נכנסתי לחדר באוניברסיטת בר אילן, ופתאום זרח אליי חיוך מתוך כיסא גלגלים גדול, ממונע. "שמי רוני", אמרה הבחורה שהחיוך שייך לה. מי שהעניק לה את שמה, היטיב לדעת שהיא תהיה אישה שמחה, מלאת תקווה, שופעת עידוד. רוני היא אכן אור גדול, אור יקרות.
"סטודנטית?"
"לא בדיוק", ענתה רוני, וחיוכה התרחב. "אני עובדת סוציאלית ומורה לחינוך מיוחד בבית ספר בו מתחנכים מגיל 6 ועד גיל 21". מאוחר יותר למדתי שהיא מסיימת בימים אלה את התזה שלה בתואר השני, ומתמחה באנשים עם מוגבלות שכלית.
רוני עמרני היא גם העובדת הסוציאלית בקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר אילן. "אני שמחה מאוד על ההזדמנות ללמוד ממנה", אמרה לי סטודנטית בקליניקה. "רוני מנגישה ברגישות סיטואציות מורכבות תוך שימת דגש על סביבה פתוחה ונעימה". בזמנה הפנוי, מפתיע שיש לה כזה, היא מדריכה ב"מרוץ לשוויון", פעילות משחקית אתגרית, שנערכת בבתי ספר ומעודדת היכרות עם עולם המוגבלויות.
מדובר בגיבורת על ששיתוק המוחין לא עוצר אותה. היא נולדה וגרה באשדוד, אחת משלישייה. בגילאים 3 עד 8 התחנכה בבית הספר המיוחד "אסיף" שבבית החולים "אסף הרופא", בית ספר לילדים עם שיתוק מוחין שיש להם קוגניציה תקינה. אבל רוב חייה הייתה משולבת במסגרות חינוך רגילות בקהילה, עם סייעת צמודה. שירתה בשירות לאומי במשך שנה לפני הלימודים באוניברסיטה. "כל חיי אני והוריי לא ויתרנו. כך הגעתי להרבה הישגים, בזכות המשפחה העוטפת שלי. אני גם מבלה ומטיילת בארץ ובעולם".
בניגוד למה שאולי חשבתם, לא היה לה קל לשכנע אנשים שהיא יכולה להיות מורה. מפקחת אחת, שהכירה אותה היטב מהתקופה בה למדה בבית ספר, האמינה בה והעניקה את ההזדמנות ללמד. מאז היא מורה.
"בבית הספר, כל יום מחדש, זה סיפור בפני עצמו", היא אומרת, וחשים בקולה את ההתרגשות. "עצם החוויה, הדינמיקה עם התלמידים וזה שהם כל כך שמחים ונהנים לבוא". היא מלמדת בבית הספר נושאים חשובים מאוד: כישורי חיים ונורמות חברתיות, קשרים חברתיים (איך לדבר עם אנשים, לפתח שיחה). לאחר סיום בית הספר, חלק מהבוגרים משתלבים בעבודה, ולכן, חשוב לה להכין אותם לכך.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
לפני כשבועיים ציינו בבית הספר שלה את שבוע "וְאָהַבְתָּ", שבוע קבלת השונה. רוני הרצתה לשכבה הבוגרת, סיפרה מניסיון חייה, והנערים הגיבו בחום, אמרו לה שההרצאה חיזקה אותם, נתנה להם מוטיבציה.
יש בשיחה אתה תחושה נעימה עד מאוד. אני מזכיר לעצמי שהיא מתמחה בטיפוח רגישות ואמפתיה, אבל אלו לא כישורים אקדמיים־מקצועיים. זו המהות שלה. היא מתניידת בעולם קשה, במיוחד כלפי אנשים עם מוגבלות, אבל יש בה שמחת חיים, ואהבה לבני אדם.
רוני עמרני, את אור גדול.
