאת “שתיים”. “אחד ההבדלים בין היפומאניה לבין מאניה הוא שבניגוד למאניה, מצב היפומאני לא פוגע בפציינט או בזולת”, היא מסבירה. “לדעת הגיבורה בתחילת הספר, המצב שבו היא נמצאת לא פוגע באיש, אבל השאלה הזו – עד כמה היא פוגעת בעצמה ובאחרים – היא ליבת הספר”.

על המוטיבציה לגעת בנושא הרגיש הזה, אוצרי לא מהססת לחזור לילדותה ולשנותיה המעצבות. היא נולדה בשכונת נווה שאנן בחיפה בשנת 1983, ליוסף ונטלה שעלו לישראל מגאורגיה בשנות ה-70. כיום היא מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה ובתה, ומתפרנסת לרוב מכתיבה על רבדיה השונים. במשך שנים הסתובבה המשפטנית והסופרת עם בטן מלאה על ימיה בתיכון בחיפה, על הפרעות האכילה שליוו אותה ועל בריונות וחרם, תופעות שאיתן נאלצה להתמודד. “השנים האלו היו מורכבות עבורי, בלשון המעטה. התמודדתי במהלכן, כמו הרבה בני נוער, עם תחושת שונות וחוסר שייכות תמידית”, היא משחזרת. במהלך ימי הקורונה חלק מהטראומות הלא-פתורות האלו צפו להן לתודעתה, והובילו אותה לנסות ולשים אותן לראשונה על הנייר.

כריכת הספר "היפומאניה" מאת ד"א מגי אוצרי. עיצוב הכריכה באדיבות הוצאת "שתיים"
כריכת הספר “היפומאניה” מאת ד”א מגי אוצרי. עיצוב הכריכה באדיבות הוצאת “שתיים”

“רציתי לתעד את הבולימיה מנקודת המבט שלי”

“היפומאניה” הוא ספר שמכיל אלמנטים אוטוביוגרפיים רבים, וניתן ללמוד זאת בין היתר מהדמות הראשית, צעירה מתמודדת נפש עם הפרעת אישיות בי-פולארית. עם זאת, לדבריה של אוצרי, העלילה בו מומצאת לחלוטין. “הגיבורה היא הקצנה מאד גדולה של מה שהייתי בתיכון. אני, למשל, מעולם לא התאשפזתי. אבל כן, בהחלט יש שם נגיעות של דברים שקרו לי”.

שלושת הספרים הקודמים אותם כתבה ראו אור בהוצאת “כנרת-זמורה”, כשהראשון, “שתי השמשות של דדיקה”, העמיד במרכזו סוגייה קרובה לליבה של אוצרי – טראומת ההגירה של יהודי גרוזיה, וראה אור בשנת 2015. במהלך חייה הספיקה ללמוד לתואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב, ולסיימם בהצטיינות. בהמשך התמחתה כעורכת דין במשרד הוותיק במדינה, ואת עבודת הדוקטורט שלה הנחה פרופ’ אסא כשר.

אחד מנושאי העיסוק המרכזיים בספר הוא התמודדות עם הפרעות אכילה. אוצרי ניסתה להעביר את ההתמודדות המורכבת הזו מזווית יותר אישית ומקורית. “גם פה לניסיון האישי יש הרבה תרומה לכך”, היא מספרת. “בשנות העשרים שלי התמודדתי עם בולימיה. לאורך שנים הרגשתי שבסרטים, ספרים וסדרות שבהן מתמודדים עם המחלה הזו, זה נעשה באופן מאוד סטרילי ולא משקף. רציתי לתעד אותה מנקודת המבט שלי, שהיא טיפה יותר מורכבת, ומציגה גם את הכיעור במחלה, אבל גם את ההתמכרות אליה”.

“יש איזה קטע בסרט ‘נערה בהפרעה’ שבו הגיבורה מסבירה שהפרעות נפשיות ומחלות נפש הן פשוט תכונות אישיות שיש לכולנו – רק מוגברות”, ממשיכה אוצרי. “אז נכון שמתמודדי נפש הם מיעוט, והפרעות נפשיות יש רק לחלק קטן באוכלוסייה, אבל אני חושבת שכל נערה ונער יכולים להזדהות ברובד כזה או אחר עם היבטים בנפש של הגיבורה. עם שנאת הגוף, עם הבוז לנורמות ולצביעות, עם הרצון להתבגר לצד הרצון להישאר ילדים, עם תחושת דחייה, שברון לב, שונות. כל הדברים האלה הם דברים שכל אחד מאיתנו חווה, ולא רק בשנות הנעורים, האמת. אז לשאלה ‘כמה אנשים כמו הגיבורה ישנם’, התשובה הפשוטה היא – כולם”.

“ההצהרה על הרפורמה המשפטית הכניסה אותי למצוקה”

בחודש ינואר האחרון, מעט אחרי הצהרתו של שר המשפטים יריב לוין על כוונתו לחולל רפורמה במערכת המשפט, משהו בליבה של אוצרי נשבר, והיא הבינה שכמשפטנית היא חייבת לצאת אל קדמת הבמה. משם, הדרך אל זירת ההתגוששות של הטוויטר הייתה קצרה. “הבנתי מהרגע הראשון שאנחנו בצרות, ונכנסתי למצוקה גדולה”, היא משחזרת. “אחרי כמה ימים של חרדה אמיתית, הבנתי שאחד הדברים שיכולים לסייע לי בהתמודדות הוא כתיבה, פשוט לפרוק את הכל. פתחתי טוויטר, ואחרי כמה שבועות הכל פשוט התפוצץ. כרגע יש לי 22 אלף עוקבים, ואין יום שבו אני לא מתרגשת מהעובדה שאנשים כותבים לי שאני נותנת להם קול, ועוזרת להם לנסח את המחשבות ואת הפחדים שלהם”.

כיום אוצרי מתבלטת בעיקר כקול חד וברור של המחאה נגד הרפורמה המשפטית. “אני מאוד פעילה במחאה הנוכחית, גם כי אני משפטנית, אבל בעיקר כי אני מבינה שהראשונים להיפגע ממנה הם החלשים, הלא מקושרים, העניים, הפגיעים. בתור מישהי שבהרבה מובנים היא כזו, אני לא יכולה לעמוד מנגד כשזה קורה”.

אוצרי מביעה תקווה שספרה החדש, לצד פעילותה החברתית והתקשורתית, יצליחו לשנות משהו כלפי היחס לאנשים שלרוב נדחקים לשוליים של השיח. “אני רוצה ש’היפומאניה’ יגע בליבם של אנשים. זה הכל. הוא מיועד בעיקרו לכל מי שיש לו לב חומל. הייתי בעיקר רוצה שאנשים יבינו שמתמודדי נפש זקוקים לחמלה ולהבנה. יש כל כך הרבה דעות קדומות על אנשים כמוני, והייתי שמחה אם היו רואים בנו בני אדם ולא רק הפרעה נפשית”.


עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova


ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות