תזכיר חוק שירותי הרווחה, שנחשב לחוק הדגל לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, פורסם אתמול (שני) בדף הרשמי של אתר החקיקה במשרד המשפטים. זאת לאחר הכוונה לדחות אותו לפני חודש בשל אילוצי המלחמה בשנה וחצי לפחות. כזכור, בעקבות פרסום ב”שווים” ולחץ ציבורי, השר יעקב מרגי חזר בו והבטיח כי התקנות החלקיות יגיעו לדיון בכנסת כדי לא לעכב את החוק.
החוק עצמו נועד להסדיר מעבר של אנשים עם מוגבלות אל הקהילה, ולצמצמם באופן הדרגתי את מגוריהם במסגרות מרובות דיירים. זאת, מתוך הבנה כי אדם עם מוגבלות צריך לגור בקהילה כאחד האדם עם עזרה ושירותים קהילתיים, ולא עוד במעונות או בהוסטלים שם הוא חשוף לפגיעה – כפי שנכתב בדוח הוועדה הציבורית לבחינה דרכי הניהול וההפעלה של מסגרות דיור חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלויות.
אתר “שווים” עושה לכם סדר: אילו מוגבלויות כלולות בחוק, מי רשאי לאבחן, אילו מסמכים צריך להגיש בבקשה להכרה, מי הגורם שמחליט אם האדם יוכר או לא לצורך קבלות תמיכה ועוד. לגבי רמות התמיכה לזכאים והיקף השירותים, התקנות יושלמו בהמשך. תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד ה-15.1.2024, והציבור מוזמן לכתוב את דעתו עליו.
סוגי מוגבלויות שכלולים בחוק
על פי התקנות שפורסמו לציבור, המוגבלויות שכלולות בחוק קטינים (מתחת לגיל 18) ובגירים הן: אוטיזם, מוגבלות שכלית, מוגבלות מוטורית (מוגבלות ביכולת התנועה והניידות שאובחנה על ידי הביטוח הלאומי או גורם מאבחן אחר), מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית (הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים), מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה, ועיכוב התפתחותי.
********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> bit.ly/Shavvim-igul-letova
********************
לא כלולים: אנשים שהמוגבלות שלהן אובחנה או הוכרה לאחר גיל 67 שנים. אנשים עם דמנציה ואנשים שמוגבלותם נובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית (פגיעה בדיבור, קושי בבליעה, הפרעה ביכולת הזזת העיניים ועוד) או נוירו-דגנרטיבית (פרקינסון, הנטינגטון ואלצהיימר), שהאדם חלה בה לאחר שהפך לבגיר.
שימו לב כי יש אפשרות להכנסת המוגבלות כחלק מחוק שירותי הרווחה, במידה וקצב ההתפתחות של אותה מחלה היא איטית יותר והאדם יכול לצרוך שירותים חברתיים.
איך יתבצע האבחון ומי רשאי לאבחן
אבחון של אוטיזם יבוצע בידי אנשי מקצוע כמפורט בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות – במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים. זה יקרה באמצעות בדיקה רפואית על ידי אחד מאנשי המקצוע: פסיכיאטר ילדים ונוער, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד, רופא ילדים התפתחותי, פסיכולוג קליני מומחה בעל הכשרה בתחום הקליני של הילד, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג שיקומי או פסיכולוג חינוכי בעל הכשרה בתחום אבחון האוטיזם.
אבחון של מוגבלות מוטורית יבוצע בידי איש מקצוע מבין אנשי המקצוע המפורטים, לפי גילו של הנבדק.
עבור קטין: רופא ילדים מומחה, רופא נוירולוג ילדים, רופא התפתחות הילד, רופא אורתופד ילדים, רופא מומחה בשיקום, רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, רופא שנכלל ברשימות הרופאים של המוסד לביטוח לאומי, המתפרסמות ברשומות.
עבור בגיר: רופא אורתופד, רופא נוירולוג, רופא מומחה בשיקום, האבחון יבוצע באמצעות בדיקה רפואית הכוללת, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים, התייחסות למבנים ותפקודים גופניים ולרקע האבחנתי המגביל את יכולת התנועה והניידות של הנבדק.
אבחון של מוגבלות קוגנטיבית נוירופסיכולוגית: יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר, בהם פסיכולוג אחד לפחות, מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן: פסיכולוג שיקומי, פסיכולוג קליני. לגבי קטין – גם פסיכולוג חינוכי, עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי, מרפא בעיסוק.
האבחון יבוצע באמצעות בדיקת תפקודים נוירופסיכולוגים בידי פסיכולוג. הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים להערכת מנת משכל ותפקודים קוגניטיביים נוספים, לרבות תפקודים ניהוליים, שפה, למידה וזיכרון, תפיסה, מיומנויות אקדמיות והערכה רגשית, בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה. הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים, ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים בתחומי חיים מרכזיים.
אבחון של מוגבלות ראייה: האבחון יבוצע בידי רופא עיניים או אופטומטראי של בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה.
אבחון של מוגבלות שכלית התפתחותית: יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר, בהם פסיכולוג אחד לפחות, מבין אנשי המקצוע הבאים: פסיכולוג שיקומי; פסיכולוג קליני; פסיכולוג חינוכי (לגבי קטין), פסיכולוג התפתחותי, ובלבד שטרם מלאו לקטין 9 שנים; עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות אשר נכלל ברשימות הרופאים של המוסד לביטוח לאומי.
לקטינים: רופא ילדים מומחה, רופא התפתחות הילד, רופא נוירולוג ילדים.
לבגירים: רופא משפחה, רופא נוירולוג ורופא פסיכיאטר מומחה.
בנוסף, במידת הנדרש, תבוצע גם בדיקה פסיכולוגית לפי הקריטריונים לאבחנה במדריך ה-DSM (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשי) באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים להערכת מנת משכל ותפקודים קוגניטיביים ורגשיים.
במידה ולא ניתן יהיה לבדוק, יבוצע האבחון לפי התרשמות קלינית על ידי בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה.
הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים בתחומי חיים מרכזיים – בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות. הבדיקה תכלול, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים והתייחסות לרקע האבחנתי ובדיקה פסיכיאטרית לפי מדריך ה-DSM או מדריך ה-ICD לסיווג מחלות.
אבחון של מוגבלות שמיעה: יבוצע בידי קלינאי תקשורת, באמצעות בדיקת שמיעה התנהגותית (אודיוגרמה). הבדיקה תבוצע לפי ערכי צליל טהור, אם הדבר אפשרי בהתחשב בגילו ובמצבו של הנבדק. אם לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית, יבוצע האבחון באמצעות בדיקת סף שמיעה אובייקטיבית הכלולה בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
אבחון של עיכוב התפתחותי: יבוצע בידי איש מקצוע לפי גילו של הקטין. לקטין שטרם מלאו שנתיים: רופא מומחה בילדים; רופא התפתחות הילד, רופא נוירולוג ילדים, רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, רופא שנכלל ברשימות הרופאים של המוסד לביטוח לאומי.
קטין שמלאו לו שנתיים וטרם מלאו לו ארבע שנים: יאובחן על ידי פסיכולוג התפתחותי.
קטין שמלאו לו ארבע שנים וטרם מלאו לו שבע שנים: יאובחן על ידי פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג שיקומי שיש לו ניסיון מקצועי של שנה לפחות בעבודה עם ילדים, פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג קליני של הילד.
האבחון עצמו יבוצע באמצעות בדיקות לפי גילו. קטין שטרם מלאו לו שנתיים: בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לקביעת האבחנה. ממצאי הבדיקה יכללו, בין השאר, התייחסות לקיומה של תסמונת גנטית או מצב אורגני, אם קיימים.
קטין שמלאו לו שנתיים: בדיקה פסיכולוגית התפתחותית, המבוצעת באמצעות תצפית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים לשם הערכת ההתפתחות של הקטין בתחומים האלה: מוטוריקה גסה או עדינה, דיבור ושפה (הבעה או הבנה), קוגניציה, תפקוד חברתי, תפקודי יום יום ויכולת הסתגלות, אם מצבו של הקטין אינו מאפשר בחינה באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים, יבוצע האבחון לפי התרשמות קלינית.
תהליך ההכרה ומי רשאי לבצע אותה
פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק – כל אחד מאלה רשאי לשמש גורם מאבחן לשם הערכת רמת תמיכה, ובלבד שהוא בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים כמפורט בחוזר משרד הרווחה. הערכת רמת התמיכה תכלול הערכהשל יכולות וקשיים תפקודיים בתחומי חיים מרכזיים שיפורסמו בהמשך בתקנות בפרק ג’.
הגורם המאבחן יעריך את רמת התמיכה שלה זקוק אדם שאובחן כאדם עם מוגבלות לפי תקנות אלה, לבקשת האדם עם המוגבלות או נציגו, הגורם המטפל, בהסכמת האדם או נציגו, או הגורם המכיר.
ישנה אפשרות לאבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית שיבוצע בידי ועדת האבחון שדנה בעניינו של אדם שהתעורר לגביו חשד לקיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כגורם מאבחן גם לעניין סוגי המוגבלויות אוטיזם, מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית ועיכוב התפתחותי.
הבקשה להכרה הוגשה והיא עומדת בתנאים של סוגי המוגבלויות על פי החוק והתקנות, הגורם המכיר יכיר בו ויקבע לגביו את רמת התמיכה שאותו אדם זקוק לה.
הבקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה תוגש על ידי האדם המבקש ההכרה (אדם עם מוגבלות), נציגו או הגורם המטפל – בהסכמת אותו אדם או נציגו (בתקנה זו – המבקש) ותכלול את הפרטים הבאים:
פרטי המבקש: שם מלא, מספר זיהוי, תאריך לידה ופרטי יצירת קשר, סוג המוגבלות שלגביה מוגשת הבקשה, טיעוני המבקש לעניין הבקשה להכרה ולעניין קביעת רמת התמיכה בו.
יש לצרף את המסמכים הבאים: דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נערכה, או מסמך חילופי. אין חובה לצרף לבקשה את דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נמסרו לגורם המכיר קודם לכן. בנוסף יש למסור שאלון רקע, כתב ויתור על סודיות לפי חוזר משרד הרווחה, מסמכים נוספים לפי סוג המוגבלות מסמך נוסף, אם נקבע בחוזר משרד הרווחה, מסמך אחר הנוגע לעניין, לפי בחירת המבקש.
המבקש רשאי לציין בבקשה אם ברצונו לקבל סיוע אישי (בהליך קביעת רמת התמיכה, בין השאר באמצעות עזרה במילוי שאלון הרקע הנדרש במסגרת הבקשה להכרה, ליווי וסיוע בטיעון בפני הגורם המכיר, בכתב או בעל-פה, או סיוע בהיבטים טכניים שונים של הגשת הבקשה להכרה).
בנוסף ניתן לטעון בעל-פה בפני הגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה, ולקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר.
הגורם המכיר: בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות בתחום המוגבלויות וניסיון בביצוע אבחונים ובהכשרה מתאימה לפי משרד הרווחה.
בתחום האוטיזם: פסיכולוג, רופא פסיכיאטר מומחה, מרפא בעיסוק
מוגבלות מוטורית: רופא, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט.
מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית: פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק.
מוגבלות ראייה: עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, רופא עיניים.
מוגבלות שכלית-התפתחותית: פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק.
מוגבלות שמיעה: קלינאי תקשורת.
עיכוב התפתחותי: פסיכולוג התפתחותי, שיקומי, חינוכי, קליני של הילד, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק.
איך מגישים את הבקשה?
הבקשה תוגש למשרד הרווחה. ברגע שתהליך ההכרה מתבצע אחרי שיש אבחון ונשלחים המסמכים הרלוונטיים בדואר אלקטרוני או בדואר רגיל ולאחר קבלתם – המשרד ינתב אותם לגורם מכיר לפי החלטתו. המשרד יפעל לשם ניתוב הבקשה לגורם המכיר בעל ההתמחות המתאימה, ככל הניתן בנסיבות העניין, תוך התחשבות במקום מגוריו של האדם שלגביו הוגשה הבקשה.
החלטת הגורם המכיר תהיה מנומקת ומפורטת ותכלול: קביעה האם המבקש מוכר כזכאי ומהי סוג מוגבלותו; קביעת רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה; ויידוע מבקש ההכרה בדבר זכותו לערער על החלטת הגורם המכיר בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
הגורם המכיר רשאי לקבוע בהחלטתו כי ההכרה במבקש כזכאי או רמת התמיכה תהיה קצובה בזמן ותיבחן מזמן לזמן כפי שיורה. החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה תתקבל בתוך 22 ימי עבודה מיום קבלת בקשה מלאה ותקינה.
על מנת להבטיח את יעילות ופישוט הליך ההכרה, הגורם המכיר יהיה רשאי לבסס את החלטתו על מידע שקיבל לפי כל דין, כגון: החלטה של המוסד לביטוח לאומי, החלטה לפי חוק מעונות יום שיקומיים או מידע שהעביר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד.
אם לדעת הגורם המכיר הבקשה שהוגשה אינה מלאה, הוא רשאי להחזיר את העניין לגורם המאבחן שערך את דוח האבחון או לגורם מאבחן אחר או לדרוש מהאדם עצמו להשלים מידע ומסמכים. לאחר השלמת המידע כאמור, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו לטעון בפני הגורם המכיר, בכתב או בעל פה.
בנוסף, הגורם המכיר יהיה רשאי לקבוע בהחלטתו כי ההכרה במבקש כזכאי או רמת תמיכה תהיה קצובה בזמן. אפשרות זו נועדה למצבים שבהם, לדעת הגורם המכיר, המוגבלות או רמת התמיכה עשויות להשתנות; כך, למשל, מצב שבו אדם עם מוגבלות ראייה עומד בפני הליך רפואי שייתכן שישפר את מצבו או מצב של מוגבלות הנובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית שעלולה להתפתח ולהחמיר, ולהצריך בעיקר תשומות רפואיות.
נדחיתם? אפשר לבקש בחינה מחודשת
אדם שהגיש בקשה להכרה, בין אם הוכר כזכאי בעקבות הבקשה ובין אם לא, רשאי להגיש לגורם המכיר בקשה לבחינה מחודשת, על בסיס מידע שלא הובא בפני הגורם המכיר לפני שקיבל את ההחלטה או שנוצר לאחר כן ויש בו כדי להשפיע על ההחלטה. יצוין בהקשר זה כי ייתכנו מצבים שבהם הבקשה לבחינה מחודשת תטופל על ידי גורם מכיר אחר מזה שטיפל בבקשת ההכרה.
בנוסף, הגורם המכיר רשאי ליזום בעצמו בחינה מחודשת בעניינו של אדם שהגיש בקשה להכרה, בין אם הוכר כזכאי ובין אם לא בטווח הגילאים שבין 16 ו-24 שנים. בטווח גילאים זה של מעבר מילדות לבגרות, ככלל, צורכי התמיכה של האדם עשויים להשתנות. זאת בין השאר על רקע השתלבות בתעסוקה ויציאה למגורים עצמאיים שלא במסגרת חיק משפחתו. בחינה מחודשת בשלב זה תאפשר התאמה מרבית של רמת התמיכה של האדם, בהתאם לצרכיו המשתנים או שינוי זכאותו, אם אינה נדרשת עוד.
נוסף על כך, הגורם המכיר יהיה רשאי לערוך בחינה מחודשת אם קיים מידע הנוגע לעניין שלא נמסר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה, או שנוצר לאחר שהתקבלה החלטה כאמור, ושיש בו כדי להשפיע על זכאותו של האדם או על קביעת רמת התמיכה שהוא זכאי לה, או במצב שבו הזכאות או רמת התמיכה נקבעו לזמן קצוב.
