נתונים חדשים של יורוסטאט, האתר הרשמי של האיחוד האירופי, לשנת 2024 מצביעים על פער דרמטי בשיעורי הנשירה ממערכת החינוך וההכשרה בקרב צעירים בגילאי 24-18 באיחוד האירופי.
בזמן ששיעור הנשירה בקרב צעירים ללא מוגבלות עמד על 8% בלבד, הוא טיפס ל-17.1% בקרב צעירים עם מוגבלות מסוימת והגיע ל-44.2% בקרב צעירים עם מוגבלות מורכבת.
הפער הזה ניכר גם כשבוחנים את הנתונים לפי מגדר. שיעור הנשירה גבוה יותר בקרב גברים בכל רמות המוגבלות, אך בולט במיוחד בקבוצת הצעירים עם מוגבלות מורכבת: 49.4% מהגברים לעומת 38.3% מהנשים. כלומר, פער מגדרי של 11.1%, הגבוה מבין כלל קבוצות המוגבלות. לעומת זאת, בקרב צעירים ללא מוגבלות הפער המגדרי קטן משמעותית.
באתר מדגישים כי תבנית זו, שיעור נשירה נמוך בקרב צעירים ללא מוגבלות וגבוה במיוחד בקרב צעירים עם מוגבלות חמורה, חוזרת על עצמה בכל המדינות החברות באיחוד.
ניתוח לפי מדינות מראה הבדלים משמעותיים במיוחד. רומניה (61.6%) ויוון (58.8%) רשמו את שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר בקרב צעירים עם מוגבלות, יותר מכפול מהממוצע האירופי (24.6%). מנגד, המדינות עם השיעורים הנמוכים ביותר היו פינלנד (10.7%), שבדיה (13.1%), פורטוגל (14%) והולנד (14.1%).
גם בגודל הפער בין צעירים עם וללא מוגבלות נרשמו הבדלים בולטים: בעוד שהפער הכולל באיחוד האירופי עמד על 16.6% (24.6% לעומת 8%), בפינלנד הוא הצטמצם ל-5.8% בלבד. לעומת זאת, ברומניה הפער עמד על 45.5% וביוון על 57.6%, נתונים המעידים על פערים עמוקים במיוחד בהנגשת החינוך.
בישראל, אין מדידה רשמית של שיעור הנשירה בקרב צעירים עם מוגבלות. עם זאת, מחקרים של מכון ברוקדייל ונתוני משרד החינוך מצביעים על כך שנוער עם מוגבלות משתתף פחות במסגרות חינוך רגילות, בין היתר עקב עומס כבד על ההורים ומיעוט מענים מותאמים במערכת.
ממצאים אלה מרמזים כי שיעורי הנשירה בקרב צעירים עם מוגבלות עשויים להיות גבוהים יותר מהממוצע הכללי, כ-7% לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2024, אך בישראל נתונים אלה אינם נמדדים באופן סדור ועקבי.
