סטודנטים רבים שואלים את עצמם שאלות כמו: "מה יהיה איתי אחרי התואר?" או "במה אעבוד?". תוכנית האקדמיה של תעסוקה שווה עונה בדיוק על השאלות הללו.
בשיחה עם שווים משתפת אפרת בן דור ארז, ראש צוות אקדמיה בתעסוקה שווה, בחיי היומיום של סטודנטים עם מוגבלות שמחפשים עבודה. אבל לא רק עבודה, אלא תחושת שייכות וערך עצמי. היא מספרת על אתגרים, הצלחות, עבודת צוות והצורך הבסיסי של כולנו בתחושת שייכות.
תוכנית "תעסוקה שווה" היא תוכנית ממשלתית של משרד העבודה, שמקדמת תעסוקה של אנשים עם מוגבלות. תוכנית האקדמיה קיימת בגלגולה הנוכחי כבר חמש שנים. אפרת מתארת את מסגרת התוכנית: "אני נפגשת איתם פעם בשבוע בדרך כלל בזום. אנחנו משתדלים להיפגש פעם אחת לפחות פנים מול פנים. אבל רבים מהם רוצים את האפשרות של הזום. אנחנו משדרגים את קורות החיים שלהם ומתכוננים לראיונות עבודה. אני תמיד אומרת להם שהם רואים רק אותי, אבל מאחוריי יש צוות שלם שנמצא שם בשביל לסייע להם".
קהל היעד של התוכנית הוא סטודנטים עם מוגבלות במהלך התואר ולאקדמאים עם מוגבלות עד שלוש שנים לאחר סיום התואר. "מחקרים מראים שהרבה אנשים עם מוגבלות לא משתלבים בתחום שלמדו", מסבירה אפרת. "כשהם מוצאים עבודה, היא לא בהכרח תואמת ליכולתיהם או מובילה למימוש הפוטנציאל שלהם".
הסיבות לכך רבות ומגוונות. אחת מהן היא סטיגמות. גם סטיגמה של מעסיקים וגם סטיגמה עצמית. "אנשים עם מוגבלות לפעמים צריכים את הבן אדם שיזכיר להם שהם מעולים", מדגישה אפרת.
גם המעסיקים לא תמיד מודעים. "רוב ההתאמות הן זולות וישימות. צריך רק לדעת איך לבצע אותן", ממשיכה אפרת. "אנחנו יודעים להדריך את האנשים שאנחנו מלווים כיצד להסביר בראיון עבודה איזה התאמות הם צריכים. יש לנו צוות קשרי מעסיקים שמשתדל להסביר את הצרכים ישירות למעסיקים. צוות המעסיקים שלנו משתדל להציף את קורות החיים של המועמדים שלנו ולהסביר את היתרונות של עובדים עם מוגבלות".
עוד היא אומרת כי "מדובר בעובדים נאמנים יותר. הם לא יחפשו ארגון חדש לעבוד בו אם יהיה להם טוב. הם מוכשרים, לפעמים יותר מעובדים אחרים. אבל לא תמיד מעסיקים מבינים. לא מזמן, ליוויתי אישה עם מוגבלות שקופה, ששיתפה את המעסיקים במוגבלות שלה לפני חתימת החוזה בשביל להיות הוגנת. הם כתבו לה שהיא לא התקבלה בשל "חוסר יושרה בתהליך". הסברנו להם שהיא הייתה יותר מבסדר. לפי חוק, היא לא הייתה חייבת לשתף במוגבלות שלה. הסברנו להם שהם יצאו לא מקצועיים. הם כבר רצו לתת לה עוד הזדמנות, אבל היא לא הסכימה. אני יכולה להבין אותה".
עוד חלק במעטפת הוא תוכנית המנטורינג. בתוכנית זו, המלווים מצוותים לאנשים מתחומים שונים בתעשייה. אפרת מסבירה על חשיבות התוכנית: "לפעמים, לי אין את כל הידע שקשור לתחום מסוים. גיליתי לא מזמן כמה תחומים יש, למשל, תחת הנדסת מכונות. למנטורים יש את הידע הזה. הם יכולים להכין אנשים לראיונות עבודה, שזה חשוב מאוד".
לעיתים, השלם עולה על סך חלקיו. "ליווינו בוגר תואר במשפטים שמתמודד עם גמגום ודיסלקציה. לקח זמן למצוא לו התמחות. ליוויתי אותו והבנתי שמדובר באדם רציני ומוכשר. רכזת קשרי המעסיקים שלנו מצאה עבורו התמחות פוטנציאלית בחברה גדולה. הצמדנו לו מנטור עורך דין שהכין אותו לראיון העבודה. מאוד שמחנו כשהוא התקבל", מספרת אפרת בשמחה.
60 אחוז מהאנשים בתוכנית מוצאים עבודה. "מי שיצליח למצוא עבודה הוא מי שמבין שהתהליך דורש המון נחישות והתמדה. חלק מתהליך של חיפוש עבודה זה לקבל המון לא. במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות. מי שיצליחו הם אלו שלא עושים לעצמם הנחות. אנחנו עוזרים להם לשדרג את קורות החיים".
אפרת מסיימת בעצה: "לחלק מהאנשים עם מוגבלות לא נעים לבקש התאמות שמגיעות להם. אני מעודדת מהם לבקש את ההתאמות. זה לא הופך אותם לפחות טובים. הם מתקבלים בזכות ולא בחסד".
ליצירת קשר ובדיקת זכאות – לחצו כאן
