האם נמצא פתרון שיקל על המחסור האדיר בכוח אדם? מודל חדש של מועדוניות תומכות שילוב בשעות אחרי הצוהריים, שיציעו לתלמידים עם מוגבלויות טיפולים פרא-רפואיים, צפוי להתרחב ולפעול במספר רב של מסגרות חינוך בארץ. ההצעה להרחבת המודל לפיילוט ארצי עלתה כחלק מהדיונים בוועדת שפירא לייעול ושיפור מערכת החינוך המיוחד בישראל.
המודל מיועד למועדונית תומכת שילוב לתלמידים עם מוגבלות בכיתות א’-ו’, המוכרים גם במנהל המוגבלויות של משרד הרווחה ונמצאים בשילוב מלא במערכת החינוך הכללי. במסגרת הפיילוט, יגיעו הילדים מספר פעמים בשבוע למועדונית לאחר שעות הלימודים, ויקבלו בה גם את הטיפולים הפרא-רפואיים (פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ועוד) מטעם קופות החולים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
“מקום להוריד את המתח”
הפיילוט החל לראשונה לפני שש שנים בבית “איזי שפירא” ברעננה, וכעת נבחנת האפשרות להרחיבו לכל הארץ. מנהלת התוכנית, לילך בר, מספרת ל”שווים”: “אנחנו יודעים שילדים משולבים הם בדרך כלל יחידים מסוגם בכיתה, בשכבה ולפעמים בכל בית הספר. השילוב הוא חשוב מאוד, אבל הילדים צריכים מקום לפגוש בו ילדים כמותם, ולהוריד את המתח”. המטרה של הקבוצה במועדונית היא “להקל על המתח” בניסיון שלהם להיות כמו אחרים, ולאפשר להם להיות הם עצמם בחברת ילדים שדומים להם לכמה שעות בכל שבוע.
הילדים שהשתתפו במודל בבית “איזי שפירא” הגיעו למועדונית פעמיים בשבוע לשלוש שעות בכל פעם (16:30-13:30). “הם אוכלים יחד ארוחת צוהריים, מבצעים פעילויות שונות, מתחלקים לקבוצות קטנות ועוברים טיפולים שונים אישיים וקבוצתיים”, מוסיפה בר. “אנחנו חושבים שהילדים האלו מקבלים אצלנו חיזוקים רבים, וזה עובר גם להורים. אנחנו מראים להם מה הילדים עשו בצהרון – והם היו עם דמעות בעיניים. בבית ספר אמרו להם שהילד לא מסוגל – וכאן הוא פורח”.
חוסך את הזמן ב”ריצות” לטיפולים
דניאלה אגוזי-ויימן, אמה של רוני בת ה-12.5, תלמידת שילוב עם שיתוק מוחין, היא מיוזמי הפרויקט. “אפשר היה לראות את רוני פורחת כבר מהשנה הראשונה בקבוצה”, מספרת אגוזי-ויימן. “היא חלקה את הקושי שלה ביומיום, את המלחמה האישית שלה עם חבריה לקבוצה. היא הורידה הילוך בשנים האחרונות והתרווחה. גם הטיפולים שהיא קיבלה במקום אחד עזרו, גם לנו וגם לה, לא להתרוצץ ממקום למקום, דבר מעייף בפני עצמו”.
רוני היא ילדה א-ורבלית, שמתקשרת עם הסובבים אותה דרך המחשב. אמה מוסיפה ומספרת: “דרך החוויות והמקרים השונים שילדים אחרים כמותה היו מספרים במפגשים, הבנתי את רוני הרבה יותר טוב. המפגשים האלו נתנו לה את המקום להזדהות עם ילדים עם מוגבלות, ולשתף בדרך ייחודית מה שהיא עוברת. בלעדי המסגרת הזאת בחיים לא הייתי מבינה מה רוני עוברת”. אגוזי-ויימן מביעה תקווה שהפרויקט יורחב בהצלחה לכל הארץ. “זה מסוג הדברים שאתה שואל איך הם לא קיימים בכל מקום?”.
“נצטרך עזרה מכל משרדי הממשלה”
עו”ד ולרי זילכה מבית “איזי שפירא”, שהציגה את הנושא בוועדת שפירא אמרה: “השילוב יוצר אתגרים מרובים, ואנחנו יודעים את זה. במקום שההורה והילדים יצטרכו ללכת אחרי הצהריים ולהתרוצץ ברחבי הארץ בדרך לטיפולים, הם יקבלו את הכל תחת קורת הגג הזו בצורה קבוצתית. זה טוב גם למערכות השונות כמו קופות החולים שלא מצליחות להסתדר עם המחסור הקיים והתורים הארוכים לטיפולים במקצועות הבריאות”. לדבריה של זילכה, יש רצון רב גם בקופות החולים להצלחת המודל החדש. “אנחנו נצטרך עזרה של כלל משרדי הממשלה – משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה – כדי להקים מערך שכזה בכל הארץ”.
מנהלת החינוך המיוחד במשרד החינוך, תמי אומנסקי, התייחסה אף היא למודל החדש בדיון בוועדת שפירא, ואמרה: “משרד החינוך תומך בכל תהליכי השילוב של הילדים. אנחנו על זה. צריך לראות שיש לזה היתכנות, ושאנחנו יכולים לעשות את זה”.
