מה יעלה בגורל מסקנות ועדת שפירא בנושא החינוך המיוחד? אם שואלים את משרד החינוך – ממש לא ברור. אחרי שאימץ את ההמלצות, שר החינוך יואב קיש הקים ועדה בין משרדית אלא ששישה חודשים חלפו – ומסקנות הוועדה הבין משרדית טרם הוגשו.
אתר שווים פנה למשרד החינוך וביקש לדעת מדוע המסקנות טרם פורסמו ומתי יש כוונה לפרסמן. כמו כן, נשאל המשרד ע"י שווים האם שר החינוך חוזר בו מאימוץ ההמלצות והאם יש כוונה לשלבן במסגרת דיוני תקציב המדינה בכנסת.
אלא שתגובת המשרד לאתר שווים כלל לא מתייחסת לשאלות. זו תגובת משרד החינוך: "שר החינוך, יואב קיש, אימץ את המלצות ועדת שפירא והציג אותן בישיבת הממשלה. מדובר ברפורמה רחבת היקף שנועדה לחזק את החינוך המיוחד ואת מערכת החינוך כולה והיא מחייבת השקעה של מיליארדי שקלים והסכמה רחבה עם משרד האוצר, ארגוני המורים ואישור ראש הממשלה. בהוראת השר הוקמה וועדה בינמשרדית בראשות המנכ"ל ובהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, אגף תקציבים, מנכ"ל משרד רה"מ ועוד משרדים במטרה לבחון שינויים מערכתיים שנדרשים במערכת החינוך לקידום מצוינות לרבות החינוך המיוחד ובדיקת היישום של מסקנות ועדת שפירא".
עמוס שפירא תקף בשיחה עם שווים את תגובת משרד החינוך. "התגובה המתסכלת של משרד החינוך מרמזת, שבמסגרת מהפכת ה-AI שעליה הכריז משרד החינוך, המשרד מתנהל היום על ידי AI וגם הוא כנראה מהדורות הישנים", אמר שפירא.
עוד הוא אמר כי "נראה מהתגובה שהמשרד לא הפנים את חומרת המשבר שבו נמצאת מערכת החינוך . עד היום המשרד לא הציג שום תוכנית לשם יישום ההמלצות למרות שהיה אמור לעשות כך כבר לפני מספר חודשים. המלצות הוועדה מראות בצורה כמותית שיישומן אפשרי במסגרת מצבת כוח האדם של מערכת החינוך וגם יחסוך משאבים ניכרים לו רק תשתנה הקונספציה השולטת במערכת החינוך".
ב-16 בפברואר צפוי להתקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), בנושא יישום המלצות ועדת שפירא. שר החינוך יואב קיש אמור להשתתף בדיון.
כזכור, קיש הודיע בחודש מאי האחרון במהלך דיון בכנסת כי יישום מסנקות ועדת שפירא, שביקשה לחולל שינוי דרמטי בחינוך המיוחד ובמערכת החינוך כולה, יידחה לספטמבר 2027. קיש, שאימץ את ההמלצות, טען כי הסיבה לדחייה נובעת מאילוצים תקציביים. בשל העובדה שבמהלך השנה הנוכחית צפויות להתקיים בחירות לכנסת, נראה שהסיכויים שהיישום ייצא לפועל – קלוש ביותר.
המסקנות המרכזיות נגעו לצורך להקטין את מספר התלמידים בגנים ובכיתות (בכלל המערכת) מכ-30 בממוצע ל-19, והפחתת מספר ימי הלימוד בשבוע משישה לחמישה. קיצוץ ימי הלימוד אמור להתקזז עם הצורך ביותר מורים עקב פיצול הכיתות. בנוסף, המליצה הוועדה על "היפוך פירמידה" – השקעה גדולה הרבה יותר בחינוך בגיל הרך, וכן על השקעה נרחבת בהכשרות מקצועיות של צוותי הוראה.
