ראיתי פוסט בפייסבוק ונדהמתי: "אני זוכר את…המבט (של הרופא)…שלא הצליח להבין: 'לא הבנתי, אתה לא רוצה קצבת נכות?'. 'לא', עניתי לו בחיוך. 'כבר שנתיים שאני מקבל קצבה ולא רוצה ללכת לעבוד. רק יושב בבית ומחכה לכסף שלכם, זה מרגיש לי כמו חיה שמאכילים אותה, כל יום ואיבדה את החשק לצוד. אתם הורגים לאט לאט…את השאיפות שלי. אז לא רוצה קצבה, רוצה שתשחררו אותי מהשליטה שלכם על החיים שלי'.
אותו כותב פוסט המשיך: "הקלדנית הייתה נראית קצת בהלם וכשיצאתי מהוועדה, היא תפסה אותי בחוץ…קצת נרגשת: 'אני כל כך הרבה שנים בתחום ועוד לא ראיתי מישהו שרוצה לעזוב את המעגל הזה' היא אמרה".
בוא'נה מה הוא מוותר על כסף, מה הוא פראייר? כתבתי לו את זה בהודעה והוא צחק ואמר: "המחלה של כל ישראלי – הפחד לצאת פראייר". "ביטוח לאומי נתן לי קצבה אבל גם תקרה שאני יכול להגיע אליה. את התקרה הזו אני מנפץ בציור אחד".
רציתי לשאול אותו אם הוא לא מפחד שההפרעה הנפשית שלו תחזור ואז הוא יפסיק לצייר, מה הוא יעשה אז בלי קצבה? אבל הוא נעלם, הפסיק לענות לי. אמרתי שאני חייבת לבדוק אם יש עוד מקרים כמוהו.
שירן (שם בדוי), מתמודדת נפש בת 42. יש לה 100% אובדן כושר עבודה. בשלוש השנים האחרונות, היא חיה רק על קצבה, ממינוס למינוס. "ככה זה כשגרים בתל אביב, רק השכירות כמו הקצבה", היא אמרה. שירן בחודש האחרון פתאום התחילה לעבוד.
אני: "התחלת הייטק כפרה, את הולכת להרוויח 20 אלף לפחות, תתבטל לך הקצבה".
שירן: "אני יודעת, שלחתי מסמכים לביטוח לאומי שאני עובדת כדי שלא אקבל גם קצבה וגם משכורת ואז אני אהיה אצלם בחוב".
אני: "אבל את עובדת רק חודש! את לא פוחדת שהדיכאון יחזור ואז תצטרכי את הקצבה?".
שירן: "אני עדיין בדיכאון, זה לא פצע שעבר וזהו. צריך לדעת לחיות עם זה. הייתי 3 שנים מובטלת, נמאס, אני רוצה לעשות משהו. לשים מסיכה על הפנים ולהוציא את עצמי מהמחשבות. תראי, אני מנסה, מה שיהיה, יהיה. אני כמו ספוג אנושי, אם מצב רוח רע של מישהו משפיע עלי, אז אולי גם אנשים בעבודה עם מצב רוח טוב ישפיעו עלי".
אני: "זו לא קפיצה גדולה מדי? אני למשל, עובדת שעה-שעתיים ביום, ככה זה גם מסתדר לי עם הקצבה".
שירן: "גם אני חשבתי לעשות את זה. אבל הקצבה זו מלכודת עוני. הפחד הזה לאבד אותה. הקצבה מנוונת אותך, משאירה אותך באותו מקום. אני חושבת שאם אכינס לעבודה בכל הכוח ולא תהיה לי קצבה יותר, אז אולי משהו ישתנה, אולי אני ארגיש עצמאית, אולי אני אחזור לטיפול ואוכל לשלם עליו, את יודעת שזה יקר פסיכולוגים היום. תביני, אם אני זורקת את עצמי בלי חבל הצלה, אז אני חייבת לקום בבוקר, אחרת יפטרו אותי".
שירן: "עשיתי אותו דבר עם הכלבה שלי לפני שנה. אני אגורפובית, אבא שלי היה עושה לי את הקניות כי פחדתי לצאת מהבית. אז החלטתי לאמץ כלבה, כי זה יכריח אותי לצאת לפחות פעם ביום, בשביל שהכלבה תעשה צרכים".
אני: "מה גרם לך אחרי 3 שנים פתאום לתת גז על החיים? זה לא שאת בריאה".
"ממש לא בריאה. יש לי פיברומיאלגיה, עייפות כרונית ואני עובדת 13 שעות, גם בשבת. המזל שהייטק גמיש, שאני יכולה לעבוד גם מהבית".
אני: "וואי טוחנים אותך. מה המוטיבציה שלך בעבודה?".
שירן: "תכל'ס רננה? זה בא ממקום של בושה, אני מתביישת לא לעבוד במקצוע שלי. למשל, להיות קופאית ואז אנשים שמכירים אותי יעברו אצלי בקופה, זה לא נעים לי. גם התביישתי ולא ביקשתי את הזכויות שלי, כמו לקבל עזרה בשכר דירה, למרות שמגיע לי".
"תראי, התחלתי לעבוד עכשיו ומי יודע מה יהיה איתי בעוד שנה? אני אשים את הכסף שאני מרוויחה עכשיו בצד, כי אני תמיד בפחד שיום אחד אני לא אצליח להרים עצמי מהמיטה".
גם הצייר וגם שירן עשו החלטה שאני לא הייתי עושה. אני כל כך מפחדת לאבד את הקצבה, שאני פוחדת לעבוד הרבה. פניתי לעורכת דין דבי שגיא (מנהלת קבוצת הפייסבוק: "ביטוח לאומי – כל מה שאתם צריכים לדעת" וגם את הקבוצה: "ביטוח לאומי ידע כללי והתייעצויות") כדי לשאול אותה אחת ולתמיד: כמה מותר לי לעבוד לפני שיפגעו לי בקצבה?.
עו"ד דבי שגיא: יש טבלאות באתר ביטוח לאומי, שמראות לך כמה מותר לך להרוויח וכמה מורידים לך. זה הולך לפי אחוזי אי כושר. לך רננה, קבעו 65% אי כושר, אז תבחרי את הטבלה של ה-65%. בן אדם אחר שיש לו 100% אי כושר, צריך להסתכל בטבלה של 100%. ללינק לטבלאות – לחצו כאן
"שימי לב שככל שאת עולה בהכנסה, הקצבה יורדת כל פעם בערך ב-100 שקל, זה לא נורא, את לא צריכה לפחד לעבוד".
"יש לי לקוחה שהתחילה לעבוד, הרוויחה 17,000 שקל לחודש, ביטוח לאומי ראו את זה והפסיקו לה את הקצבה. אחרי 9 חודשים, היא הפסיקה לעבוד, היא התקשרה ואמרה את זה לביטוח לאומי והם החזירו לה את הקצבה, פשוט ככה, סמכו על המילה שלה".
"מה שכן, צריך להודיע להם שאת עובדת. אחרת את מקבלת גם משכורת וגם קצבה ואם זה עובר את הסכום, את יוצרת אצלם חוב".
אני: "תגלי לי, כאחת שעובדת עם ביטוח לאומי – מה קורה אם הנכות שקבעו לי היא זמנית והתחלתי פתאום לעבוד? הם לא יחדשו לי את הקצבה?".
עו"ד דבי שגיא: "אי אפשר לדעת, זה תלוי בהרבה גורמים. זה יכול לפגוע שלא תקבלי נכות או לקבוע נכות חלקית או מלאה. זה לא חד משמעי".
מבולבלים? גם אני. פלא שיש חסם פסיכולוגי לאנשים לעבוד? או שהם עובדים בשחור? מצד שני, הסתכלתי בטבלה ובאמת אפשר לעבוד הרבה. וגם כשאני עוברת את הסכום, אז כל פעם הם מורידים קצת מהקצבה. קיצר, שיהיה לנו בהצלחה.
לעוד טורים של רננה אורן – לחצו כאן
