מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
אושרת אוסטר וינקלר מנהלת את המרכז לחיים עצמאיים בחיפה זה חמש שנים. החודש, היא קיבלה תעודת הצטיינות מעיריית חיפה. בשיחה עם שווים, היא מספרת על משמעות ההצטיינות עבורה, התפיסה המיוחדת שלה בנוגע לאנשים עם מוגבלויות והשילוב בין אישי למקצועי.
אושרת שירתה שנים רבות בצבא והשתחררה בדרגת רב סרן. יש לה תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות במשאבי אנוש ממכללת כרמל. היא נשואה ואם לשניים. בנוסף, היא חולה בטרשת נפוצה. "למדתי מקהילת הטרשת שלי שאפשר למצוא דרכים להתמודד. לא להקטין את המורכבות, אלא לחיות יחד איתה", היא מספרת.
אושרת מאמינה שאנשים עם מוגבלויות הם חלק מהקהילה. בשל כך, בניגוד למסגרות אחרות, היא לא מארגנת פעילויות בבוקר. היא מסבירה את ההחלטה כך: "הכי נוח לי לארגן פעילויות בבוקר. אני עובדת בבוקר, אבל אני מאמינה שאנשים עם מוגבלויות הם חלק מהקהילה. חלק מהם עובדים או לומדים בבקרים. אם לא, הם יכולים ללכת לפעילויות במתנסים השכונתיים או בעמותות אחרות שמארגנות פעילויות בבוקר. אני לא מתכוונת להתחרות עם עמותות אחרות. אני משתפת פעולה איתן".
במבצע עם כלביא, אושרת הייתה שותפה לארגון מערך הוליסטי עבור תושבים עם מוגבלות בחיפה. "התאחדנו כל הארגונים. אז יכולתי להציע לפעילים של המרכז בערך 17 או 18 פעילויות זום ביום שיהיה להם מבחר", משתפת אושרת. "נתתי להם אפשרות שהם יחליטו באיזו פעילות מתאים להם להשתתף. הפעילויות היו מאד מגוונות כך שכל אחד יכול למצוא משהו. לפעמים, הפעילים רצו לדבר עם המרצה. אז קישרתי ביניהם".
"פתחתי חמ"ל בבית, מאוד קרוב לממ"ד. עבדתי משמונה בבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. גם בעלי עבד. תוך כדי, הייתי עם הילדים שלי. נתתי חיבוק כשהיה צריך ודיברנו", היא נזכרת. "נתנו להם לשחק כשעבדנו. אבל הם יודעים במה אמא עובדת. הם מבינים את החשיבות. הילדים שלי הפכו למומחי נגישות. הבן שלי יכול לראות שיש כיסא בדרך. אז הוא יילך קדימה להזיז אותו. הוא יודע שאמא תגיע על כיסא הגלגלים וייקח לה המון זמן להזיז אותו בעצמה".
אושרת מציעה פעילויות מגוונות כמו סדנת בישול, סדנאות על זוגיות וסיורים. יש במרכז יותר מארבע מאות פעילים. חשוב לה שהם יבחרו באיזה פעילויות להשתתף. היא אומרת כי "אני לא מקבעת להם פעילות במרכז נניח בראשון ורביעי. אני מארגנת כמה פעילויות. הם באים למה שמעניין אותם".
חשוב לאושרת להבהיר שאדם עם מוגבלות שירצה להשתתף בפעילות שהיא מארגנת יקבל את כל ההנגשות שהוא צריך. היא דואגת שאנשים עם מוגבלות יעזרו אחד לשני במידת האפשר. היא מראה כיצד אנחנו, כאנשים עם מוגבלות, יכולים לעזור אחד לשני הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. האידיאולוגיה ברורה: אנשים עם מוגבלות לא צריכים שיביאו להם כל הזמן. הם יכולים להיות שותפים".
לדוגמא, אדם עיוור שבא לסיור שארגנה זכה לליווי מאדם שהכיר אותו בקבוצה, בהסכמתו כמובן. בקרוב, ייפתח במרכז לחיים עצמאיים קורס שפת סימנים בסיסית עבור הפעילים. המטרה ברורה: לסייע לפעילים שומעים לתקשר עם פעילים חירשים. הקורס יועבר על ידי מדריכת שפת סימנים.
כאשר פעילויות נגישות, אפשר להפיק מהן את מירב התועלת, כולל יצירת חברויות בין הפעילים. לעיתים, הם באים לפעילות לאחר ששמעו שפעיל אחר נרשם אליה.
לאושרת צוות מגוון. חלק מהרכזים והרכזות שעבדו ועובדים אצלה אנשים עם מוגבלות. "מדובר בעובדים מאוד יצירתיים. מתוך ההתמודדות שלהם, הם יכולים למצוא פתרונות מדהימים לבעיות", היא מדגישה.
בראיונות עבודה, היא מבררת האם המועמדים בשלים להיות שותפים. היא מבררת איתם איך הם יכולים לתרום למרכז, מתי יבקשו עזרה ואיך יסייעו לעצמם במידת הצורך
אושרת מודעת לכך שלעיתים קרובות, אנשים עם מוגבלות מגיעים עם הרבה פחות ניסיון לעולם העבודה. לדעתה, אפשר לפצות על חוסר הניסיון באמצעות "עבודה עם לב, יכולות למידה, ויכולות ביצוע".
לצד זאת, חשוב לאושרת להעסיק סטודנטיות לעבודה סוציאלית כרכזות במשך שנה. "אחר כך הן משתלבות באגף השיקום בעירייה כעובדות סוציאליות. אבל, כשהן מתחילות לטפל, הן כבר רואות את האדם השלם. הן יודעות יותר מה אנשים עם מוגבלות אוהבים לעשות אחר הצוהריים, בשעות הפנאי", היא מסבירה.
תעודת ההצטיינות משמחת מאוד את אושרת. "יש המון עובדים בעירייה. מבחינתי, ברגע שמחליטים לתת לי את הפרס, זה אומר שהמרכז שלנו רלוונטי. הוא על המפה. זה אומר שרואים אותנו. את רוב העבודה אנחנו עושים מאחורי הקלעים".
