בחודש שעבר פירסם כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי (JAMA) את המחקר העדכני ביותר על התמודדות עם דיכאון בקרב מבוגרים.
בשפה היומיומית המילה דיכאון משמשת לתאר מגוון מצבים: מתחושות חולפות של עצב ואומללות ועד אבל כרוני וייאוש עמוק. אולם כאשר קלינאים ומטפלים משתמשים במונח דיכאון, הם בדרך כלל מתכוונים לדיכאון מז'ורי, שהוא הפרעה נפשית קשה.
דיכאון מז'ורי הוא הפרעת מצב רוח המוגדרת על ידי תחושות מתמשכות של עצב ו/או אובדן הנאה ועניין בפעילויות שגרתיות. זה מלווה לעתים קרובות במגוון תסמינים, כולל אשמה מוגזמת, חוסר אנרגיה, קשיי ריכוז, מחשבות חוזרות על מוות או התאבדות, ושינויים משמעותיים בשינה, בתיאבון/משקל ובהתנהגות פסיכומוטורית.
השכיחות של דיכאון גבוהה במיוחד בקרב נשים: בערך אחת מכל שלוש נשים תפתח דיכאון מתישהו במהלך חייה, וזאת לעומת אחד מכל שישה גברים.
טיפולים יעילים לדיכאון
טיפולי קו ראשון לדיכאון מורכבים מתרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה. אבל איזה מהם הכי אפקטיביים? בהתבסס על סקירה רחבה של ניסויים קליניים קודמים, מחברי המאמר ב-JAMA מציעים את המסקנות הבאות:
התערבות פסיכותרפית אפקטיבית לדיכאון כוללת טיפול התנהגותי, טיפול פסיכודינמי קצר, טיפול קוגניטיבי, טיפול בינאישי, טיפול מבוסס מיינדפולנס וטיפול בפתרון בעיות.
בהשוואה לטיפול רגיל ללא פסיכותרפיה, לטיפולים הפסיכולוגיים הללו היו השפעות ברמת יעילות בינונית לפחות. ההבדלים הממוצעים הסטנדרטיים נעו בין 0.50 יעילות עבור פסיכותרפיה דינמית קצרת מועד ל-0.73 יעילות עבור טיפול התנהגותי.
גם תרופות לדיכאון היו יעילות. בהשוואה לפלצבו, ל-21 תרופות נוגדות דיכאון היו השפעות ברמה מוטעה או בינונית. תרופות אלו כללו: בופרופיון (וולבוטרין), ציטלופרם (סלקסה), דולוקסטין (סימבלטה), אסציטלופרם (לקספרו), פלוקסטין (פרוזק), פרוקסטין (פקסיל), סרטרלין (זולופט), ונלפקסין (אפקסור), פלובוקסמין (לובוקס), אמיטריפטילין (אלוויל), דסוונלפקסין (פריסטיק), לבומילנסיפרן (פטזימה), מילנסיפרן (סוולה), מירטזפין (רמרון), נפזודון (סרזון), וילזודון (וייבריד), אגומלטין (ולדוקסן), קלומיפרמין (אנפרניל), וורטיוקסטין (ברינטליקס), רבוקסטין (אדרונקס), טרזודון (דסירל).
לתרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות יש השפעות ברמה מועטה עד בינונית, כאשר לאמיטריפטילין יש את ההשפעה הגדולה ביותר – 0.48 יעילות, לעומת 0.23 יעילות לפלוקסטין (פרוזק).
המחקר גם הראה כי עבור דיכאון חמור או כרוני יותר, שילוב של תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה היה יעיל יותר מכל אחת מהשיטות לבדן. ההבדלים הממוצעים הסטנדרטיים היו בערך 0.3. זה מתאים ל"שיעורי תגובה טיפוסיים של 50% עם פסיכותרפיה או תרופות בלבד", אך "65% לטיפול משולב".
מה אם התרופה נגד דיכאון הראשונה שנרשמה לא מצליחה לשפר את התסמינים? במצב כזה יש לשקול את האפשרויות הבאות: החלפת תרופות, הוספת תרופה נוגדת דיכאון נוספת, או הרחבה עם סוג אחר של תרופות (למשל, חומרים ממריצים, תרופות אנטי פסיכוטיות, הורמוני בלוטת התריס). לפי הנתונים, לשלוש הגישות הללו יש סיכוי כמעט שווה להצלחה.
***********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
***********************
אז אם יש לכם מצב רוח ירוד, בושה ואשמה מוגזמת, קשיי ריכוז ותסמינים אחרים של דיכאון, ייתכן שיש לכם דיכאון מז'ורי. אנא פנו לאיש מקצוע מוסמך לבריאות הנפש להערכה ואפשרויות טיפול.
ספק שירותי הבריאות שלכם יעריך את הסימפטומים שלכם כדי לקבוע נוכחות של דיכאון או מצב אחר שחולק כמה תסמינים עם דיכאון; לדוגמה, הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, גמילה מסמים, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) או הפרעת קשב וריכוז (ADHD).
גם טיפול מרחוק הוא אפשרות
למרבה הצער, למרות היתרונות של תרופות ופסיכותרפיה, ישנם חסמים רבים לטיפול בדיכאון, ובהם עלות הטיפול, זמינותו, מידת הגישה לטיפול וסטיגמה חברתית. כתוצאה מכך, אנשים רבים עם דיכאון אינם מקבלים את העזרה הדרושה להם.
רפואה מרחוק (למשל, שיחות בווידיאו) עשויה להיות המפתח לביטול חסמים אלה מבלי להקריב את איכות הטיפול. ואכן, מחקר ראשוני מראה כי בריאות טלפונית נוטה לייצר "תוצאות דומות כמו טיפול פנים אל פנים של פסיכותרפיה ושירותי פסיכיאטריה".
