במהלך הזמן האחרון אני מנסה להרחיב את מקורות הידע שלי בתחום הכתיבה. בין התכנים השונים ישנו הפודקאסט "שעת כתיבה" של הסופר והעורך הספרותי, נבו רוזי. באחד מפרקי הפודקאסט מתאר נבו סיבות שמניעות אותנו לכתוב.
לעוד טורים של לי – לחצו כאן
תוך כדי הקשבה לדבריו, עלו לי מחשבות על הדברים שמניעים אותי לכתוב. רציתי לחלוק אותן אתכם ולנסות ולשכנע שיש ערך בכתיבה, גם אם היא לא מושלמת או שאינה באה בקלות.
אני כותבת קודם כל כדי שישמעו אותי. זו אחת הדרכים העיקריות שיש לי להישמע וכמעט היחידה. רוב האנשים נשמעים מדי יום בדרכים מרובות, אפילו שהם לא רוצים להישמע. אני לעומת זאת צריכה להיות יותר יצירתית, מאחר ואין לי דרך אחרת להשמיע את קולי וחשוב לי שיידעו שאני פה, שיש לי שכל ושלפעמים גם לי כואב בלב.
עוד סיבה שבגללה חשוב לי לכתוב היא הצורך לחלוק את הרגעים המשמעותיים בחיי עם הקוראים שלי. אני מרגישה שכתיבה כזו עוזרת לי לבנות ולהבין את הסיפור שלי ואת המקום שממנו באתי.
בין היתר, אחד המניעים שנבו הזכיר בפודקאסט הוא רכיב השליטה. אם שליטה נחשבת כמניע למרבית האנשים, אני חושבת שבמקרה שלי זה נכון פי כמה. בחיי היום יום שלי אין לי הרבה שליטה. רוב הזמן ההחלטות שלי מבוצעות בידי סביבתי הקרובה, בידי בני משפחתי או המשלבות שלי.
אנשים מנסים להבין מה אני רוצה והרבה פעמים הם מבינים, אבל לעיתים יש פספוס ואני לא מצליחה להסביר את עצמי. זו תחושה לא פשוטה ואף מתסכלת עבורי. לכן, אני מרגישה שהכתיבה היא המקום הכי שלי, בו יש לי את המילה הסופית ובו אני קובעת את חוקי המשחק.
המקום שלי להביע כעס או תסכול כשקשה לי או להביע ולחלוק שמחה ואושר כשאני חווה הצלחה. בכתיבה, אין לי צורך לפעול לפי החוקים והעקרונות המקובלים. אני קובעת אותם. בעולם הזה אני השריף ואני מציירת לי את גבולות הגיזרה.
חשוב לי להסביר דבר נוסף. הכתיבה שלי היא לא רק לצרכי הנאה. היא מיועדת גם לצרכי התפתחות ומימוש שאיפות מקצועיות בחיי. הכתיבה עזרה ועודנה עוזרת לי לקדם את עצמי בעולם. בזכות הכתיבה הוצאתי לאור ספר שכתבתי: "מילה שלי".
כבר שמעתי שהצלחתי לגעת דרכו בליבם של אנשים. חלק תיארו תחושות הזדהות וחלק תיארו חוויה של הרחבת אופקים או העמקה בהבנה והיו גם כאלה שחשו השראה. על כולם אני מודה. הודות להם אני מאמינה ומחכה לשלב הבא שבו אעמוד פרונטלית מול קהל, בהרצאה, ואספר את הסיפור שלי, על הדרך שעברתי ועל מקורות הכוח שלי, ואולי גם החולשות, כאישה עם אוטיזם שאינה יודעת לדבר ואינה מוותרת על החלומות.
כל אלה מתאפשרים לי בזכות הכתיבה. לכן, אני מקווה וממליצה שתכתבו גם אתם. למרות שאתם וורבליים, אולי גם לכם יסייע תהליך הכתיבה להגשים שאיפות וחלומות. ייתכן שבמיוחד עכשיו, כשכל כך הרבה מאיתנו חווים אובדן שליטה בצל המלחמה והאזעקות, עשוייה הכתיבה לשמש מרחב ביטוי, בו התוכן והכללים נקבעים על ידכם, דבר שאולי יסייע לתחושת השקט ולהגברת הביטחון. לי זה ממש מסייע.
