בכל פעם שמופעלת האזעקה בביתי שבתל־אביב, אני חושב על הילדים בבית הספר לחינוך מיוחד "הרים" בגבעת עדה. האזעקה של גבעת עדה מוקמה בחוסר כל רגישות על גג בית הספר שלהם. אני יודע בגוף ראשון איך הם מרגישים, כי הצופר שצועק לנו לרוץ למקום בטוח, ממוקם על גגו של בניין ציבור שסמוך לביתי.
בכל פעם שהצופר מופעל, אני קופא. גל חרדה משתק עובר אותי, צורב את כל גופי. אוזניי בוערות מכאב כאילו פגשו את הגיהינום. ככה זה, כשאתה אוטיסט, ורגיש יתר. יש לי הסכם מציל חיים עם אמא: בימי זיכרון היא עוטפת ומגוננת על אוזניי בכפות ידיה. באזעקות כעת, היא גוררת אותי במלוא כובדי, כשאני כמעט חסר הכרה מכאב, עד שאני מתאושש ומתחיל לרוץ בעצמי. הצופר ממשיך ליילל גם כשאני במקום מוגן יותר. מליל המתקפה האיראני יצאתי טראומטי. גופי רעד ללא הרף.
לו יכולתי, הייתי תורם את עצמי כראייה לדיון בין ההורים לרשות האטומה בהליך הגישור, שהוצע על ידי מבקר המדינה. המבקר כנראה חשב, כי מוטב שתקבל הרשות את ההסבר המפורט על הסבל שנגרם לילדים לפני דיון בבית משפט, לפני בקשת צו ביניים שיעזור לסיים את הסבל הזה. הורי הילדים, בגיבוי פיקוד העורף, כבר חיפשו ומצאו חלופות למיקום הצופר. אולי לאחר פגישת הגישור, הרשות תקבל את ההחלטה ההגונה, ההומנית והחוקית: להעביר את הצופר לגג אחר.
למרבה הצער, הגורמים שאמורים להגן על החלש מכל מול החזק – לא עושים זאת. גם מחוז חיפה במשרד החינוך וגם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דוגלים בפתרון שאיננו פתרון: לשים אוזניות על אוזניהם של התלמידים. אני חושב על עצמי, על הבעיות המוטוריות שלי, שמחריפות בעת אזעקה. אין סיכוי שהייתי מצליח להרכיב אוזניות (!) ולרוץ (!) למקום מוגן. יותר סביר, שלא הייתי מרכיב אוזניות מלכתחילה, כי אני רגיש לכל דבר שמניחים על גופי, מכובע ועד אוזניות. לילדים בבית הספר אין אמא צמודה. להיפך, יש מחסור תמידי בכוח אדם. אז מה עושים? מרכיבים לתלמידים כל הזמן אוזניות? זה באמת יהיה חידוש. בכל בתי הספר לחינוך מיוחד ברחבי העולם עמלים על הוצאת הילד מ״הבועה״, ובישראל – עוזרים לחזק אותה.
האם אני מופתע מכך שנציבות שוויון תומכת בפתרון לא חינוכי ולא הומני, שהיא חוברת לרשות החזקה, שפועלת באופן לא חוקי ולא מוסרי – במקום להגן על התלמידים? בעיקר מאוכזב. הנציבות תמיד חווה את הקושי בנאמנות, כי היא חלק מהגוף החזק, שלעיתים גם פועל באופן דורסני – המדינה. אבל בזמנים עברו היו שם אנשים טובים, שזכרו כי הנציבות חייבת את הקמתה לאמנת האו״ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אותה אמנה, שמחייבת שמירה על זכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות (סעיף 7.1), על הסרת חסמים לנגישות מבתי ספרם (סעיף 9(א)) ולא פוטרת אף גוף מחובות אלה גם בעתות מלחמה (סעיף 11).
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
ומדוע הרשות פועלת באופן לא חוקי? כי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שיום אחד יהיה חלק מחוקתה של ישראל, המחוקק מצווה לא לפגוע בחייו, בגופו או בכבודו של אדם (בסעיפים 2 ו-4). הצופר, שבהחלט ניתן להזיזו למקום אחר, פועל באופן משתק על גופו של האוטיסט מבחינה חושית-תחושתית, וזה פוגע בתפקודו ולכן גם מסכן את חייו. הוא אולי לא יגיע למחסה בזמן. הפגיעה הזו מפחידה, משפילה, ולא ממש עוזרת לשילוב החברתי. זה אפילו תמריץ שלילי להגיע לבית הספר.
בהיבט זה, זו גם הפרה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שמורה (בסעיף 2) ״להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו…״. אולי קצת מצחיק לומר את זה, אבל לפי החוק היה אפילו אפשר להאשים את הרשות בתקיפה של הילדים, כי היא גורמת להפעלת כוח עליהם באמצעות רעש.
העיקר שכולם ישנים טוב בלילה – חוץ מהילדים האוטיסטים והוריהם. רק אתמול הייתה אזעקה בגבעת עדה חצי שעה לפני תחילת הלימודים. בדיני נפשות אנחנו עוסקים, ואין אף גורם שמזדרז לעזור.
הנציבות: "פועלים מול הרשויות בנושא"
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נמסר: "הנציבות פועלת במסירות על מנת לאפשר לתלמידים התאמות נגישות פרטנית במסגרת החינוכית וכמובן על מנת לתת מענה לאתגרים המיוחדים שנובעים ממצב החירום. במסגרת פעילות הנציבות גם ננקטים אמצעי אכיפה כלפי רשויות מקומיות כאשר הדבר נדרש. במקרה הנדון, הנציבות פעלה ופועלת מול הנהלת בית הספר, הרשות המקומית ופיקוד העורף כדי למצוא מענה לצורך שהועלה. הרכבת האוזניות היא פתרון אחד שעלה במסגרת שיח עם הנהלת בית הספר והרשות המקומית, וייתכן שיש בו כדי לסייע לחלק מהילדים עד למציאת פתרון כולל. במקביל פועלת הנציבות מול פיקוד העורף, שהוא הגורם המוסמך לעניין זה, על מנת שיבחן את האפשרות למיקום חלופי של הצופר".
