אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית מתמודדים עם הדרה כפולה: הן בשל השתייכותם לקבוצת מיעוט והן בשל היותם אנשים עם מוגבלות. נשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית מתמודדות, בנוסף לכל, גם עם עצם היותן נשים, והדבר בא לידי ביטוי בתעסוקה, בהשכלה ובמצב משפחתי.
כך עולה ממחקר שהתפרסם בספטמבר 2024 שערכו עדי הרקוביץ־אמיר, נורית גדג', תמיר אילי וליטל ברלב, ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בעבור ג'וינט-ישראל מעבר למגבלות, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשיוויון וקידום מעמד האישה. מטרת המחקר הייתה לספק תמונת מצב עדכנית על היקף האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית ועל מאפייניהם.
עוד מתברר מהמחקר, כי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית צורכים פחות שירותים כמו קצבאות נכות, שירותי רווחה ממנהל מוגבלויות, שירותי בריאות הנפש, שירותים לילדים עם מוגבלות, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, פנאי, שירותי חירום ושירותים דיגיטליים – לעומת אנשים עם מוגבלות בחברה היהודית. הסיבה לכך נעוצה בקיומם של חסמים שונים הנוגעים למשאב האנושי שמספק את השירותים, לזמינות ולנגישות שלהם ולחסמים חברתיים־תרבותיים הנוגעים לפרט ולקהילה. ישנה גם פרקטיקה של בושה והסתרה בולטת יותר בקרב אוכלוסייה זו.
אז מה הפתרונות? למשל הגברת מודעות לזכויות ולשירותים להם זכאים אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, עידוד הכשרת כוח אדם במקצועות שמספקים שירותים לאוכלוסייה הערבית, שיפור היכולת לאתר ולאבחן מוגבלויות בחברה זו ותוכניות קידום נוספות.
בכנס שהתקיים ביום שלישי האחרון, נדונו ממצאי המחקר ונערכו דיוני "שולחנות עגולים" על מנת לצאת עם שלל מסקנות אופרטיביות שאפשר ליישם.
"אנחנו בג'וינט ישראל לא רצינו שהמחקר הזה יסתיים בהסקת מסקנות. רצינו לקחת את ההמלצות וליישם. זו מטרת הכנס לו שותפים: משרדי ממשלה, ארגונים אזרחיים, עמותות, רשויות מקומיות ואנשי מקצוע כדי להציג להם את ממצאי המחקר ולרתום אותם כשותפים לקידום המלצות המחקר ולפיתוח תוכניות ויוזמות קהילתיות ופרטיות על מנת לעזור לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית. אנחנו מקווים לצאת מכאן עם תובנות ולהתחיל ליישם אותן בשטח", אומרת אפרת שטרן, מנכ"לית ג'וינט-ישראל מעבר למגבלות,
"זה יום יישומי. הפערים בין אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית לבין אנשים עם מוגבלות בחברה היהודית ידועים.. מבחינתי, זה יום חשיבה. צריך בשולחנות העגולים לתעדף את מה שאנחנו רוצים לעשות: ראשית לאתר את הבעיה הכי בוערת, ושנית לאתר את מה שהכי ישים ושאפשר לקחת קדימה.
"אנשים עם מוגבלות, בין אם הם יהודים ובין אם הם ערבים, נמצאים בשולי החברה. העמדות כלפיהם מאוד סטיגמטיות. בחברה הערבית הפערים תמיד היו גדולים, ומאז 7 באוקטובר הפערים רק גדלו. חסרים הרבה מאוד שירותים לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
"כולם מדברים היום על שיקום הצפון. מרבית האוכלוסייה הערבית חיה בצפון, וכך גם אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הזו. אנחנו רואים במדינות שונות בעולם, שכאשר משקיעים באנשים עם מוגבלות מהפרספקטיבה של קידום עצמאות, אוטונומיה וקידום מיומנויות ויכולות, יש למעשה חזרה לקהילה. אנשים נותנים בחזרה לקהילה. צריך לשנות פרספקטיבה כדי שנוכל לקיים חברה שוויונית, מגוונת ומכילה, כמו שאנחנו אמורים להיות".
בצד הקשיים ישנם גם גורמי חוסן בחברה הערבית שמחובתנו לציינם, ובהם ערבות הדדית ותמיכה קהילתית, עלייה במודעות לצריכת שירותים, בניית גוף ידע מקצועי רחב בנושא מוגבלות ואמונה בדת כמקור תמיכה.
מחמוד חרבאוי, מנהל תוכניות בג'וינט ישראל מעבר למוגבלות, מסכם את הכנס: "הגיוון שהיה פה לא מובן מאליו – עמותות, אנשי מקצוע, משרדי ממשלה, ארגונים אזרחיים ורשויות כולם סביב שולחן אחד, ומגוון שולחנות שכל אחד עסק בהיבט אחר. השטח מדבר עם המטה ישירות.ברוב השולחנות נפגשו קובעי המדיניות ישירות עם אנשי המקצוע של השטח ושמעו באופן ישיר על האתגרים שהם פוגשים ביום-יום. היו פה מקבלי שירות ויכלו לדבר אל מקבלי ההחלטות על החוויות האישיות ועל הקשיים שהם חווים ביום יום.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
"בכנס כאן ראשי העמותות שמכירים את השטח דיברו ישירות עם מקבלי ההחלטות. אני מקווה שתוך כמה חודשים יצאו מיום זה כמה תוכניות יישומיות לשטח. אני יודע לפחות על שתי עמותות שקבעו פגישות עם משרדי ממשלה במטרה לקדם שיתוף פעולה ויוזמות למען אנשים עם מוגבלות מהחברה הערבית.
"נוכחות כולם כאן מעידה על המחויבות המשותפת שלנו לקידום שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית. העשייה שלכם מעוררת השראה ונותנת תקווה להמשך הדרך".
