אנשים עם מוגבלויות חווים אפליה בכל תחומי החיים. עם זאת, נשים עם מוגבלויות מתמודדות עם אתגרים גדולים במיוחד. כך לפי ארגון Inclusion Europe.
כ-87 מיליון אנשים באיחוד האירופי חיים עם מוגבלות. לפי הנתונים, רק 48.1% מהנשים עם מוגבלויות בנות 20 עד 64 מועסקות. נתון זה נמוך יותר לעומת גברים עם מוגבלויות באותו טווח גילאים, שעומד על 53.7%.
נשים עם מוגבלות שכלית מתמודדות עם יותר חסמים להשתלבות בעבודה לעומת גברים עם מוגבלויות ונשים ללא מוגבלויות ברחבי היבשת.
במבט על האוכלוסייה הרחבה יותר, 61.6% מהאנשים עם מוגבלויות משתתפים בשוק העבודה, עובדים או מחפשים עבודה, נתון הגבוה מהאחוז בישראל, שעומד על כ‑53%. זאת לעומת 82.2% מהאנשים ללא מוגבלויות – שיעור דומה לזה שבישראל.
"נשים רבות עם מוגבלות שכלית נותרות מחוץ לשוק העבודה ולכל ההזדמנויות שהוא מציע", נכתב בדו"ח. "הן נאלצות להסתמך על משפחה, מוסדות או קצבאות סוציאליות מצומצמות, דבר שמקשה על חיים חופשיים ועצמאיים".
באירופה, נשים עם מוגבלויות נמצאות בסיכון גבוה פי שניים עד חמישה לחוות אלימות במשפחה, בהשוואה לנשים ללא מוגבלויות. האלימות הזו יכולה ללבוש צורות ייחודיות הקשורות למוגבלות שלהן, כמו בידוד כפוי, התעללות במוסדות או שלילת טיפול רפואי חיוני.
נכון לשנת 2024, רק תשע מדינות הגדירו עיקור בכפייה כעבירה נפרדת בקוד הפלילי שלהן, לפי הפורום האירופי לנכות. מצד שני, 12 מדינות עדיין מתירות לבצע עיקור בכפייה בנשים עם מוגבלויות, כולל שלוש מדינות שגם מתירות זאת על קטינות. למשל, צ'כיה, הונגריה ופורטוגל מאפשרות עיקור בכפייה של נשים עם מוגבלויות וגם של קטינות. לאחרונה, מלטה שינתה את החוק שלה ואסרה על עיקור בכפייה מאז השנה שעברה.
נשים מבוגרות גם נוטות יותר מגברים להזדקק לתמיכה. הן מתמודדות עם יותר חסמים לחיים עצמאיים. מבין האוכלוסייה המבוגרת שזקוקה לתמיכה, כ-37% מהנשים מעל גיל 65 זקוקות לתמיכה ארוכת טווח, לעומת 23% מהגברים.
"נשים מבוגרות עם מוגבלויות מתמודדות עם סיכון מוגבר לבידוד חברתי ולהשמה במוסדות. זה סיכון שמועצם על ידי סטריאוטיפים מגדריים ואי שוויון מערכתי", נמסר מהפורום האירופי לנכות.
