נושאים קשורים

כלל ביטוח הפלתה מועמד עיוור בקבלה לעבודה. זה הפיצוי שתשלם לו

המועמד, בעל ניסיון בשירות ומכירות, ביקש התאמות שיאפשרו לו לעבוד באמצעות קורא מסך. בית הדין קבע כי כלל לא בחנה אותן באופן רציני ודחה את טענתה כי נפסל מסיבות מקצועיות בלבד

מדריך הביטוח הלאומי: כמה אפשר להרוויח בלי שתופחת קצבת הנכות

בביטוח הלאומי מבהירים: גם כשיוצאים לעבוד דרגת האי-כושר אינה משתנה ובכל מקרה ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה תמיד תהיה גבוהה יותר מקצבה לבדה. כל השאלות והתשובות

14 דיונים ירדו לטמיון: התקנות לחוק המוגבלויות שוב נתקעו

משרד הרווחה משך ברגע האחרון את התקנות שהיו אמורות לעבור בינואר 2024. הסיבה: מחלוקת על שירותים למתמודדי נפש עם מוגבלות קוגניטיבית. ח"כ וולדיגר: "בושה". משרד הרווחה: "הם מקבלים את השירותים ממשרד הבריאות"

כאוס בהסעות החינוך המיוחד בחולון; הורים: "נאלצים להסיע בעצמנו"

כשבוע לפתיחת שנת הלימודים, משפחות בעיר מדווחות על הסעות שלא מגיעות, איחורים ממושכים ונסיעות שמתארכות לשעה. החברה העירונית: "מודעים לבעיות אבל ניכר כבר שיפור"

איבד את שתי רגליו בעזה: אלישע מדן שוריין ברשימת הליכוד לכנסת

לוחם המילואים נפצע אנושות בבית חאנון ואיבד את שתי רגליו באירוע שבו נהרגו ארבעה מחבריו. מאז הפך לדמות המזוהה עם שיקום ואיחוי הקרעים בחברה ואף השיא משואה
ראשיאנשים עם מוגבלויותמחקר חדש: כך נוכל לחזות מראש הופעת הפרעות נפשיות

מחקר חדש: כך נוכל לחזות מראש הופעת הפרעות נפשיות

מחקרים בקנדה מציעים אפשרות לזהות באמצעות מדדים גנטיים התפרצות אפשרית של הפרעות נפשיות, כמו דיכאון מז'ורי, דיכאון אחרי לידה והפרעה דו־קוטבית. המשמעות היא מעבר לטיפול מניעתי ולא רק תגובתי בתוך כמה שנים

צילום הדמיה: ביגסטוק

דיכאון והפרעה דו־קוטבית יכולים לפגוע קשות בחייו של אדם צעיר, והם מופיעים לעתים ללא אזהרה מוקדמת. כעת מציע המדע אפשרות לחזות אותם מראש.

חוקרים באוניברסיטת דלהוסי שבקנדה גילו שבדיקה גנטית יכולה לסייע בהערכת הסיכוי של אדם ללקות בדיכאון או בהפרעה דו־קוטבית בדיוק גבוה בהרבה מאשר אינדיקטורים אחרים.

במחקר החדש, שפורסם בשבוע שעבר ב-JAMA Open Network, הם דיווחו ששמונה מדדי סיכון פוליגניים שונים קשורים לסיכוי של אדם לפתח דיכאון מז'ורי או הפרעה דו־קוטבית. מדדי סיכון פוליגניים מקבצים יחדיו אלפי וריאנטים גנטיים מהגנום של האדם. לכל וריאנט בנפרד עשוי להיות קשר חלש עם הסיכוי להפרעה, אך כאשר אלפים מהם נאספים למדדים פוליגניים, הקשר מתחזק.

Igul-Letova

קייט פרימן, סטודנטית לדוקטורט במדעי הרפואה הנוירולוגית בדלהוסי, גילתה שמדדי סיכון פוליגניים הממפים תכונות אנושיות הקשורות לבריאות נפשית, כגון ויסות עצמי ונטייה להתנהגויות התמכרותיות, תורמים כולם לסיכון להתפתחות דיכאון או הפרעה דו־קוטבית.

בעתיד מנבאים אלה יוכלו לסייע בבחירה בין תרופות אנטי־דיכאוניות לבין מייצבי מצב רוח לצורך טיפול ראשוני. החוקרים מזהירים כי כלי הניבוי אינו מוכן עדיין לשימוש קליני ונדרש מחקר נוסף לפני שיוכנס לשימוש.

שני מחקרים אחרים שמתוכננים לצאת בזמן הקרוב נועדו לתקף את יעילותה של בדיקת דם לדיכאון אחרי לידה. אם יצליחו בכך, הבדיקה תהיה זמינה בתוך שנים בודדות.

Igul-Letova

דיכאון אחרי לידה הוא הסיבוך הנפוץ ביותר המקושר ללידה ומשפיע על כאחת מתוך שבע נשים. הוא גורם להתפרצויות של דיכאון חמור וחרדה, מקשה מאוד על ההיקשרות אל התינוק ועלול להוביל למחשבות אובדניות. אף על פי כן, רק כשישה אחוזים מהנשים פונות לקבלת עזרה רפואית. בושה, סטיגמה וחוסר מודעות עלולים לעכב את האבחון, דבר שפוגע בטווח הארוך בתינוק ובאם.

בדיקת דם פשוטה שתוכל לנבא את התפרצות הדיכאון לפני הופעת הסימפטומים מספקת תקווה חדשה – דבר שגם מרמז על עתיד שבו טיפולים יוכלו לעבור מתגובתיים למניעתיים.

מחקרים בנושא נערכים מזה עשור. מדענים זיהו ביומרקרים אפיגנטיים (אינדיקטורים בד.נ.א. המצביעים על שינויים באופן ביטוי הגנים) שיכולים לנבא דיכאון אחרי לידה ברמת דיוק של 80% בשליש השלישי להריון, על פי מחקר משנת 2020 שהתפרסם במגזין Psychiatry Research.

ביומרקרים אלה ניבאו דיכאון אחרי לידה אצל נשים בעלות היסטוריה של דיכאון, ואצל כאלה שבעת הבדיקה לא הראו שום סימן לדיכאון, על פי תוצאות מספר מחקרים. אם ממצאים אלה יוכלו לשמש כבדיקות דם סטנדרטיות, אזי מטופלות בעלות סיכון גבוה יוכלו לקבל טיפול לפני הופעת הסימפטומים.

ייתכן שהבדיקות הללו יוכלו אף לצמצם את הסטיגמה – שהרי הן מדד אובייקטיבי המצביע על סיבה ביולוגית, מה שמסייע להגדיר את התופעה כמצב רפואי הדורש טיפול.

הכותבת היא ילידת 1975, חולת מאניה-דיפרסיה, מחברת הספר "מקרה מעניין", שסורגת לבריאותה

כתבות אחרונות