לא מזמן השתתפתי בצילומי "ראיון מיוחד", תוכנית טלוויזיה חדשה שתעלה מחר בערוץ 12, שבמרכזה ראיונות שמנהלים אוטיסטים עם סלבריטאים. התוכנית מבוססת על פורמט צרפתי, שהופץ במדינות רבות בעולם, שבו מצטלמים אנשים על הרצף כשהם מראיינים מפורסמים מארצם.
אף פעם לא השתתפתי לפני כן בתוכנית מהסוג הזה, למרות שיצא לי להופיע בטלוויזיה בעבר בתוכנית חדשות, כשהושק אתר "שווים". כעיקרון, אני ממש לא אוהבת להצטלם. אני מרגישה הרבה חוסר ביטחון בנוגע לנראות שלי ולמה שאני משדרת. לכן, נכנסתי לתוכנית עם המון חששות בנוגע לאיך שאתפס על ידי אנשים שהם פחות בקיאים בכל מה שקשור להפרעה תקשורתית. למשל, בכל מה שקשור לשימוש שלי בכתיבה תומכת. גם אנשים על הרצף הרבה פעמים לא מבינים מדוע יש לידי משלבת, שצריכה לתמוך בי ביד בזמן כתיבה.
לכן, כשהגעתי לצילומים, הגעתי עם חשש שאולי לא יבינו אותי, שאולי יחשבו שאני טיפשה. אני יכולה להבין שאני עלולה להראות לא חכמה שכלית לאנשים, בגלל מעט הקולות והתנועות שאני לפעמים מבטאת ועושה, אבל זה עדיין מעליב כשאדם פונה אליי ונותן לי תחושה שאני סתומה בעיניו.
כשהגעתי ביום הראשון של הצילומים, היה לי ממש כיף. הכרתי מלא אנשים מקסימים ומרגשים. הם הביעו התעניינות בי ופנו אליי בגובה העיניים. לא התנשאו מעליי ודיברו אלי באופן מאוד מעודד ותומך. ההתנהלות המכבדת הזו חיזקה אותי מאוד.
עדיין, התמשכות הצילומים וכל ההמולה מסביב גרמה לי להתנהג בצורה מביכה מאוד, עד שחשבתי שאני צריכה לוותר על העניין. כבר לא יכולתי לשלוט בעצמי וההתפרצות שלי, שקרתה שם, הייתה אחת הדרכים היחידות שלי להביע תסכול. חשתי חרטה מיד לאחר מכן והרגשתי ממש רע בנוגע לאופן שבו התנהגתי.
המנחה, רותם סלע, ריגשה אותי ממש. היא ניגשה אלי ועודדה אותי, הבטיחה שהיא לא כועסת ושמבחינתה לא קרה כלום. אמרה לי שהרי אמרתי שחשוב שהקול שלי יישמע ושהיא תשמח שננסה שוב. האמת שהופתעתי מהרגישות שהפגינה כלפיי, וזה גרם לי להתאמץ עוד קצת ולחזור לצילומים ולהתנהל בצורה מעריכה ומכבדת איתה וכלפיה. בסופו של דבר, לולא הרגישות והכבוד שהפגינו כלפיי רותם ושאר חברי הצוות, אני לא בטוחה שהייתי מצליחה לעשות זאת.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
אני מבקשת להביע את הערכתי לרותם על האופן שבו הצליחה לרגש אותי בעדינות וברכות. אני רוצה להודות לשאר הצוות שהצליח לגרום לי להרגיש שייכת ושווה בין שווים. בזכות היחס הרגיש של אנשי ההפקה עשיתי משהו שלא הייתי מאמינה שאצליח לעשות. בשני ימי הצילומים הנוספים כבר היה לי הרבה יותר קל. זכיתי לפגוש את הזמר האהוב עליי ואף לשאול שאלות שמאוד רציתי לשאול.
בין המשתתפים גם היה החבר שלי לשעבר, שהרבה זמן נמנעתי מלפגוש אותו בגלל חששות. היה מרגש ומיוחד להתראות איתו שוב. הצילומים היו עבורי תזכורת לכך, שאם יוצאים לפעמים מגיעים למקומות נפלאים.
עוד בנושא:
צפו בפרומו לתוכנית החדשה: מראיינים אוטיסטים כובשים את הפריים טיים
