כ-53% מהאנשים שצרכו מזונות אולטרה-מעובדים מספר פעמים ביום חוו מצוקה נפשית, לעומת רק 18% מאלה שצרכו אותם לעיתים רחוקות או כלל לא. כך מראה מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Medicine , ודווח עליו בהמשך באתר ה-Independent הבריטי.
מהמחקר עולה כי אכילת ג'אנק פוד לסיפוק נחמה עצמית עלולה להיות לא יעילה. המחקר הצליח להראות שצריכה גבוהה של מזונות אולטרה-מעובדים מעלה את הסיכון לפתח דיכאון.
מחקרים שונים על מזונות אולטרה-מעובדים (UPFs) מציינים את תפקידם בעלייה ב"מגפת מחלות כרוניות" וכן בהפרעות נפשיות כולל דיכאון וחרדה.
דיכאון, המתאפיין באובדן עניין או הנאה מפעילויות ותחושות מתמשכות של עצב וייאוש, משפיע על כ-320 מיליון בני אדם ברחבי העולם.
"נתונים שפורסמו כיום בספרות המדעית מאשרים שתזונה עשירה במזונות אולטרה-מעובדים מגדילה את הסיכוי לפתח דיכאון", כתבו עורכי המחקר. "גם לאחר התאמה למשתנים מתערבים אפשריים, הקשר הזה נשאר משמעותי".
מספר גורמים עשויים לתרום לכך, כולל עליות חדות ברמת הסוכר בדם הנגרמות, בין השאר, על ידי ממתיקים מלאכותיים ומשקאות עתירי סוכר. בשילוב עם מחסור ברכיבים תזונתיים כמו ויטמינים B ו־D ואומגה 3, חומרים אלה עלולים להוביל לירידה במצב הרוח.
בנוסף, החוקרים מציינים את הקשר בין בריאות המעי לפסיכולוגיה. מיקרואורגניזמים במעי מווסתים באופן משמעותי היבטים שונים בפיזיולוגיה האנושית, כולל עיכול, חילוף חומרים, עמידות חיסונית וגם מחלות של מערכת העצבים.
"מחקרים מראים שמיקרוביום המעי של אנשים מדוכאים שונה משמעותית מזה של אנשים בריאים", כתבו החוקרים. "מהנתונים הקיימים ניתן להסיק שחיידקי המעי עשויים להגיב עם מערכת העצבים ולהוביל לדיכאון."
לפי דו"ח של המרכז לבקרת מחלות (CDC) מתחילת השנה, יותר ממחצית מהתזונה הממוצעת של האמריקאים מורכבת ממזונות אולטרה-מעובדים. הדו"ח מצא כי ילדים ובני נוער בגילי שנה עד 18 צרכו אחוז גבוה יותר של קלוריות ממזונות אלו (61%) לעומת מבוגרים בני 19 ומעלה – אם כי גם אצל המבוגרים מדובר על 53% מהתזונה.
כריכים, כולל המבורגרים, מוצרי מאפה מתוקים, חטיפים מלוחים ומשקאות ממותקים היו ארבעה מתוך חמשת מקורות הקלוריות המובילים ממזונות אולטרה-מעובדים בקרב צעירים ומבוגרים.
תוצאות המחקר "משמעותיות לבריאות הציבור", ציינו החוקרים, במיוחד עבור קובעי מדיניות המזון ש"עליהם להרתיע מצריכת מזונות אולטרה-מעובדים ולעודד צריכת מזון טרי ופחות מעובד".
מחקר נוסף, שפורסם ב-The Lancet הזהיר כי "חינוך והסתמכות על שינוי התנהגותי מצד הפרט אינם מספיקים".
תזונה ההולכת ומתדרדרת היא איום דחוף על בריאות הציבור, ונדרשת התאמת מדיניות מצד גורמי בריאות להסדרה ולהפחתה של מזונות אולטרה-מעובדים ולשיפור הגישה למזון טרי ומעובד-מינימלית", כתבו מחברי המחקר.
בישראל מהווים מזונות אולטרה-מעובדים כ-34% מהתזונה היומית. על פי מחקר ישראלי שפורסם באמצע השנה הנוכחית, לא נמצא קשר בין מזונות אלה לבין השמנה, אך כן נמצא קשר בין מזונות אלה לבין תזונה באיכות ירודה (חוסר בוויטמינים ובמינרלים).
"חשוב לעודד בחירה במזונות מעובדים-מינימלית. בו בזמן, יש לתת עדיפות גבוהה למיסוד שיתופי פעולה עם תעשיית המזון על מנת לצמצם את מידת עיבוד המזון במוצרים חיוניים, כגון לחם ומוצרי חלב, שהנם חלק מתזונה מאוזנת", כתבו החוקרים ממשרד הבריאות, מאוניברסיטת בן גוריון ומאוניברסיטת חיפה.
קישורים למקורות: Ultra-Processed Foods and Human HealthHigher ultra-processed food consumption is associated with poor nutritional quality but not with obesity in Israeli adults – PMC
