עודד מאזור הצפון שואל: אני אבא של מתן המקסים בן 4, שעובר בימים אלו אבחון מוגבלות שכלית התפתחותית. בנוסף, מטופל בטיפולים פרא-רפואיים. אני מנסה לתאם תורים לאחר שעות העבודה, אולם בפועל אין "תור כבקשתך". תורים רבים נקבעים בבוקר ואני נאלץ להיעדר בגינם מהעבודה. הבנתי שאני זכאי לקבל תשלום על היעדרות מהעבודה, מסיבה שקשורה למוגבלות של בני. פניתי אל המעסיק ונאמר לי שהזכאות האמורה מותנית בהכרה בביטוח הלאומי. מתן נמצא בשלב אבחון ועוד לא מוכר. הפגיעה הכלכלית מורגשת. אודה על הבהרה בעניין כדי להבין האם המעסיק צודק.
אנחנו עונים
בהתייחס לזכאות האמורה, אכן אין כאן קריטריון של הכרה בביטוח הלאומי. בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993, מימוש הזכאות מותנה בהבאת אישור מרופא, "אישור על מוגבלות".
הרופא מאשר כי הילד הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, ונזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו. הגדרת אדם עם מוגבלות – "אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים וגם – לא מדובר במקרה שבו מוגבלותו של הילד צפויה לחלוף בתוך 60 יום ממועד הופעתה ואינה צפויה לחזור על עצמה".
באיזה מקרה לא יינתן אישור רופא? לדוגמה – לאחר ניתוח. ילד יכול להיות מוגבל מאוד לאחר הניתוח, אולם במידה שצפוי להחלים תוך 60 יום, הורה שלו לא יקבל אישור על מוגבלות.
תשים לב, האישור ניתן על פי שיקול דעת מקצועי של רופא, בהתייחס למצבו הרפואי של הילד. כל רופא יכול לתת את האישור האמור, בין אם זה רופא ילדים או רופא שמתמחה במוגבלות של הילד.
יש למסור למעסיק את האישור פעם אחת בלבד כשהמוגבלות קבועה, או פעם בשנה אם המוגבלות אינה קבועה. למצער, לעיתים גם הרופא אינו תמיד מודע לסמכותו לחתום על האישור. במקרה כזה, מומלץ לעשות לו היכרות עם העניין ולהעביר לו מידע כתוב בנושא. בנוסף, ניתן תמיד לפנות לרופא אחר לקבלת האישור.
עודד, טעות נפוצה היא בקרב מעסיקים להתנות את הזכאות האמורה באישור ביטוח לאומי. נכון הוא שזכויות רבות אכן מותנות בכך, אך לא במקרה הנדון. הרציונל העומד מאחורי החוק הינו למזער את הפגיעה בהורה אשר נאלץ להיעדר ממקום עבודה מסיבה שקשורה למוגבלות של ילדו.
החוק מאזן בין הצורך להתחשב בעובד ובין הצורך להתחשב במעסיק ולכן תוחם את הזכות האמורה ל-18 ימים ו-52 שעות בשנה (עבור מי שעובד במשרה מלאה). ההיעדרות נחוצה הרבה לפני ההכרה בביטוח לאומי, עוד בשלב האבחון. חשוב גם לציין כי ישנם ילדים שנופלים בין הכיסאות ואינם מקבלים הכרה בביטוח הלאומי חרף התמודדות עם מוגבלות, וכן ישנם הורים שאינם פונים להכרת ילדם בביטוח הלאומי.
בהינתן שהקריטריון הוא רפואי בלבד, בכל המקרים האלו קיימת להורה הזכות לקבל תשלום על היעדרות ממקום העבודה וחשוב שזכותם לא תפגע. הכרת הקריטריונים של זכויות נחוצה למימוש מיטבי אמיתי. כדאי להעמיד את המעסיק על טעותו ולהפנות אותו לאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמציג את המידע בנושא בצורה מפורטת וברורה, עם הסבר על התהליך ונוסח מוצע של הטפסים הנדרשים, כמו אישור רופא.
יש לכם שאלות? מוזמנים לפנות אלינו
במסגרת המדור "טוב ששאלתם", אתם, הקוראים, מוזמנים לשלוח שאלות הנוגעות לזכויותיכם כאנשים עם מוגבלות או כבני משפחה של ילדים/בוגרים עם מוגבלות, והמומחים של “קשר” ישמחו לענות לכם.
הקליקו כאן לפנייה למרכז הסיוע ומיצוי זכויות בעמותת "קשר" – הבית של המשפחות המיוחדות. או בטלפון 1-700-501-601, או במייל contact@kesher.org.il או בווטסאפ 0508660898.
השאלות יכולות לעסוק בכל תחומי החיים: קצבאות נכות, הנחות והטבות כספיות ואחרות המגיעות לכם, זכויות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה, תעסוקה, נגישות ועוד.
אנחנו נבחר שאלות מעניינות או כאלה שרלוונטית למספר גדול של אנשים, ונפרסם אותן עם התשובה כאן במדור. אנחנו מתחייבים שזהותכם האמיתית תישמר בסוד (השמות שיפורסמו יהיו בדויים).
שימו לב! אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להשתמש בשאלות שלכם, ועליכם לקחת זאת בחשבון כאשר אתם פונים אלינו. שוב, שמותיכם האמיתיים לא יופיעו בפרסומים. כמו כן, חשוב להדגיש כי התשובות במדור אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים, “קשר” או מערכת “שווים”, אחראים לתוצאות השימוש בהן.
לעוד שאלות ותשובות במדור – לחצו כאן
