ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה אתמול (שני) דיון בנוגע ליישום חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות משנת 2022. בוויכוח סוער שהתעורר במהלך הדיון הוצע לתקן את המצב הקיים הנוגע לאדם שיש לו גם מוגבלות שכלית וגם מוגבלות נפשית, שנכנס לסל שיקום עבור אנשים עם מוגבלות נפשית ולא מקבל את הזכויות שיש עבורו ברווחה לאנשים עם מוגבלות שכלית משום שחלק מאנשים אלה אינם יודעים כיצד להיעזר בסל השיקום.
"ניסינו בתקנות לתת מענה שמכסה את כל האוכלוסיות שנופלות היום בין הכיסאות", אמר מארק שמיס, מנהל אגף הערכה, הכרה ותוכניות במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה, "התקנות האלה עברו תהליך היוועצות במהלך השנתיים האחרונות," הוא פירט.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
מנהלת ב"עלי שיח" ועוזרת לאנשים במיצוי זכויות, נאוה פישל סיפרה כי היא מקבלת אלפי פניות של אנשים עם מוגבלות שכלית שיש להם גם הפרעה נפשית והוועדה של ביטוח לאומי שולחת אותם ישירות לסל שיקום. "אני מציעה שאדם כזה ייכנס למשרד הרווחה ולא לסל שיקום. שם הוא יקבל את העזרה המתאימה. אדם כזה לא יכול להיעזר בסל שיקום כי הוא לא יודע איך להשתמש בו. הם מסתובבים ברחובות".
בסעיף 37ב' – ישנו סייג בעניין מוגבלות נפשית לאנשים עם מוגבלות נוירופסיכולוגית, אם ההנמכה השכלית נגרמת ממוגבלות נפשית. הוצע בדיון לבטל את הסייג. הושם דגש על אלו שנופלים בין הכיסאות ולא עונים על הקריטריונים של אף משרד. נטען גם שצריך להפריד בין קביעת קצבאות בידי ביטוח לאומי להכרה במוגבלות לבין מתן שירותים עבורה.
בתיה לייטנר ממשרד הבריאות אמרה: "אנחנו רואים יותר ויותר אנשים עם מספר מוגבלויות. לכ-40% יש מוגבלות אחת יש למעשה שתי מוגבלויות. לכל משרד יש מענה שונה ולכן אנחנו יותר ויותר נותנים שירותים משני המשרדים. לאזרח לא אכפת מאיפה הוא מקבל את העזרה, הוא רק רוצה את המענה המתאים לו".
יו"ר הועדה, ח"כ ישראל אייכלר, דרש שאדם שיש לו מוגבלות נפשית וגם מוגבלות שכלית, לא יישללו ממנו הזכויות במשרד הרווחה בעקבות הזכאות לסל שיקום: "נסגור את הפרצות בתקנון הזה. הסייג היחיד הוא שלא יהיה כפל זכויות", הוא הבטיח.
ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית הוסיפה כי החוק זקוק לתיקונים רבים. נציגת אלו"ט רותם אייזיק ציינה כי חשובה אחידות בנוגע להגדרת האוטיזם. "כיום ביטוח לאומי פוסל אבחונים של משרד הרווחה וצריכה להיות התאמה בין משרדים בדרישות ובהגדרות להכרה במוגבלות".
יעל וייסריינד, מנהלת עמותת "אופק לילדינו", ארגון ארצי יציג של הורים לילדים עם עיוורון ולקויות ראייה, אמרה: "משרד החינוך הוא הגורם המרכזי שנותן היום שירותים לילדים עם לקות ראייה ועיוורון. הרבה מהילדים שמוכרים על ידי משרד החינוך לקבלת שירותי חינוך מיוחדים לא יהיו מוכרים על ידי משרד הרווחה לקבל שירותים של הדרכה שיקומית, למשל".
ויכוח נוסף נסוב סביב ההגדרה מי יוכר כבעל מוגבלות נוירופסיכולוגית. הדרישה הייתה שהסעיף ינוסח כך שיכלול גם אדם עם פגיעה בתחום חיים אחד בלבד ולא מספר תחומים.
מייסדת שותפה בעמותת אמ"א, הלנה ליטיצ'בסקי, הדגישה: "חוק הסעד כרגע מאפשר אפליה היסטורית בין סוגי מוגבלויות וצריך לתת על כך את הדעת. זה צריך להימחק. החוק החדש והתקנות החדשות עונים על הצרכים שלנו מהבחינה הזו".
