נושאים קשורים

כלל ביטוח הפלתה מועמד עיוור בקבלה לעבודה. זה הפיצוי שתשלם לו

המועמד, בעל ניסיון בשירות ומכירות, ביקש התאמות שיאפשרו לו לעבוד באמצעות קורא מסך. בית הדין קבע כי כלל לא בחנה אותן באופן רציני ודחה את טענתה כי נפסל מסיבות מקצועיות בלבד

מדריך הביטוח הלאומי: כמה אפשר להרוויח בלי שתופחת קצבת הנכות

בביטוח הלאומי מבהירים: גם כשיוצאים לעבוד דרגת האי-כושר אינה משתנה ובכל מקרה ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה תמיד תהיה גבוהה יותר מקצבה לבדה. כל השאלות והתשובות

14 דיונים ירדו לטמיון: התקנות לחוק המוגבלויות שוב נתקעו

משרד הרווחה משך ברגע האחרון את התקנות שהיו אמורות לעבור בינואר 2024. הסיבה: מחלוקת על שירותים למתמודדי נפש עם מוגבלות קוגניטיבית. ח"כ וולדיגר: "בושה". משרד הרווחה: "הם מקבלים את השירותים ממשרד הבריאות"

כאוס בהסעות החינוך המיוחד בחולון; הורים: "נאלצים להסיע בעצמנו"

כשבוע לפתיחת שנת הלימודים, משפחות בעיר מדווחות על הסעות שלא מגיעות, איחורים ממושכים ונסיעות שמתארכות לשעה. החברה העירונית: "מודעים לבעיות אבל ניכר כבר שיפור"

איבד את שתי רגליו בעזה: אלישע מדן שוריין ברשימת הליכוד לכנסת

לוחם המילואים נפצע אנושות בבית חאנון ואיבד את שתי רגליו באירוע שבו נהרגו ארבעה מחבריו. מאז הפך לדמות המזוהה עם שיקום ואיחוי הקרעים בחברה ואף השיא משואה
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותמחיר המלחמה: "כל חודש 1,550 פונים לאגף השיקום"

מחיר המלחמה: "כל חודש 1,550 פונים לאגף השיקום"

כך דיווח משרד הביטחון בדיון מיוחד בכנסת על הצורך של פצועי צה"ל בעובדי סיעוד. כ-5,000 פצועים זקוקים לליווי צמוד. עידן קלימן: "בסוף 2025 נהיה עם 100,000 נכי צה"ל"

ד"ר אלקסיס מיטלפונקט ופצוע בשיקום בבית החולים איכילוב. צילום: איכילוב

בחודשים האחרונים פונים 1,550 חיילי צה"ל מדי חודש בבקשה לסיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון – כך דיווח האגף בדיון מיוחד שהתקיים בשבוע שעבר בכנסת.

​הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, בראשות ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), דנה לפני כשבוע בבחינת הצורך של פצועי צה"ל ממלחמת "חרבות ברזל" ונכי צה"ל בכלל בעובדי סיעוד זרים.

Igul-Letova

לדברי לימור לוריא, ראשת אגף השיקום, עד ה-7 באוקטובר 2023 טיפל האגף בכ-62,000 פצועי צה"ל. מה-7 לאוקטובר ועד עכשיו התווספו 8,504 פצועים חדשים.

71% מהפצועים – חיילי מילואים

כ-1,550 פצועים פונים מידי חודש לאגף השיקום לצורך קבלת הכרה כנכי צה"ל – 1,000 מהם ממלחמת "חרבות ברזל" ועוד 500 משנים קודמות. רק לשם השוואה, בכל שנת 2022 נכנסו 2,070 מטופלים חדשים לאגף.

51% מפצועי מלחמת "חרבות ברזל הם עד גיל 30. 31% בגילאי 31-40 ו-18% מעל גיל 40. 71% חיילים הם בשירות מילואים, 11% בשירות סדיר, 11% שוטרים ו-7% בשירות קבע.

Igul-Letova

95% מהפצועים הם גברים ו-5% נשים. 14% פצועים קשה ובינוני, 42% פצועי גפיים ו-21% תגובה נפשית ופוסט טראומה.

מתוך כלל 70,000 נכי צה"ל, 4,842 (7%) זקוקים לליווי צמוד – 48% מהם על רקע נפשי ו-41%  בעקבות פגיעה פיזית. מרביתם – 3,050 (63%) – מלווים בתגמול. 141 מהם נפצעו במלחמת "חרבות ברזל". 188 פצועים מטופלים על ידי עובד זר,  568 על ידי עובד ישראלי ו-1,078 על ידי בן משפחה. בין השנים 2020 ל-2024 חלה עלייה של 150% במקבלי ליווי.

"היקפים שלא ראינו כמותם"

לוריא ציינה כי מדובר בהיקפים שמדינת ישראל לא ידעה כמותם. "האתגר כפול מאחר שכל חודש מצטרפים כתוצאה מהמלחמה כאלף פצועים וכן כ-500 פצועים מתקופות קודמות", אמרה. "כל שחרור של אוגדה משירות מילואים, או כל תום מבצע משמעותי, משפיע על כניסת פצועים נוספים. אנשי אגף השיקום פזורים ב-22 בתי חולים ומעניקים מענה מיידי עם הפציעה. רופאי האגף בוחנים את צורכי הפצוע כבר בזמן האשפוז, לרבות התאמות נדרשות בבית הפצוע".

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova

עו"ד עידן קלימן יו"ר ארגון נכי צה"ל, אמר: "אני מעריך שעד סוף שנת 2025 נחצה את רף 100,000 הפצועים. אני מקווה שאני טועה".

חוזה ההתקשרות של משרד הביטחון מול חברות הסיעוד להעסקת עובדים נחתם בשנות התשעים. בכוונת משרד הביטחון לבחור בספקים חדשים עד ספטמבר השנה. עלות עובד סיעוד לנכה צה"ל שנזקק לעובד צמוד 24/7 עומדת על 33,314 שקלים לחודש.

בעניין המכרז טען קלימן כי אגף השיקום נמצא בחזית, אולם מאחורי המסך יש כמה משרדי ממשלה שמנהלים את המכרז. לדבריו, "אנחנו שמונה חודשים לאחר פתיחת המלחמה ומשרדי הממשלה לא מתייחסים אלינו וממדרים אותנו ממידע רב. פניתי לוועדה לאחר שפניתי למשרדי הממשלה ולא קיבלתי פתרון. יש קושי גדול בהבאת עובדים זרים. פניתי למנכ"ל משרד הפנים ולא קיבלתי מענה. יש פצועים רבים שלא מקבלים מענה".

"קיבלתי איומים על חיי"

בכלל, קלימן הצביע על קשיים ועיוותים רבים בטיפול אגף השיקום בנכי צה"ל. כך למשל, סיפר שהוא ביקש לקדם תיקון לחוק שיחייב מתן סיוע רק באמצעות עובד סיעודי ולא בתשלום כספי לפצוע. לטענתו, קיבל איומים על חייו "מגורמים שההצעה שלי לא התאימה להם".

יאירה מרדכי מרשות האוכלוסין הסבירה כי המטופלים הקשים ונכים צעירים מתקשים להשיג עובדים מאחר שלצעירים יש משפחה תומכת, אולם המשפחה מפקחת בעין יותר בוחנת על עבודת העובד. "אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לתקן את הנוהל", הודתה, "ונשמח לשתף את ארגון נכי צה"ל".

דודו חננאל, פצוע צה"ל, סיפר לוועדה כי הוא נעזר בעובד זר, אולם כשהגיע לגיל 67 נאמר לו שעל פי התקנות הוא אינו רשאי להיעזר בעובד זר. איתן וקס, גם הוא נכה צה"ל, אמר: "מצאתי עובד זר שנמצא בארץ שנים רבות ומתמצא טוב בכל מה שאני צריך. כעת זה האדם היחידי שנמצא כדי שאוכל לחיות, אולם הוא ללא היתר חוקי. אני עבריין כי אין לי ברירה אחרת".

יו"ר הוועדה רביבו הגיב לדבריו: "אבוי למדינה שלא יודעת לספק לך עובד צמוד. אולם זה לא אומר שאני אכשיר עובד זר לא חוקי שהשתקע בארץ שנים רבות. אנחנו מחויבים לשמור על מדיניות הגירה לצד אספקת עובד שיאפשר לך לחיות בכבוד".

"רופא אחד על 4,000 נכים"

בדיון התברר גם שאגף השיקום סובל ממחסור חמור בכוח אדם לטיפול בפצועי צה"ל, כגון רופאים, עובדים סוציאליים ועובדי שיקום. יו"ר ארגון נכי צה"ל טען כי היחס בין מספר אנשי צוות האגף לפצועים הוא רופא אחד ל-4,000 נכים ועובד שיקום אחד ל-1,500.

ראשת אגף השיקום ציינה כי משרד האוצר תיקצב 95 משרות שאוישו, מתוך 264 משרות שתוקננו: "התקנים האלו נקבעו טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מאז מספר הפצועים זינק – מה שמחייב התאמת כוח האדם באגף. בתקציב 2024 אושרו 100 משרות נוספות".

עוד התברר בדיון כי אין ממשק מחשובי בין משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל ורשות האוכלוסין – מה שגורם לטרטור של הנכים בין המשרדים לצורך אישור הבאת עובדים זרים לסיעוד.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר: "אין מילים להביע את ההערכה והתודה שלנו כלפי פצועי צה"ל. אנחנו פה לוודא שהצרכים שלכם יקבלו ביטוי ולאזן בין הראייה המערכתית לצורך הפרטי. נכי צה"ל הקריבו את גופם ואת נפשם למען מדינת ישראל, ואנחנו כאן כדי לדאוג לשפר ולהיטיב את מצבכם. הוועדה תעשה הכל כדי שכל מי שזכאי ורוצה לא ייתקל בחסמים למימוש זכויותיו".

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות