ברוח הימים האלה של יום העצמאות, הייתי רוצה מבחינתי לעסוק במושג עצמאות בנוגע לתהליך שאני עוברת כדי להיות אדם יותר עצמאי. ההתקדמות שלי היא אחרת באופן משמעותי ביותר בהשוואה לאנשים אחרים, בדרך להיות הכי עצמאית שאני יכולה.
יכולת ההתבטאות שלי בכתיבה תומכת אינה עומדת בסתירה לקשיים היומיומיים בפרטים הקטנים, גם אם זה יכול להישמע למישהו תמוה. הדוגמאות שאתאר אולי תיראנה קטנות, זניחות ולא חשובות, אבל כל העניין הוא שבשבילי מדובר בצעדים משמעותיים מאוד, מוזר אולי ככל שזה ייראה לכם.
למשל, היכולת שלי לנקות, לארגן בצורה יותר עצמאית. כל בוקר אני אוכלת ארוחה עם המשלבות שלי. פעם הייתי מנקה את השולחן ללא תשומת לב וללא בדיקה אם נקי או מסודר, עד שהמשלבת שלי החלה להסב את תשומת ליבי לאופן שבו אני מנקה ולהתעקש איתי שאארגן את המטבח אחרי הארוחה טוב יותר.
לדוגמה, תחילה המשלבת הייתה מנקה יחד איתי ואף דואגת להכין את המטליות. אני הייתי מנקה כמיטב יכולתי והיא עזרה לי לנקות את הפירורים שנפלו לרצפה כי זה היה מורכב מדי בשבילי. בהמשך, החזקתי לבדי שתי מטליות וניקיתי באמצעותם את הפירורים מהשולחן. היום אני מנקה ואוספת הכול גם מהרצפה.
למרות שמדובר בפעולות קטנות מאוד, עבורי זה תהליך משמעותי. כל למידה של פעולה פשוטה כזו היא עבורי צעד מגדיל ומקדם אותי.
תהליך נוסף, שגם הוא אולי יישמע לכם מינורי אך עבורי היה עוד צעד להיות קצת יותר עצמאית, עוסק בהחלטה להניח לידי את הפח, להנחות ולהרגיל אותי לזרוק את האשפה לתוכו, שכלל בעיקר את המחברות שבהן אני כותבת. השלב הבא הוא ללמוד לצאת החוצה, לגשת לחדר האשפה של בניין המגורים שלנו ולזרוק לפחים הגדולים את כל מה שהצטבר בפח האישי.
דוגמה נוספת מתחברת דווקא למקום יותר רגשי – האופן שבו אני מגיבה כאשר משהו מכעיס אותי. לרוב, יש לי נטייה להביע כעס דרך התנהגות, שכוללת לעיתים השלכת חפצים או בריחה לשירותים. עם זאת, בשנים האחרונות אני מנסה בהדרגה להביע תסכול דרך מילים ולתקשר את מה שמפריע לי.
הסיבה שהדוגמה הזו מסמנת עבורי עצמאות היא שזה דורש ממני לקחת אחריות ולבטא מילולית את מה שמפריע לי במקום לצפות מהצד השני ולפענח מה מפריע לי. זה תהליך מאתגר וקשה עבורי כיון שזה דורש ממני לשנות הרגלים שלהם הסתגלתי כל חיי. בשל העובדה שבחרתי להגיב בהתנהגות מסוימת, למעשה נמנעתי מלנסות להסביר מה שבפועל מפריע לי גם בעצמי. היום זו עדיין עבודה מתמשכת הדורשת ממני מאמץ רב, אך אני מאמינה שגם לשם אגיע.
השגתי כבר לא מעט הישגים עצמאיים יומיומיים – כמו הכנת הארוחה עצמה, נסיעה בתחבורה ציבורית, קניות בסופר, ישיבה בבתי קפה. הכול בסיוע, אבל אני בוחרת, אני משלמת, אני מתנהלת. לא פשוט, אבל חשוב מאוד וגם כיף.
המטרה היא להיות עצמאית ככל שאוכל, גם אם אני יודעת שתמיד אצטרך סיוע. אבל, אני עובדת קשה כדי להפיק מעצמי את העצמאות המירבית שאני יכולה להשיג.
שיתפתי בתהליכים שאני עושה על מנת להפוך לאדם עצמאי ואחראי, אך התהליך אינו פשוט. מדובר במסע ארוך עם עליות ומורדות ובעיקר עם הרבה סבלנות, רצון ומוטיבציה. אני גם מניחה שהוא לא יסתיים אף פעם. כיף לכם שאתם עצמאיים. תיהנו מזה. לא מדובר במשהו מובן מאליו.
