הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, בראשות ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), דנה אתמול בהתמודדות עם עלייה בהתמכרויות בקרב בני נוער נוכח מלחמת "חרבות ברזל".
ח"כ ביסמוט שיתף בתחילת הדיון שיחה שקיים עם תושב עוטף עזה, שסיפר לו כי מתחילת המלחמה רבים מתושבי העוטף משתמשים בסמים. מבחינתם, ה-7 באוקטובר הוא אירוע מתמשך גם לניצולים. לדבריו, השיקום הוא החלק הקשה. ביסמוט אמר כי החשיפה והסיכון של ניצולי הטבח להתמכרויות וסמים, רבה וארוכת טווח.
קרן רוט-איטח, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה במשרד החינוך, אמרה: "אנחנו עדיין בקצה הקרחון. צריך לזכור שאירועי ה-7 לאוקטובר הגיעו לאחר שנות הקורונה". איטח הציגה סקר אינטרנטי שנערך ע"י פרופ' יוסי הראל-פיש ופרופ' סופי וולש מאוניברסיטת בר אילן. הסקר נועד לבחון את השפעת המלחמה על מצבם הנפשי של בני הנוער. הסקר נערך במהלך חודש פברואר השנה בקרב 601 תלמידי כיתות ז'-י"ב, בסקר לא השתתפו ילדי המפונים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
53% דיווחו על סימפטומים פסיכוסומטיים לעומת 46% אשתקד, 45% סימפטומים נפשיים, 30% סימפטומים גופניים לפחות פעם ביום בארבעת החודשים האחרונים. מעל מחצית מהנוער שהרגישו מצוקה נפשית, לא פנו לקבל עזרה. לדבריה, ילד שנחשף לתכנים קשים במדיה, נמצא בסיכון פי 6.5 להשתתף בבריונות ברשת ופי 4.7 לשתות שתייה מופרזת, תוצאות של מלחמה בלייב.
מאידך, קיימת מגמת עליה בתחושת שייכות ומחוברות של הנוער לבתי הספר, מה שמהווה גורם חוסן. ההורים נמצאים במקום הראשון כגורם חשוב ומשמעותי לבני הנוער. כך גם המעורבות הקהילתית של בני הנוער, 65% מהם מעורבים.
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) הגיב לדבריה ואמר: "פעילות ספורט משפיעה לטובה. אני מאמין בפעילות מונעת מלהגיע לסמים ואלכוהול. אם לא נהיה מוכנים היום, לא נהיה מוכנים בקיץ. לצערי הצעת החוק שלי להקמה מחדש של הרשות הלאומית למניעת שימוש בסמים ואלכוהול – נתקלת בהתנגדות של הקואליציה. אני מבטיח לא להרים ידיים".
איתי כהן, מנהל תחום מניעה במרכז הישראלי להתמכרות, הציג מחקר שביצע המרכז בשיתוף אוניברסיטת רייכמן שנערך בקרב 2,700 בני 9-17 מהמרכז והדרום. לדבריו, 98% מבני הנוער נחשפו לאירועים בחשיפה גבוהה או בינונית, מה שמשפיע על מצבם בתסמיני דיכאון וחרדה.
קיימת התאמה בין חשיפה לאירועים, לעלייה בשימוש בסמים אלכוהול, נרגילות ועוד. כך למשל 28% צרכו אלכוהול (לעומת 8.9% בשנת 2019); 28% פורנו (לעומת 18.9% אשתקד); 15% הימורים; ו-9% קנאביס. בכל המדדים מדובר במגמה עקבית ומתמשכת. כהן התייחס לכך וציין כי קיים בור עמוק ולא מטופל בתחום הדיגיטלי: בני נוער מזמינים ומקבלים סמים עד גדר בית הספר.
איתן קוט ממועצת התלמידים והנוער הארצית אמר: "התמכרות מתחילה בסיגריה או בטיפת אלכוהול. חינוך בלתי פורמלי משפיע לחיוב על הנוער. צריך לחנך את הנוער לגבולות".
יחיאל מגנוס, מחברת מגנוס איתור חילוץ והצלה, אמר: "הדבר היחיד שמשפיע לחיוב הוא מודעות. הקנאביס הרפואי קיבל הכשר, וקיימת לגיטימציה עצומה לשימוש בסמים. זה בעיה תרבותית-חברתית". עוד ציין מגנוס כי נרשמה עלייה של 400% בפניות לחילוץ חיילים.
עמית פרלסון מעמותת על"ם אמר במהלך הדיון: "30% מהנוער שמפונה מביתו צורך אלכוהול. מדובר בעלייה של מעל 10% מדצמבר אשתקד. קיימת עליה בשימוש בקנאביס והשתתפות של בני נוער במסיבות טבע. על אף המודעות, ברגעי מצוקה נפשית – אלכוהול מהווה מענה קל ונגיש לנוער".
זיו פידרר, מנהל תחום מודיעין סמים והלבנת הון במשרד האוצר, אמר: "אנחנו תופסים כמויות אדירות של סמים סינטטיים חדשים. קיימת בתחום עלייה עולמית של עשרות אחוזים".
