
לראשונה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דו"ח רשמי ומקיף על אנשים עם מוגבלות בישראל, המבוסס על מרשם האנשים עם מוגבלות שהוקם על ידה לפני חמש שנים.
הדוח החדש, המתייחס לשנת 2023, כולל נתונים על מספר האנשים עם מוגבלות בארץ בחלוקה לפי סוגי מוגבלויות, מין, גיל, מקום מגורים, מגזר ועוד וכן מספק נתונים על השכלה, עבודה ומצב משפחתי (רווקים, נשואים, גרושים).
לפי הדו"ח, ב-2023 היו בישראל 1.163 מיליון אנשים עם מוגבלות, מתוכם 618.3 אלף גברים (53.2%)
ו-544.6 אלףנשים (46.8%). נתוני משרד המשפטים כיום מעלים שבישראל חיים כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות. באחוזים, על פי הלמ"ס, מהווים אנשים עם מוגבלות 11.6% מכלל האוכלוסייה בישראל.
מכלל האנשים עם מוגבלות, סוגי המוגבלויות הנפוצים ביותר, פרט למקבלי גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, הם מוגבלות פיזית (32.5%), מחלות כרוניות (25.8%) ומוגבלות נפשית (20.8%). 5.9% היו אנשים על הרצף האוטיסטי. יש לזכור שבשנים האחרונות נרשם זינוק חד בשיעור האבחונים של ילדים עם אוטיזם, ומגמה זו תקבל מן הסתם ביטוי בדו"חות הבאים של הלמ"ס.
בקבוצות הגיל המתקדמות שיעור האנשים עם מוגבלות, כצפוי, גבוה. 586 מתוך 1,000 ישראלים בגילאי 80-84 הם אנשים עם מוגבלות. בקרב בני 65 ומעלה, ל-36.4% מהגברים יש מוגבלות כזו או אחרת, וכך גם ל-52.3% מהנשים.
מכלל האנשים עם מוגבלות, 942.2 אלף (81.0%) הם יהודים ואחרים ו-220.7 אלף (19.0%) הם ערבים. בקרב היהודים והאחרים עם מוגבלות, 38.9% הם יוצאי אירופה-אמריקה, 35.6% יוצאי אסיה-אפריקה ו-25.5% ילידי ישראל לאבות שנולדו בישראל.
בחינת היהודים והאחרים עם מוגבלות לפי מחוז מראה כי 26.5% מהם גרים במחוז המרכז, 18.4% במחוז תל אביב ו-18.2% במחוז הדרום. בקרב ערבים עם מוגבלות, לעומת זאת, מתגוררים 48.2% במחוז הצפון ו-15.4% במחוז חיפה.
מבחינת סוג מסגרת חינוך של בני 7–19 עם מוגבלות בשנת 2022, 29.1% למדו בחינוך הרגיל, 24.0% בחינוך המיוחד, 14.2% בכיתות קטנות ו-32.8% היו תלמידי שילוב.
מהשוואת המצב המשפחתי של אנשים עם מוגבלות אל זה של כלל אוכלוסיית ישראל (בני 18 ומעלה), עולים הבדלים בכל קבוצות הגיל. לדוגמה, בקרב בני 35–54 עם מוגבלות אחוז הנשואים היה נמוך מזה שבקרב כלל אוכלוסיית ישראל (גברים – 59.4% לעומת 73.9%, בהתאמה; נשים – 51.0% לעומת 72.3%, בהתאמה).
אחוז הגרושים, לעומת זאת, היה גבוה יותר בקרב הגברים והנשים עם מוגבלות לעומת כלל אוכלוסיית ישראל (גברים – 12.6% לעומת 9.3%, בהתאמה; נשים – 21.0% לעומת 13.2%, בהתאמה), וכך גם אחוז הרווקים (גברים – 27.7% לעומת 16.6%, בהתאמה; נשים – 26.6% לעומת 13.2%, בהתאמה).
מהשוואת רמת ההשכלה של אנשים עם מוגבלות אל זו של כלל אוכלוסיית ישראל (בני 25 ומעלה), נגלים פערים באחוז בעלי תואר אקדמי (18.9% לעומת 36.3%, בהתאמה) ובאחוז בעלי השכלה של פחות מ-12 שנות לימוד (28.8% לעומת 12.7%, בהתאמה).
אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה (גברים בני 18–67 ונשים בנות 18–62) נבחנו לפי קבלת הכנסה מעבודה. בשנת 2023 רק 50.3% מהם קיבלו הכנסה מעבודה (51.3% מהגברים ו-48.7% מהנשים). ככל שאחוזי הנכות נמוכים יותר, אחוז מקבלי הכנסה מעבודה גבוה יותר (38.4% מהאנשים שלהם 80% נכות ויותר לעומת 85.0% מהאנשים שלהם עד 19% נכות). כמו כן, אחוז זה היה גבוה יותר בקבוצות הגיל המוקדמות (55.0% מבני 18–34 ו-54.0% מבני 35–54).
פערים באחוז מקבלי הכנסה מעבודה (לשנת 2023) נמצאו גם לפי סוג מוגבלות. למשל, 50.6% מהאנשים עם לקויות שמיעה לעומת 13.7% מהאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
בקרב אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה שקיבלו הכנסה מעבודה, ההכנסה החודשית הממוצעת (במחירים שוטפים) הסתכמה ב-10,462 שקלים. בין גברים עם מוגבלות לנשים עם מוגבלות נמצאו פערים של ממש ברמת ההכנסה הממוצעת (12,414 שקלים לעומת 6,997 שקלים, בהתאמה – פי 1.77).
ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר, ההכנסה החודשית הממוצעת נמוכה יותר (5,967 שקלים בקרב אנשים שלהם 80% נכות ויותר לעומת 21,071 שקלים בקרב אנשים שלהם עד 19% נכות). פערים בהכנסה החודשית הממוצעת נמצאו גם לפי סוג מוגבלות (למשל, 13,113 שקלים בקרב אנשים עם לקויות שמיעה לעומת 2,882 שקלים בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית).
לדוח המלא הקליקו כאן






