באוקטובר 2025 הוזעק סמל ג'יימס "ג'יי.טי" מאן ממשטרת מחוז פרינס ג'ורג' בווירג'יניה שבארה"ב לחיפוש אחר ילד נעדר עם אוטיזם. לאחר שהילד נמצא בריא ושלם, סיפר מאן למגזיןPEOPLE , הוא נתן לו את הטלפון הנייד שלו והפעיל עבורו תוכנית ילדים ביוטיוב על מנת לפתח אמון ביניהם ולעזור לו להירגע. הצלילים והתמונות סייעו לילד להירגע עד שאוחד מחדש עם משפחתו.
כשחזר לביתו, שוחח מאן עם בנו לדג'ר על החוויה. הוא ניצל את ההזדמנות כדי לדבר על בטיחות ועל מה עליו לעשות במקרה שיזדקק לעזרה במצב חירום. במהלך סיעור מוחות, הציע בנו בן התשע ליצור תיק גב המיועד במיוחד לצוותי חירום – כזה שיוכל להרגיע מיד ילד עם אוטיזם במצב מלחיץ.
מבחינתו היה פרט עיצובי חשוב אחד: התיק חייב להיות שקוף. מה שהחל כשיחה פשוטה על בטיחות הפך מאז ליוזמה קהילתית רחבה שנועדה לשפר את התמיכה בילדים על הספקטרום האוטיסטי. "הבן שלי תמיד עוזר לאחרים ויעדיף לתת להם את הצעצועים או האוכל שלו כדי שירגישו בטוחים ומוערכים", מספר סמל מאן.
התיקים, שנקראים כיום על שמו של לדג'ר ומוכרים כ"תיקיLGM ", מכילים כלי ויסות חושי ותקשורת שנבחרו בקפידה על ידי לדג'ר. בתוך הערכה נמצאים: אוזניות בלוטות' מבטלות רעש, בובות רכות, ספינרים וצעצועי פידג'ט, כדור קטן, שמיכה, אביזרי ויסות חושי, לוח מחיק וכרטיסיות תמונות המסייעות לילדים שאינם ורבליים להביע צרכים.
מטרת הערכות היא להעניק תחושת ביטחון ולגשר על פערי תקשורת עד שהילד מתאחד עם מבוגר מוכר. התיקים מיועדים לנשיאה על ידי צוותי החירום וניתנים להובלה קלה גם לאזורים מיוערים או כפריים במהלך חיפושים.
לדג'ר לא רק הגה את הרעיון, הוא גם השקיע בו מכספו האישי. "הבן שלי התחיל את הפרויקט עם הכסף שלו. הוא הוציא 100 דולר מקופת החיסכון והכין חמישה תיקים", מספר אביו. "הם חולקו תחילה למחלקה שלי."
זמן קצר לאחר מכן החלה זרימה של תמיכה קהילתית, כולל תרומה על סך 1,000 דולר מארגון השוטרים Hopewell/Prince George Lodge 17 וכן תרומות מארגונים נוספים של יוצאי צבא.
מטרתו של לדג'ר שאפתנית: לצייד את כל תחנות המשטרה, תחנות הכיבוי וההצלה, בתי החולים, יחידות ההטסה הרפואית ובתי הספר היסודיים באזור מחוז פרינס ג'ורג'. עד כה חולקו 61 תיקים ויש תוכניות להרחיב את המיזם ברחבי מדינת וירג'יניה.
סמל מאן מדגיש כי היוזמה לא נועדה לפרסום או להכרה אישית. על אף שהתיקים נושאים את ראשי התיבות של בנו, הוא מעודד מחלקות אחרות ליצור ערכות דומות בעצמן בעלות של 35-30 דולר בלבד באמצעות ציוד מחנויות מקומיות. "המחוזות יכולים להכין את הערכות בעצמם ואנחנו נרגיש את אותו סיפוק גם אם הן לא יגיעו ישירות מאיתנו", הוא אמר.
לפרויקט יש גם משמעות אישית עמוקה עבור מאן. "לפני תשע שנים הסתכלתי אחרת על אוטיזם. לא באמת הבנתי אותו", הוא מודה, ומוסיף כי הוא מקווה שיותר שוטרים יעברו הכשרה שתסייע להם להבין שהתנהגויות הנתפסות לעיתים כאיום הן למעשה תגובה לעומס חושי או למצוקה.
"הבן שלי פתח לי ולעמיתיי את העיניים", הוא אמר. "הידע שהוא מעניק לי עוזר לי להיות שוטר טוב יותר."
לדג'ר עצמו חולם בגדול – להציב ערכת אוטיזם בכל רכב חירום, בית ספר ותחנת שירות אפשריים. הוא אף שיתף את אביו כי בעתיד ירצה ללכת בעקבותיו ולהיות שוטר. "הרגע שבו בני אמר שהוא רוצה להיות כמוני היה משמעותי מאוד", מספר מאן. "הוא רוצה לעזור לאחרים כפי שאני עושה, וכאב וכשוטר זה ריגש אותי מאוד."
