נושאים קשורים

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר

כבוד: מרכז “נא לגעת” מועמד לפרס בינלאומי יוקרתי

זוהי הפעם הראשונה שארגון ישראלי מועמד לפרס הבינלאומי של פורום העסקים לאנשים עם צרכים מיוחדים הבריטי

האם קיים סיוע משפטי למתמודדי נפש מול הוצאה לפועל?

במדור "שאלו בנפשכם" מוזמנים מתמודדי נפש ומשפחות לשאול שאלות על זכויות בכל תחומי החיים – וכתבנו אמיר שטיין יענה. והפעם: איזו עזרה משפטית ניתן לקבל מול גורמי האכיפה?

לכבוד החג: קצבאות ביטוח לאומי הועברו מוקדם לזכאים

כפי שדווח ב"שווים", קצבאות הנכות הוקדמו ב-10 ימים בשביל לאפשר היערכות לפסח. מחר יועברו גם המענקים המיוחדים שאישרה הממשלה לנפגעי המלחמה. כל הפרטים
הסתדרות 480-100

ניצול מהנובה: “50 מהשורדים התאבדו”. משרד הבריאות: הנתון אינו נכון

הדברים נאמרו בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, שהתכנסה לדון במצוקת שורדי הטבח. ח"כ אלהרר: "יש כאלה שהמדינה לא יודעת מה עלה בגורלם"
ראשיחדשותמחקר: דיכאון וחרדה נפוצים יותר בקרב שמאלנים

מחקר: דיכאון וחרדה נפוצים יותר בקרב שמאלנים

מחקר חדש ומסקרן מפינלנד מצביע על קשר בין אמונה ברעיונות של צדק חברתי לבין דיווחים מוגברים על דיכאון וחרדה. נשים נוטות לצדק חברתי הרבה יותר מגברים

צילום אילוסטרציה

אנשים המאמינים ברעיונות של צדק חברתי, ובמיוחד כאלה עם אוריינטציה פוליטית שמאלית – נוטים יותר לדיכאון ולחרדה. כך עולה ממחקר חדש שנערך בפינלנד. תוצאות המחקר המסקרן פורסמו בכתב העת Scandinavian Journal of Psychology.

צדק חברתי עוסק בזיהוי וטיפול באי-שוויון מערכתי בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וקשור למושגים כמו גזענות, אפליה, שוביניזם ועוד. מצד אחד זוכה הרעיון לשבחים בשל ההכרה במחסומים מערכתיים שעומדים בפני קבוצות שוליים. מצד שני נמתחת עליו ביקורת עקב יתר “פוליטיקלי קורקט” ופגיעה בחופש הביטוי.

למרות הוויכוח סביב צדק חברתי, עד היום כמעט לא נאספו נתונים אמפיריים לגבי היקפו והשפעתו. מתוך הכרה בכך, מחבר המחקר החדש ביקש ליצור כלי אמין להערכת צדק חברתי ולבדיקת שכיחותו והשפעותיו.

“שמתי לב להתפתחות שיח חדש על צדק חברתי באוניברסיטאות אמריקאיות בעשור וחצי האחרונים”, מסביר המחבר אוסקרי להטינן, חוקר בכיר במרכז הדגל למחקר INVEST באוניברסיטת טורקו. “בעוד ששיח צדק חברתי ער לקוח בעיקר מהחברה האמריקאית, הוא עלה בשנים האחרונות גם במדינות מערביות אחרות. הבעיה היא שהוויכוח הזה היה נטול נתונים ברובו ונטול מכשיר אמין ותקף שיבדוק אותו, אז יצאתי לפתח אחד כזה”.

יותר מ-5,000 איש השתתפו

השלב הראשוני של המחקר הוקדש ליצירת סולם פיילוט להערכת עמדות קריטיות לצדק חברתי. תהליך זה כלל סקירה יסודית של הספרות על פמיניזם צולב, תיאוריית גזע ביקורתית, תיאוריה קווירית ודיסציפלינות אקדמיות רלוונטיות אחרות. בהתבסס על מסגרות תיאורטיות אלו, ניסח להטינן רשימת עמדות שירכיבו סולם הקשור לאמונות על דיכוי מערכתי.

לאחר מכן נבדק סולם הפיילוט עם מדגם של 851 משתתפים, הכוללים סגל אוניברסיטאי וסטודנטים, בעיקר מאוניברסיטת טורקו, יחד עם מספר קטן יותר של משתתפים מאוניברסיטאות פיניות אחרות ומהציבור הרחב.

************************

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova

************************

בעקבות מחקר הפיילוט, להטינן ערך מחקר שני עם מדגם גדול יותר ומייצג יותר. שלב זה כלל ניסוח עמדות נוספות כדי לחדד טוב יותר את הרעיונות המגלמים צדק חברתי. לאחר מכן הסולם החדש נשלח ליותר מ-5,000 משתתפים באמצעות סקר ארצי בעיתון הנפוץ ביותר בפינלנד.

הסולם הסופי כלל שבע קביעות:

  1. “אם לאנשים לבנים יש בממוצע רמת הכנסה גבוהה יותר משל שחורים, זה בגלל גזענות”.
  2. “רשימות הקריאה של האוניברסיטה צריכות לכלול פחות מחברים לבנים או אירופאים”.
  3. “יש לקרוא תיגר על מיקרואגרסיות (התנהגות עוינת ומשפילה הנובעת מדעות קדומות) לעתים קרובות ובאופן פעיל”.
  4. “נשים טרנסיות שמתחרות עם נשים בספורט אינן עוזרות לזכויות נשים” (ניקוד הפוך).
  5. “אנחנו לא צריכים לדבר יותר על צבע העור של אנשים”.
  6. “אדם לבן לא יכול להבין אדם שחור כמו שאדם שחור מבין אותו”.
  7. “חבר בקבוצה מיוחסת יכול לאמץ תכונות או אלמנטים תרבותיים של קבוצה פחות מיוחסת” (ניקוד הפוך).

אחד הגילויים המרכזיים של המחקר היה שעמדות ביקורתיות לצדק חברתי אינן נפוצות בפינלנד כפי שניתן היה להסיק מדיונים ציבוריים ותקשורתיים. בסך הכל, הממצאים הצביעו על התייחסות זהירה כלפי צדק חברתי בקרב האוכלוסייה הכללית. דבר זה היה בולט במיוחד בקרב משתתפים גברים, שהראו הסכמה נמוכה משמעותית עם העמדות בהשוואה לנשים.

“הפער בין המינים הפתיע”

“הפער בין המינים הכי הפתיע אותי”, הודה להטינן. “שלוש מתוך חמש נשים רואות בחיוב רעיונות של צדק חברתי, אבל רק אחד מכל שבעה גברים רואה זאת כך. זה לפחות המצב בפינלנד”.

המחקר גם חשף שינויים בעמדות כלפי צדק חברתי בין קבוצות דמוגרפיות וחברתיות שונות. רמות גבוהות יותר של הסכמה עם צדק חברתי נרשמו בקרב אנשים שהזדהו עם מפלגות שמאל וסטודנטיות באוניברסיטה בתחומים כמו מדעי החברה, חינוך ומדעי הרוח. מצד שני, אנשים הקשורים לתחומי מדע וטכנולוגיה ולהשתייכות פוליטית ימנית נטו להראות הסכמה נמוכה יותר עם עקרונות של צדק חברתי.

היבט מסקרן מאוד במחקר עסק בקשר בין צדק חברתי לרווחה נפשית. להטינן מצא מתאם בין הסכמה גבוהה יותר עם צדק חברתי לבין דיווחים מוגברים על חרדה ודיכאון. לדבריו, ההסכמה עם ההצהרה “אם לאנשים לבנים יש בממוצע הכנסה גבוהה יותר מאשר לאנשים שחורים, זה בגלל גזענות” הציגה את המתאם החיובי הגדול ביותר עם חרדה ודיכאון, ואת המתאם השלילי הגדול ביותר עם אושר.

*************************

דרושים: אורזנים למפעל “העוגיות של רחלי” בגוש עציון. העבודה במשרה מלאה. דרישות: זריזות, שמירה על ניקיון ואסתטיקת מוצר.

ללוח המשרות המלא של “שווים בתעסוקה” הקליקו כאן >> https://jobs.shavvim.co.il/jobs/


*************************

עם זאת, אסוציאציות אלו היו מתואמות יותר עם האוריינטציה הפוליטית של המשתתפים מאשר עם עמדות ביקורתיות על צדק חברתי כשלעצמו. באופן ספציפי, השתייכות לשמאל הפוליטי מנבאת רווחה נפשית נמוכה יותר מאשר ציוני צדק חברתי גבוהים בלבד. זה מצביע על כך שהקשר בין גישות ביקורתיות לצדק חברתי ובריאות הנפש הוא מורכב ועשוי להיות מתווך על ידי אמונות פוליטיות ואידיאולוגיות רחבות יותר.

“המחקרים היו חזקים למדי עם גודל מדגם של מעל 5,000 איש ותכונות פסיכומטריות טובות”, סיכם להטינן. “עם זאת, יהיה צורך לאמת את הסולם במדגמים בצפון אמריקה כדי לדעת כיצד הגישות הללו באות לידי ביטוי שם. אני מעודד עמיתים בארה”ב לחקור את השכיחות של עמדות אלו במדינה שממנה הם מגיעים”.

לקריאת מחקר המלא הקליקו כאן

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות