רווית מאזור הצפון שואלת: אני אמא של נויה בת השנתיים וחצי, שאובחנה עם ASD. השנה היא התחילה את דרכה במעון השיקומי, שם מקבלת טיפולים רבים, ואנחנו ההורים מקבלים הדרכות. עד עכשיו הייתי זמינה לכל הדרישות בזכות חופשת הלידה עם אחיה הקטן, אך בעוד כחודש אני חוזרת למקום עבודתי, שבו אני עובדת כ-11 שנים באהבה רבה ובתחושת שליחות.
אני חוששת גם מהשיבה אחרי כמעט שנה של היעדרות, וגם מכך שאני חוזרת "אחרת", עם בקשות חריגות שאולי יתפסו כבעייתיות. אני מתלבטת איך להציג למעסיק את הצורך ביציאות התכופות להדרכות ואף שוקלת אם בכלל לספר על האבחון של נויה במקום העבודה. מה נכון לעשות?
אנחנו עונים
הדילמות שלך מוכרות ומובנות מאוד. כשהלב שלך עם הילדה והראש נדרש לתפקד במקום העבודה – זה לא תמיד פשוט. רוב ההורים במצבך לא מבקשים הקלות, אלא פשוט את האפשרות להיות בין לבין, מבלי לבחור או להקריב את הקריירה. לפני הכול, את אכן חוזרת "אחרת" אבל חשוב שתדעי – את לא לבד ומגיעות לך זכויות. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993 מכיר במורכבות ההורות לילד עם מוגבלות ומאפשר התאמות.
לפי החוק, הורה לילד עם צרכים מיוחדים, שעובד שנה רציפה במקום העבודה, זכאי לקבל תשלום על היעדרות מהעבודה, כאשר ההיעדרות היא עבור מה שמוגדר "סיוע אישי" לילד המיוחד (ראה הרחבה בטור שכתבנו בנושא "סיוע אישי", בקישור כאן).
לכל אחד מבני זוג שעובד מוגדר בנפרד "בנק" של שעות וימים שהוא יכול לנצל, ועבורם יקבל תשלום מלא. מדובר על 18 ימים ו- 52 שעות. הכוונה למי שעובד משרה מלאה. עבור הורה שעובד במשרה חלקית, זה מחושב באופן יחסי לפי אחוז משרה.
מספר דגשים חשובים, להבנת הזכאות האמורה:
בתחילת כל שנה לועזית העובד מתחיל עם יתרה של 52 שעות סיוע, על חשבון המעסיק, ללא כל קשר לצבירה קיימת.
בנוסף – העובד יכול לנצל 18 ימים מתוך ימי המחלה או החופשה הצבורים לו. הורים שואלים מה זה נותן להם, הרי אלו ימים בצבירה אישית שלהם. התשובה – בהתייחס לניצול ימי מחלה, העובד יקבל תשלום בשיעור 100% משכרו החל מהיום הראשון להיעדרות. זאת, גם אם מוגדרים לו תנאים אחרים עבור ניצול ימי מחלה. בהתייחס לימי חופשה, האפשרות לנצל אותם לסיוע לילד הינו ללא תיאום עם המעסיק, אלא כקביעת עובדה של היעדרות עם מתן הסבר.
בנוגע לאופן השימוש, ניתן לשלב בין 2 האופציות, ואין חובה "למצות" קודם את האחת ואז את השנייה. מאחר והשעות הינן על חשבון המעסיק ואינן נצברות לשנה החולפת, ההמלצה היא לנצל קודם אותן. זכות העובד לבחור. כלומר, גם אם נעדר יום שלם יכול לבקש שיירד מהשעות. חשוב להדגיש – לעובד יירד רק כמה שנעדר, לא יותר. כך, עובד שנעדר מספר שעות ובחר כי ינוכה לו מימי המחלה, ינוכה רק אותו חלק מהיום ולא יום שלם.
חשוב לציין כי ימי ושעות הסיוע נחשבים כסל הניתן לתא המשפחתי, כלומר בין שני בני זוג יש סה"כ מקסימום 104 שעות ו-36 ימים. הורה יחידני, שמגדל לבד את הילד, מקבל גם הוא סל משפחתי, כמות כפולה של ימים ושעות. בני זוג שמגדלים את הילד (גם גרושים) זכאים להעביר את הזכאות ביניהם, במקרה שלהורה אחד נח יותר להיעדר ממקום העבודה מאשר להורה השני.
אם הורה השתמש במלוא הימים ושעות שהוקצו לו, הוא יוכל לקבל אליו ימים/שעות שניתנו לבן או בת זוגו, כל עוד בן או בת הזוג לא עשה בהם שימוש, ומסכים להעבירם. כאשר הורה מנצל ימי מחלה או חופשה שהורה שני לא ניצל, הדבר מותנה בכך שלהורה הראשון יש מספיק ימים בצבירה.
במקרה של משפחה שמגדלת יותר מילד אחד עם צרכים מיוחדים, הדבר אינו משפיע על הימים ושעות, אין זכאות ליותר. המחוקק שומר על איזון בין חשיבות ההתחשבות בהורה מיוחד לבין תפוקת עבודה במקום התעסוקה.
המלצתנו לערוך שיחה גלויה עם המעסיק – להסביר את הצרכים, להציף את הדאגות וגם להדגיש את המחויבות והמשמעות שאת מוצאת בעבודה. תוודאי שהמעסיק מודע לזכויות שלך, וביחד תמצאו את הדרך לחזרה מוצלחת, בשילוב התאמות במרחב התעסוקתי.
בכל שאלה ניתן לפנות אל מרכז הסיוע ומיצוי זכויות בעמותת "קשר" – הבית של המשפחות המיוחדות ונשמח לסייע.
1-700-501-601
contact@kesher.org.il
מענה בווטסאפ: 0508660898
לעוד שאלות במדור – לחצו כאן
במסגרת המדור "טוב ששאלתם", אתם, הקוראים, מוזמנים לשלוח שאלות הנוגעות לזכויותיכם כאנשים עם מוגבלות או כבני משפחה של ילדים/בוגרים עם מוגבלות, והמומחים של “קשר” ישמחו לענות לכם.
השאלות יכולות לעסוק בכל תחומי החיים: קצבאות נכות, הנחות והטבות כספיות ואחרות המגיעות לכם, זכויות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה, תעסוקה, נגישות ועוד.
אנחנו נבחר שאלות מעניינות או כאלה שרלוונטית למספר גדול של אנשים, ונפרסם אותן עם התשובה כאן במדור. אנחנו מתחייבים שזהותכם האמיתית תישמר בסוד (השמות שיפורסמו יהיו בדויים).
שימו לב! אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להשתמש בשאלות שלכם, ועליכם לקחת זאת בחשבון כאשר אתם פונים אלינו. שוב, שמותיכם האמיתיים לא יופיעו בפרסומים. כמו כן, חשוב להדגיש כי התשובות במדור אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים, “קשר” או מערכת “שווים”, אחראים לתוצאות השימוש בהן.
