
אתם מגיעים לבית שלי, איך אתם יודעים שכאן גרה מתמודדת נפש? פשוט. מסתכלים על הפח:

אם לא הבנתם, יש פה ניסיון שליטה על העולם. במקום שאני אשנה משהו אצלי, אז האנשים בחוץ צריכים להשתנות, הם צריכים להבין שלא זורקים אצלי.
סיפור אמיתי: לפני חודש, שמתי לב לתופעה. בכל פעם שמשאית הזבל מגיעה ונגיד יש לי 2 שקיות זבל בפח, אז אחרי שהמשאית עוזבת, יש לי רק שקית אחת בפח.
מה זה אומר? פועל הזבל לוקח את השקית מלמעלה בפח שלי, ומעביר אותה לפח המפוצץ של השכנים, ואז את הפח שלהם הוא מרוקן במשאית. כלומר, אף פעם לא מרוקן את הפח שלי במשאית.
ואז מה קורה? משום שהוא כל פעם לוקח את השקית שלמעלה, אז השקית למטה בפח שלי נשארת ומסריחה כי לא זורקים אותה אף פעם. כולה מיץ של אבטיח וריקבון.
אבל לפועל הזבל אין כוח להעלות את 2 הפחים לריקון במשאית, כי זה יותר עבודה (ותכל'ס, אפשר להבין אותו).
מה הבעיה? אני לא בריאה בנפש. יש לי OCD. אני רגילה כל כמה שבועות לשטוף את הפח עם אקונומיקה. אבל כשפועל הזבל לא מרוקן אותו בחודש האחרון, אז אני לא יכולה לשטוף את הפח.
התלוננתי למוקד ולא עשו שום דבר.
החלטתי לקחת את העניינים לידיים: לפני שבועיים, מגיע יום פינוי הזבל, אני שומעת את המשאית בשש בבוקר, קופצת מהמיטה, רצה החוצה ונעמדת ליד הפח.
פועל הזבל רואה אותי ואומר: "בוקר טוב" במבטא רוסי. ואז, בלי להתבלבל, מול העיניים שלי, הוא פותח את הפח, ובא להוציא רק את השקית שלמעלה.
אני: "לא לא לא, תרוקן את כל הפח".
הפועל: "מה? אני לא עברית".
אני: "אין לא עברית! זה (מצביעה על הפח) לשם (מצביעה על המשאית).
הפועל: "אה, דה".
הוא לקח את הפח שלי יחד עם הפח של השכנים והעלה אותם למשאית שיתרוקנו, ואז החזיר את הפח לידי. סובבתי את הפח, כדי שיראו את השלט שתליתי עליו. נראה לי שאז הפועל הבין שאני לא 100% בראש (כי אני תולה שלטים על פחים…).
קיצר, שלושה ימים אחר כך, יום פינוי הזבל, אני שוב רצה לעמוד ליד הפח. הפעם הפועל ראה אותי ולא אמר כלום, רק רוקן את הפח כי אני עומדת עם העיניים עליו.
ותקשיבו, עברו 3 ימים ומגיע יום פינוי הזבל, הפעם אין לי כוח לצאת מהשער ולעמוד ליד הפח. אמרתי אני אשאר בגינה, גם ככה אני רואה מה הפועל עושה דרך העצים שלי.
אני רואה את הפועל מתקרב לפח, עוצר ומביט דרך העצים, מחפש אותי, פתאום בום. קלט אותי מאחורי העצים אורבת לו כמו פקח, אז אמר באכזבה: "בוקר טוב". ורוקן את הפח.
אמרתי זהו, פעם שלישית הוא כבר למד, אני יכולה לשחרר. מגיע יום פינוי הזבל השבוע. לא קמתי. יצאתי לעבודה אחרי זה, בשמונה, ובדקתי את הפח. מה גיליתי? לא קמתי לשמור היום? אז הוא לא רוקן אפילו שקית אחת. עצבייייים!!!.
זה מה שקורה לבורדרליין שמנסה לשנות אנשים במקום את עצמה. האם למדתי מזה לקח? לא. התקשרתי למוקד ונלחמתי על הצדק שלי. הגיע האחראי על הפועלים וסיפרתי לו את הסיפור, הוא כבר יטפל בזה.
תגידו, כמה אנשים אתם מכירים שמקרצפים את הפח שלהם עם אקונומיקה, תולים עליו שלטים ואורבים לפועלי הזבל מאחורי העץ ביום הפינוי?
זה הכול ניסיון לקחת שליטה. שליטה על הניקיון של הפח, שליטה שאנשים לא יזרקו בו, ושליטה שהפועל יעשה את העבודה שלו. אז איך אמרתם שמשחררים שליטה?
לעוד טורים של רננה אורן – לחצו כאן





