נמצא קשר בין נטילת מינון גבוה של תרופות ל־ADHD (הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות), במיוחד אמפטמינים בתרופות כמו אדרל, ויוונס ואמפטמינים גנריים, כמו דקסטרואמפטמין, לבין סיכון גבוה פי יותר מחמישה להתפתחות פסיכוזה או מאניה – כך על פי מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה.
הקשר בין אמפטמינים לתסמינים פסיכוטיים אינו חדש. אמפטמינים מעלים את רמות הדופמין במוח, נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) שממלא מספר תפקידים בגוף: זיכרון, מוטיבציה ומצב רוח, אך הוא גם מעורב בפסיכוזה.
"התרופות יכולות להציף את המוח בדופמין, וכאשר אתה מציף את המוח בדופמין אתה עלול לגרום לפסיכוזה," מסביר ד"ר ג'ייקוב בלון, פסיכיאטר ומנהל שותף של מרפאת אינספייר בסטנפורד מדיסין, מרפאה שמתמחה במטופלים עם פסיכוזה.
מה שלא הוכח עד כה היה שהסיכון לפסיכוזה עולה עם מינונים גבוהים יותר, תופעה שידועה כ"יחס תגובה למינון". "זה מה שהמחקר הנוכחי מספק", אומר לכתב העת ד"ר וויל קרוננווט, סגן יו"ר לעניינים קליניים בפסיכיאטריה בבית החולים נורת'ווסטרן מדיסין. "ארה"ב", הוא אומר, "עוברת לאחרונה מעין 'עדנת אמפטמין'", הוא ממשיך. "הפופולריות והשימוש באמפטמינים גבוהים והולכים וגדלים".
השימוש בממריצים בארה"ב זינק בשנים האחרונות, במיוחד בקרב מבוגרים. מחקר שפורסם השנה ב־JAMA Psychiatry, מצא ששיעורי הנפקת מרשמים לאמפטמינים להפרעת קשב וריכוז עלו ב־30 אחוז בין השנים 2018 ל־2022 בקרב אנשים בגילאי 20 עד 39. בקרב אנשים בגילאי 40 עד 59, השיעורים עלו ב־17 אחוזים.
בהצהרה ל-NBC News, אמר דובר של טקדה פרמצבטיקה, יצרנית ויוונס: "טקדה מאמינה שחשוב שמטופלים ייטלו את התרופות שלנו בהתאם להנחיות התוויות המאושרות על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ובהתייעצות עם ספק שירותי הבריאות שרושם להם את המרשם". טבע פרמצבטיקה, יצרנית אדרל, לא הגיבה לבקשת תגובה.
מחברת המחקר הראשית, ד"ר לורן מורן, פסיכיאטרית וחוקרת בבית החולים מקלין, בית חולים אוניברסיטאי שהוא חלק ממאס ג'נרל בריגהם בבוסטון, הסבירה שאין זה נדיר שאנשים יפתחו פסיכוזה שקשורה לאמפטמינים. "ראינו את זה הרבה", היא אומרת. "אנחנו רואים סטודנטים שמגיעים עם מרשם לממריצים, שלא היתה להם היסטוריה פסיכיאטרית משמעותית, ומפתחים פסיכוזה חדשה".
במחקר החדש מורן ועמיתיה סקרו רשומות בריאות אלקטרוניות ממאס ג'נרל בריגהם משנת 2005 עד 2019, תוך התמקדות במתבגרים ומבוגרים בגילאי 16 עד 35 – טווח הגילים האופייני להופעת פסיכוזה או סכיזופרניה. הם זיהו 1,374 מקרים של מטופלים שאושפזו עם אפיזודות ראשונות של פסיכוזה או מאניה, בהשוואה ל־2,748 מטופלים שאושפזו בגלל מצבים פסיכיאטריים אחרים, כמו דיכאון או חרדה. הם גם בדקו אם למטופלים נרשמו ממריצים בחודש האחרון, ואם כן, באילו מינונים.
מטופלים שלקחו את המינונים הגבוהים ביותר – יותר מ־40 מיליגרם של אדרל, 100 מ"ג של ויוונס ו־30 מ"ג של דקסטרואמפטמין – היו בסיכון גבוה פי 5.3 לפתח פסיכוזה בהשוואה למטופלים שלא לקחו ממריצים כלל.
המינון הבינוני – 20 מ"ג עד 40 מ"ג של אדרל, 50 מ"ג עד 100 מ"ג של ויוונס ו־15 מ"ג עד 30 מ"ג של דקסטרואמפטמין – היה קשור לסיכון גבוה פי 3.5. "לא ברור אם נטילת פחות מ־20 מ"ג של אדרל, 50 מ"ג של ויוונס ו־15 מ"ג של דקסטרואמפטמין קשורה לסיכון מוגבר לפסיכוזה", אמרה מורן.
לעומת זאת, במחקר לא נמצא שקיים סיכון מוגבר לפסיכוזה בשימוש בתרופה אחרת ל־ADHD, ריטלין, שאינה אמפטמין.
ד"ר מורן מוסיפה, שעל פי ניתוח של נתוני תביעות ביטוח לאומי בארה"ב, כשישה אחוזים מהמטופלים הנוטלים אמפטמינים מקבלים מרשם למינונים הגבוהים ביותר וכ־22 אחוזים מקבלים מרשם למינונים הבינוניים.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
לדברי ד"ר קרוננווט, הסיכון לפתח פסיכוזה מאמפטמין עודנו נדיר – בערך 1 ל־1,000. יחד עם זאת, הוא מדגיש, אנשים שנוטלים מינונים גבוהים צריכים להיות מודעים לסיכונים. "הייתי נותן ייעוץ למטופלים שיש להם היסטוריה פסיכיאטרית אישית או משפחתית של מחלות נפש חמורות, כולל דברים כמו הפרעה דו־קוטבית עם מאניה או סכיזופרניה", הוא אומר. "אם מחלות כאלה קיימות באילן היוחסין המשפחתי, אז מישהו כזה אולי ירצה להיות זהיר מאוד לגבי כמות השימוש שלו בתרופות כאלה".
בלון מסכים: "ייתכן שיש אנשים אי שם שמקבלים ממריצים שעבורם הם לא בהכרח יעילים כל כך," הוא סיכם. "מה שקורה בסופו של דבר הוא שמעלים את המינונים כדי למצוא את אותה רמה של יעילות ובכך מציבים אנשים ברמת סיכון מוגברת".
