להיות על הרצף, לא לדבר ולבטא את עצמך בהקלדה, יכול להיות דבר מאתגר מאוד. נתנאל לוריא (31) מחולון, שמתבטא כל חייו בהקלדה, הוציא לאחרונה את הספר "שירת יום הדין", שמורכב מלמעלה מ-200 שירים שהוא כתב.
"בשנים האחרונות אני חושב להוציא ספר, אבל היו לי הרבה חששות", הוא מספר ל"שווים". לוריא היה משתף את יצירותיו בפורומים שונים, אך לא הצליח לגבש את הכל ולהוציא את הספר. "הרגשתי שהכתיבה הפואטית שלי מספיק טובה, אבל עדיין לא היה לי את האומץ".
"לא ידעתי איך נצליח"
כרמית ויניק (46) מרמת גן, גם היא על הרצף, נחשפה ליצירותיו של לוריא והחליטה לעזור לו להוציא. "כאב לי הלב שראיתי את היצירות שלו, אז פניתי אליו ואמרתי לו שאני יכולה לעזור לו להוציא אותו לאור". כשלוריא קיבל את ההודעה מוויניק, היו לו חששות, ולא ידע אם להסכים ולצאת לדרך. "פחדתי שלא נצליח להוציא אותו בסוף. לא ידעתי איך נצליח להשיג את כל הכסף שצריך".
עוד לפני השגת הכסף הנדרש ויניק מספרת שביחד עם לוריא הם אספו את יצירותיו, ובחרו אילו מהן ייכנסו לספר. "היו לו מאות יצירות שהוא פרסם במקומות שונים ברשת, לא רק שירים, שאת חלקם היה קשה מאוד למצוא". בעקבות מצבו הרפואי של לוריא, ויניק לא נפגשה איתו אפילו לא פעם אחת לאורך כל התהליך עד להוצאת הספר. "עבדנו ביחד על הכל, אפילו שלא נפגשנו".
לאחר שמצאו את כל השירים שכתב, החליטה ויניק לקחת אותן לעורכת. "רציתי שהם יהיו כתובים כמו שצריך, אז לקחתי לעורכת, והיא עבדה עליהן. כל התהליך לקח למעלה משנה".
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
החשש מגיוס הכספים
אחרי שכל השירים נערכו והיו מוכנים לפרסום, הבינה ויניק שדרושים עשרות אלפי שקלים בשביל להוציא את הספר לאור ולשם כך החליטה לפתוח בגיוס המונים. "היינו צריכים 41 אלף שקל", היא מספרת. לוריא אומר שהתהליך של גיוס הכסף לווה אצלו בפחדים, כי הגיוס עצמו לא היה מהיר. "היו גלים בגיוס הכסף, והגענו לשלב שכבר כמעט ולא תמכו, אז פחדתי שלא נצליח בסוף להשיג את הסכום הדרוש".
לוריא מעיד שהתהליך השפיע עליו גם בפן הנפשי. "היו לי משברים, כי היו שלבים שרציתי כבר לוותר. ההאטה שהייתה בגיוס הקשתה עליי מאוד. היה זמן קצוב שאנחנו יכולים לאסוף את הכסף ופחדתי שהזמן ייגמר לפני שנצליח לגייס את כולו".
לאחר שהצליחו להשיג את הכסף הנדרש, פנו להוצאה לאור והוציאו את הספר. "שמחתי מאוד שהוא יצא", מספר לוריא. "עבודה של שנים ביחד עם כרמית שבסוף נשאו פרי".
הספר מדבר על ההתמודדויות של לוריא כאוטיסט, והיחס של החברה אל אוטיסטים. "יש שיר בשם 'מונולוג של ילד כפוי' שזה שיר כואב שמבטא את מה שאוטיסט שלא מדבר חווה במערכת החינוך ואת הזעקה שלו".
לדבריו, מי שהכי יתחבר לספר הם אנשים עם רגישות גבוהה, שאוהבים שירה מורכבת. "אנשים שאוהבים שפה עשירה, יאהבו את הספר מאוד", הוא מסביר. זהו הספר הראשון שלוריא הוציא, אך לדבריו, הוא ממש לא האחרון. "אני מתכנן להוציא עוד ספרים וכבר עכשיו אני עובד על ספר חדש".
ויניק, שליוותה את לוריא בכל התהליך, שמחה מאוד ואומרת שלמרות שהיו קשיים בדרך, הכל היה שווה. "אני בטוחה שכל מי שיקרא את הספר יתחבר אליו וכל מה שעברנו בדרך אליו היה שווה. הספר הזה הוא הספר השני בעולם שאוטיסט שלא מדבר הוציא".
