אוטיזם (ASD) נחשב לאחת התסמונות ההתפתחותיות המורכבות והנפוצות ביותר, אך במשך עשרות שנים נותרו הגורמים הביולוגיים המדויקים להופעתו בגדר תעלומה.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנת הבסיס הגנטי של האוטיזם, אך עדיין לא היה ברור כיצד שינויים גנטיים מובילים בפועל לתסמינים ההתנהגותיים המאפיינים אנשים על הרצף.
מחקר פורץ דרך חדש, שפורסם באפריל 2025 בכתב העת Nature Neuroscience , מסמן לראשונה מסלול ביולוגי ברור שמקשר בין מוטציה גנטית, שיבוש במנגנון עיבוד ה-RNA בתאי מוח והופעת תסמיני אוטיזם.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
החוקרים מעריכים כי הממצאים פותחים פתח אמיתי לפיתוח גילוי ממוקד לאוטיזם בעתיד הקרוב. המחקר נערך על ידי צוות בינלאומי של מדענים ממספר מוסדות מובילים, ובראשם מאיו קליניק ואוניברסיטת ייל בארצות הברית.
המחקר התמקד בקשר שבין מחלת דיסטורפיה מיוטונית מסוג 1 (DM1) – מחלה נוירו-שרירית גנטית – לבין הופעת תסמינים אוטיסטיים. החוקרים זיהו כי התרחבות חוזרת של קטעי DNA בגן DMPK מובילה ליצירת מולקולות RNA "רעילות".
מולקולות אלה קושרות אליהן חלבונים חיוניים מסוג MBNL שאחראים על ויסות תהליך חיוני במוח: שחבור (splicing) של RNA – שלב קריטי בהפיכת גנים לחלבונים פעילים. כאשר חלבוני MBNL "נלכדים" על ידי ה-RNA הרעיל, הם אינם זמינים לבצע את תפקידם, והתוצאה היא שיבוש רחב היקף של תהליך השחבור בגנים רבים – ובמיוחד בגנים שמזוהים כקשורים לאוטיזם.
השיבוש הזה מוביל ליצירת חלבונים לא תקינים בתאי מוח, פוגע ביצירת קשרים עצביים תקינים ומייצר תסמינים התנהגותיים שמזוהים עם אוטיזם: פגיעה באינטראקציה חברתית, חזרתיות וקשיי תקשורת.
על מנת לבסס את הממצאים, החוקרים השתמשו במודלים גנטיים של עכברים עם מוטציה דומה לזו שנמצאת בבני אדם עם 1DM. עכברים אלה פיתחו תסמינים התנהגותיים הדומים לאלה של ילדים עם אוטיזם: קושי ביצירת קשרים חברתיים, התנהגות חזרתית ושינויים בתקשורת.
בדיקות מולקולריות הראו כי תאי המוח של העכברים סבלו משיבוש נרחב בשחבור של גנים הקשורים לאוטיזם, במיוחד בגנים המעורבים ביצירת סינפסות (קשרים עצביים) ובהתפתחות מוחית תקינה. ממצאים אלה חיזקו את ההשערה כי השיבוש במנגנון השחבור הוא הגורם הישיר להופעת התסמינים ההתנהגותיים.
בקהילה המדעית מברכים
המחקר התקבל בהתלהבות רבה בקהילה המדעית. פרופ' תומאס בורגר, ממובילי המחקר, אמר: "זו הפעם הראשונה שאנו מצליחים להצביע על מנגנון ביולוגי ברור שמוביל לאוטיזם. זהו צעד משמעותי בדרך למציאת טיפולים יעילים".
גם ד"ר אלכסיי אביזוב ממאיו קליניק, שחוקר את תחום האוטיזם שנים רבות, התייחס לממצאים: "המחקר הזה מחזק את ההבנה שהשורשים של האוטיזם טמונים בשיבוש של תהליכים ביולוגיים בסיסיים מאוד במוח, כמו שחבור RNA. טכנולוגיות חדשות מאפשרות לנו סוף סוף לראות את ההשפעה של שינויים גנטיים ברמת התא והמערכת, מה שמקרב אותנו לפיתוח טיפולים מותאמים אישית".
גם פרופ' קובי רוזנבלום מהחוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה, שהתייחס לאחרונה למחקר ישראלי אחר שגילה מנגנון מולקולרי נוסף המעורב בהתפתחות אוטיזם, הדגיש: "ידוע שיש גנים שמוטציה בהם מגבירה את הסיכון להתפתחות אוטיזם, אבל עדיין אין הבנה מנגנונית שמסבירה את השוני בתהליך התפתחות המוח של ילדים עם אוטיזם. המחקר הנוכחי מוסיף משתנה שלא היה ידוע עד כה ושקשה לחקור אותו. זוהי עבודה חשובה ופורצת דרך".
בדרך לטיפולים חדשים?
החוקרים כבר בוחנים אפשרויות טיפוליות, כולל מולקולות שמסוגלות "לכווץ" את החזרות הגנטיות או לשחרר את חלבוני ה-MBNL מה-RNA הרעיל. שיטות אלה נוסו בעבר במחלות גנטיות אחרות, כמו הנטינגטון, והראו הצלחה ראשונית. אם יצליחו ליישם גישות דומות באוטיזם, ייתכן שנראה בעתיד תרופות שמסוגלות לשפר תפקוד מוחי ולהפחית תסמינים בילדים אוטיסטים.
מעבר לכך, המחקר גם מרחיב את ההבנה של אוטיזם כתסמונת מגוונת: לא כל המקרים נגרמים מאותן מוטציות, אך ייתכן שתת-קבוצה של ילדים אוטיסטים סובלת מהפרעות דומות בשחבור RNA. המשמעות היא שניתן יהיה בעתיד לאבחן תת-קבוצות של אוטיזם לפי פרופיל מולקולרי – ולהתאים להן טיפול אישי.
למרות האופטימיות, מומחים מדגישים כי יידרשו עוד שנים של מחקר וניסויים קליניים לפני שניתן יהיה להציע דרכים לטפל בתסמיני אוטיזם.
