ב־10 בדצמבר השנה תיכנס באוסטרליה לתוקף אחת הרפורמות השנויות ביותר במחלוקת בעידן הדיגיטלי – איסור גורף על שימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16.
מדובר במהלך חסר תקדים בעולם המערבי, שמציב את אוסטרליה בחזית המאבק להשבת השליטה על חייהם הדיגיטליים של צעירים. החוק החדש מחייב את פלטפורמות המדיה החברתית – בהן אינסטגרם, טיקטוק, סנאפצ’ט ופייסבוק – לוודא באמצעים טכנולוגיים שהמשתמשים שלהם מעל גיל 16, ולהסיר חשבונות קיימים של קטינים. חברות שלא יעמדו בדרישות צפויות לקנסות שיכולים להגיע לעשרות מיליוני דולרים אוסטרליים.
מאחורי ההחלטה עומדת בעיקר הדאגה הגוברת לבריאות הנפש של הדור הצעיר. על פי נתוני משרד הבריאות האוסטרלי, שיעורי הדיכאון, החרדה והפרעות השינה בקרב בני נוער זינקו בעשור האחרון במקביל לעלייה הדרמטית בזמן המסך. מחקרים שהוצגו בפני הממשלה הראו קשר בין שימוש אינטנסיבי ברשתות לבין תחושת בדידות, ירידה בדימוי הגוף ופגיעה בתפקוד היומיומי. שרת התקשורת אניקה וולס הסבירה כי “זהו מהלך למען הילדים שלנו – אנחנו חייבים להחזיר להם את הילדות”. גם ארגוני הורים הצטרפו לקריאה לאחר שהזהירו כי האלגוריתמים של הפלטפורמות “מנצלים חולשות רגשיות של צעירים כדי להחזיק אותם מחוברים כמה שיותר”.
החוק, שנקרא “Social Media Minimum Age Act”, קובע שהאחריות לא תוטל עוד רק על ההורים אלא על החברות עצמן. עד כה היה נדרש הורה לאשר רישום של ילד מתחת לגיל 13, אך בפועל הפלטפורמות כמעט שלא אכפו את ההנחיה. הפעם, המדינה דורשת אימות גיל מבוסס-זהות – כולל שימוש באמצעים ביומטריים או מערכות זיהוי חכמות – כדי לוודא שהחשבונות שייכים לבני 16 ומעלה. בכך מבקשת הממשלה לשנות את מאזן הכוחות בין ההורים לבין ענקיות הטכנולוגיה, ולהעביר אליהן את האחריות החוקית.
עם זאת, לא כולם מרוצים. גוגל ופייסבוק כבר רמזו כי האיסור “כמעט בלתי-אפשרי לאכיפה”, וארגוני זכויות אדם הזהירו מפני פגיעה בחופש הביטוי ובזכותם של צעירים למצוא תמיכה חברתית אונליין. מומחים גם שואלים מה יעלה בגורלם של צעירים עם מוגבלויות נפשיות או תקשורתיות, עבורם הרשת היא לעיתים מרחב קהילה יחיד.
עבור וורן אלפארו, בת 15, הרשתות החברתיות הן קו חיים. וורן היא נערה שמתקשה בהליכה, מתמודדת עם עייפות כרונית, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ואוטיזם. עבורה, מציאת קהילה באינסטגרם חיברה אותה עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים שמבינים מה זה להיות נערה עם מוגבלות. וורן גם נהנית לצפות בסרטונים ביוטיוב ולדבר עם חברים ברשתות החברתיות. "יש ימים שבהם אני בכלל לא מצליחה להגיע לבית הספר, אז זו הדרך היחידה שלי לבלות זמן עם חברים", מספרת וורן.
בדצמבר הקרוב, היא חוששת שתאבד קשר עם חברים וקהילות אונליין בשל האיסור. "מאחר שיש לי מוגבלות פיזית, קשה לי מאוד לצאת מהבית", היא אומרת. "הרשתות החברתיות עוזרות לי להיות חלק מהקהילה שלי מבלי שאצטרך לצאת ולהתמודד עם ימים כואבים. אמנם יש דרכים מזיקות שבהן מדיה חברתית יכולה להשפיע על צעירים, אבל בשבילי זה דבר מדהים".
החששות של וורן משותפים גם לאנשי מקצוע הפועלים בתחום התמיכה באנשים עם מוגבלות. "מדיה חברתית מאפשרת לבני נוער עם מוגבלות לשמור על קשר עם חבריהם בסביבה נגישה ובטוחה", אומרת סקאיי קאקושקי-מור, מנכ"לית הארגון למען ילדים וצעירים עם מוגבלות באוסטרליה.
"הרבה מהמקומות הציבוריים שלנו כלל לא מותאמים לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות פיזית", היא מוסיפה. "אני חושבת שכדאי לשקול החרגה מהאיסור עבור בני נוער עם מוגבלות".
הפעילה למען בריאות הנפש וזכויות אנשים עם מוגבלות, אמילי יוניטי, מסבירה שמדיה חברתית ומרחבים מקוונים מעניקים לבני נוער קול. "אם תסירו מהם את קווי החיים האלה, הם לא יוכלו לבקש עזרה בדרך שהכי מתאימה להם ונגישה עבורם", היא מבהירה. "זהו חוק שמחליש מאוד את הצעירים האלה ומראה להם שהממשלה בעצם לא באמת מתעניינת במה שהם חושבים".
למרות הוויכוחים, אוסטרליה מתקדמת נחושה ליישם את החוק. בעולם עוקבים מקרוב – ייתכן שמדינות נוספות, כולל בישראל, ילמדו ממנו ויחלו לחשוב כיצד לאזן בין הגנה על נפשם של ילדים ובני נוער לבין שמירה על חופש הגישה והביטוי ברשת.
