השבוע התחלתי לקרוא את "ניצוצות" של מיכל בסן ואור רוט בפעם הרביעית. אני אדם עם הפרעות קשב וריכוז, ובדרך כלל קורא ספרים בגישת "שגר ושכח" – קורא פעם אחת, ורק חודשים אחרי, כשאני שוכח את העלילה, אני קורא שוב (אם בכלל). לכן, מדובר במאורע נדיר.
הרומן הזה משתייך לסוגת הפנטזיה הרומנטית, ולפחות לפי הסטריאוטיפ, הוא אמור להיות קליל ופשוט לקריאה, מהסוג שקוראים פעם אחת וזהו. אבל "ניצוצות" הוא רומן מיוחד, ורציתי לקרוא אותו שוב ושוב, כי הוא חמים ומנחם וחמוד, ובימים אלו כולנו צריכים חמים ומנחם וחמוד. בכל קריאה וקריאה למדתי דברים חדשים.
הרושם הכללי שלי מהספר הוא שנראה שהוא כאילו נכתב במיוחד עבורי ואנשים כמוני: הגיבור מתמודד עם פוסט-טראומה, סיפור האהבה הוא להט"בי, והעלילה שזורה בפנטזיה יהודית לצד הוויה ישראלית אותנטית, עם נגיעה של יהדות מסורתית ונעימה ברקע, וקצת סיפורי פיות. במילים אחרות – הספר הזה מהדהד את תחומי העניין שלי באופן מפתיע ומדויק.
עולמו של "השיפוצניק"
הספר מגולל את סיפורו של שחר, המוכר גם בשם "השיפוצניק", חייל משוחרר המתמודד עם פוסט-טראומה משירותו הקרבי בעזה. הקשיים הנפשיים של שחר מונעים ממנו למצוא עבודה כאחד האדם, אז הוא "השיפוצניק" של המאפיה הבהאית (ארגון פשע קסום). במהלך המסע שלו הוא פוגש דמות נוספת בשם סער. דמות זו, שמסבכת את חייו אך גם עוזרת לו למצוא נחמה וריפוי, הופכת לציר מרכזי בעלילה.
רק לקראת סוף הספר הבנתי שאחת הדמויות היא מספר לא מהימן, ושעליי לחזור אחורה כדי למצוא את הרמזים לכך, שנשתלו בסיפור בצורה מיומנת ועדינה. השימוש בכלי הספרותי הזה דורש זהירות, ואפשר לומר שהביצוע כאן היה מעולה. הטכניקה הזו מוסיפה למורכבות הספר ומספק חוויית קריאה מעמיקה יותר – מה שמסביר מדוע קריאה חוזרת היא כמעט הכרחית כדי להעריך את כל הרבדים של העלילה. מצד שני, היה זה קצת לא אמין שהעלילה התקדמה והדמות השנייה לא זיהתה את חוסר האמינות. עם זאת, מבחינתי לא נפגעה היכולת ליהנות מהספר.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשביל ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
עוד משהו שבולט בספר זה שאפשר לחלק אותו לשתי עלילות שונות שמגיעות אחת אחרי השנייה. הפיתוח הרומנטי של הדמויות – עלילה מספר אחת. המסע וההתפתחות הנפשית של הדמויות – עלילה מספר שתיים. בקריאה הרגשתי כאילו יש שתי עלילות ששזורות זו בזו ולכל אחת יש את הקצב שלה, את רצף האירועים שלה וגם שיא נפרד.
לקח לי זמן לגבש תיאור של בניית העולם. היקום הוא יקום פיות שמתרחש בארץ ישראל. מבחינות מסוימות הוא בהחלט רומן פיות לכל דבר ועניין. יש חצר פיות (ליליות), עם דינמיקה של פיות, עם הדיבור החידתי והרגישות למתכת וכל זה. מצד שני, המיתולוגיה היא יהודית – קרבות ירושה סביב בכורה, ניסים (ולא קסמים), הקמעות הן קערות השבעה ומזוזות, יש רפרורים לתלמוד ולהלכה וכמובן גולם. כי תמיד יש גולם.
ניצוצות משתייך לז'אנר של פנטזיה אורבנית, ובהתאם לכך הוא מתרחש בעולם שלנו. אירועים היסטוריים מרכזיים, כמו מלחמות, מתקיימים באותו ציר זמן כמו בעולם שלנו. חלק משמעותי מהסיפור מתרחש בחיפה, וחיפאים יזהו בקלות את זירות ההתרחשות האהובות. אני עצמי לא חיפאי, אבל מכיר את העיר היטב ונהניתי מהרפרנסים מאוד. בתוך העולם הסיפורי שזהה לעולם המוכר שלנו, יש עולם נוסף – עולמן של הליליות.
טראומה והחלמה
מכיוון שהסיפור קורה בעולם שלנו, הפוסט טראומה של שחר היא ממלחמה אמיתית, והאירועים שמובילים לפיתוח של הפוסט טראומה מבוססים על המציאות שלנו. ראיתי שהיו אנשים שזה טירגר אותם, לי זה דווקא עזר להתמודד עם אירועים סביב המלחמה הנוכחית. כמו כן, יש סצנה של חטיפה בדרום, שגם היא עלולה לעורר אצל אנשים זיכרונות לא נעימים מהשנה האחרונה.
תיאור הפוסט טראומה של שחר מרענן, ומדויק. התסמינים היום יומיים, כמו קושי להחזיק עבודה, קושי לישון בלילה, קושי לשמר מערכות יחסים, ביעותי לילה, כל אלו משולבים בסיפור באופן טבעי בלי גלישה לסטריאוטיפים. בעיקר הנושא של אשמה, שהוא חלק משמעותי מהיווצרות והתמודדות עם פוסט טראומה, היה כתוב היטב.
מערכת היחסים הרומנטית בסיפור מביאה איתה החלמה וריפוי. אמנם התסמינים והקשיים לא נעלמים, אבל כמו במציאות, מערכת היחסים מולידה תמיכה הדדית והבנה ובכך מאפשרת לגיבורים להמשיך הלאה. חשוב לי לציין גם שמיכל בסן, אחת הכותבות של הספר, היא עצמה פוסט טראומטית ואני מאמין שעובדה זו תורמת לייצוג האמין של הפוסט טראומה.
אז, ספר פנטזיה חמים ומנחם וחמוד, שכתוב היטב ורוצים לקרוא ולקרוא עוד ממנו. ספר שמציג פוסט טראומה בצורה רגישה, אמינה ומורכבת. נראה לי שברור מאיליו שאני ממליץ עליו בחום. אבל במקרה וזה לא ברור: אני ממליץ עליו בחום.
הספר יצא בהוצאה עצמאית. לרכישת הספר:
אתר עברית ואתר אינדיבוק – גרסה דיגיטלית (יש גם ספר שמע).
אתר הסופרת מיכל בסן – גרסה מודפסת.
