בהתחלה אני רוצה להכות על חטא. כשפורסמו מסקנות ועדת שפירא, הייתי נגדן באופן גורף. אני חשבתי שיו"ר הוועדה עמוס שפירא וחברי הוועדה טעו בכיוון באופן מוחלט. אני עדיין לא מסכים עם כל דבר (כמו ההתעלמות הכמעט מוחלטת מסוגיית גני התקשורת), אבל הנה: המסקנות טובות ונכונות.
אז למה אני כל כך כועס? שר החינוך יואב קיש הודיע לאחרונה כי הוא דוחה את יישום מסקנות הוועדה לשנת הלימודים תשפ"ז, קרי 2027. למה? המנהג הידוע של הפלת האשמה על משרד האוצר.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
ייתכן שקיש צודק והאוצר אומר שאין כסף. רק שקיש, במקום להילחם, פשוט החליט לוותר ולגלגל את האחריות ממנו.
כך גם נראית הקדנציה של קיש בכל הנוגע לחינוך המיוחד. האמת? חשבתי שקיש הוא האדם שישנה את המצב. נפגשתי איתו בתחילת הקדנציה והוא היה נראה לי רציני ומחויב לסוגיה. הוא הגדיל לעשות כשהקים את הוועדה שבראשה עמד עמוס שפירא.
אבל מציאות לחוד ומעשים לחוד. קיש גם התגאה בהעלאת תקציב החינוך המיוחד במיליארד שקל. רק שאלה קטנה: איפה לעזאזל הכסף? בשטח בטח לא רואים אותו.
החינוך המיוחד ממשיך במצב הקריסה שלו. אין מורים, אין צוותים מטפלים, אין כמעט כלום. רוצים דוגמה? איך ייתכן שבכיתת תקשורת בישראל מלמדת מורה שאינה בכלל מורה? אפילו תעודת הוראה אין לה. בכיתת חינוך מיוחד היא מלמדת. למישהו בעולם הזה זה נראה הגיוני?
הבעיה המרכזית כאן היא שהכסף פשוט לא הולך לאן שהוא צריך ללכת. זו בדיוק הייתה המסקנה של ועדת שפירא. במקום שהכסף יילך כדי לשפר את הקיים, משרד החינוך עסוק בהתמודדות עם הגידול בילדים הנכנסים למסגרות החינוך המיוחד.
העיקר שבמשרד החינוך, ובעיקר ראש אגף התקציבים דודי מזרחי, כל הזמן טורחים להתגאות שתקציב החינוך המיוחד רק עולה ועולה. אם הוא עולה, אז איפה הכסף? בשום מקום. כמו במקרה של הרפורמה בהתפתחות הילד, הצוותים הפארא-רפואיים גם בקושי נמצאים במערכת החינוך.
במילים אחרות, קיש ומשרדו פשוט שבויים בקונספציה. אין כסף? ראיתי את המספרים. הכסף קיים ואפילו בשנה הראשונה לתוכנית זה לא היה כולל אף תוספת. הכסף שם. למה קיש לא עושה את זה? זו שאלה שקשה לי לשים עליה את האצבע. אם הייתי מהמר, אז זו פשוט פחדנות.
אני בספק שאם ישאלו עשרה אנשים ברחוב שיש להם זיקה לחינוך המיוחד, מה קיש עשה טוב עבור התחום – תשעה מתוכם לפחות יגידו שהוא לא עשה כלום. מה לעשות שזו האמת? שר החינוך פשוט הותיר את החינוך המיוחד לעבור תהליך גסיסה מתמשך.
ועדת שפירא שמה את הדגש שלה על שילוב. כאמור, לא הסכמתי עם הכול. הזנחת נושא גני התקשורת, שהם התשתית לשילוב לקראת כניסה לבית ספר יסודי. אבל, במהות הרעיון נכון. אז כן, צריך עוד מבנים אבל גם עבור זה הכסף קיים. האם צריך עוד מורים? לא. יחד עם המעבר לחמישה ימי לימוד – גם זה אפשרי.
יואב קיש בורח מבשורה. בינתיים הוא ימשיך להתגאות בכך שהוא מביא כסף לחינוך המיוחד. אז זהו. שאין כאן גאווה אם הכסף לא הולך למקומות הנכונים. אדוני, מר יואב קיש. נכשלת. לך הביתה.
הכותב הוא מנהל התוכן של אתר שווים
