נערים ונערות רבים מנצלים את החופש הגדול בשביל לעבוד. עבור נערים ונערות עם מוגבלות, העבודה בקיץ נעה בין חשש, התרגשות וגם סיפוק.
עברי ינאי הוא נער כבד ראייה בן 14 מקיבוץ משמר השרון. הוא יעבוד הקיץ בשתי עבודות: האחת בבנק דיסקונט דרך תוכנית עבודה לקיץ של ארגון אופק לילדינו והשנייה במסגרות הגיל הרך בקיבוץ.
"בקיבוץ אעבוד במסגרת שהייתי בה. הם צריכים עזרה אז אני אעזור להם", הוא מספר לשווים. "בחרתי לעבוד בבנק דיסקונט. הם השותפים הראשיים של תוכני העבודה לקיץ עם אופק לילדינו. הם מעסיקים הרבה נערים ונערות עם מוגבלות. אז שמעתי מהרבה חברים שלי איך היה לעבוד שם".
ברוב התוכניות, צעירים עם מוגבלות עובדים כל השנה. כך, למשל, עבדה תמר כהן, צעירה בת 21 על הרצף האוטיסטי מירושלים, בבית קפה בשם זאריפה בעיר. "אני מסיימת כיתה י"ד. בבית הספר שלנו, כל מי שבכיתת תקשורת לומד שנתיים של י"ג וי"ד. לומדים קישורי חיים כמו צרכנות נבונה. יש התנסויות תעסוקתיות. בחלק מהפעמים, אני בחרתי את מקום העבודה. העבודה נתנה לי ביטחון. פרחתי שם מבחינה חברתית", היא משתפת.
תוכנית נוספת שמעניקה ליווי תעסוקתי נקראת "יוצרים עתיד" של משרד הרווחה. יש קבוצות גם בעמותת אלווין ישראל וגם בעמותת מגדל אור יעדים לצפון. כיום, משתתפים בה 22 נערים ונערות כבדי ראיה ועיוורים במחוז הצפון.
"הם יוצאים להתנסות בין שלוש לחמש שעות בשבוע. אנחנו מלמדים אותם כבר בתיכון מיומנויות שקשורות לעולם העבודה בתקווה שזה יעזור להם בעתיד", אומרת עו"ס לינוי מזרחי, ראש צוות השמה וקשרי מעסיקים.
עברי מקווה שהעבודה בבנק דיסקונט תעניק לו כלים להמשך. "אני מקווה שאקבל כלים שקשורים לעולם העבודה כמו איך לעבוד בצוות, איך להסתדר עם בוס ואיך לעשות את מה שמבקשים ממני", הוא מסביר.
עלא סואעד, רכז התוכנית באזור הצפון, מסביר כי הקיץ הוא תקופת הזהב. "אני מקבל פניות בעיקר מההורים. הילדים נמצאים בבית אז הם מבקשים שאמצא לנערים התנסות תעסוקתית. הנערים יכולים לעבוד גם בבוקר והם יכולים להשקיע יותר שעות בהתנסות", הוא מתאר. "נערה אחת התחילה התנסות בחנות הירקות הקרובה לביתה. היא ביקשה מהם בקיץ להיות שם בהתחלה חמש שעות ואחר כך יומיים בשבוע. כיום, בזכות העבודה הקשה שהא עשתה בקיץ, היא עובדת שם כמעט במשרה מלאה", הוא מספר.
ישנם אתגרים נוספים מלבד העבודה עצמה כמו עניין הניידות. "אני אצטרך לקחת אוטובוס לעיר. בשביל לקרוא מספר של אוטובוס, אני צריך להגדיל אותו המון ולקרב את הטלפון", מסביר עברי, אבל הוא כבר מתורגל. הוא חבר בנבחרת הכדור-שער של ישראל וחניך בתנועת נוער יחד של בית חינוך עיוורים. הוא נוסע באופן עצמאי באוטובוסים באזור מגוריו וגם ברכבות לירושלים.
אחרים מנצלים את הקיץ בשביל ללמוד ניידות. "יש לי שלושה אנשים מטמרה שיתחילו התנסות מצוינת בספריה העירונית", מציין עלא. "הם כבר קיבלו מורה להדרכה שיקומית שעובדת איתם על ניידות. יש נערים רבים שבמהלך הקיץ לומדים להתנייד באופן עצמאי בתחבורה ציבורית. זה מקדם אותם מאוד אחר כך. כל מאמץ שהם ישקיעו בקיץ זה מאמץ שהם לא יצטרכו להשקיע במהלך שנת הלימודים".
הילה ינאי, אמו של עברי, היא מרפאה בעיסוק במקצועה וחשוב לה לשמור על איזון. "אני שמחה שעברי יעבוד. הוא ילמד לעבור על חוזה ולהתעסק קצת עם בירוקרטיה כמו אדם מבוגר. אבל העבודה היא חלק מתמהיל הדברים שהוא יעשה בחופש הגדול", היא מבהירה.
תמר לקחה קצת חופש. "אני מאוד מתגעגעת לעבודה. אני מצטערת שההתנסות התעסוקתית נגמרה. אבל אני מתחילה שירות לאומי בספטמבר בגן ילדים. אני אעזור לגננות אז אני רוצה לנוח ולהתכונן", היא משתפת.
לצערנו, לא כל הנערים שרוצים לעבוד בקיץ יעבדו. במהלך הכנת הכתבה הזו, הובהר כי נערים רבים עם מוגבלות מחפשים עבודה ללא הצלחה. ישנו מענה מדהים אך חלקי. לינוי מדברת על הרצון להגדיל את המענה. "אנחנו שואפים לגדול שנה הבאה מ-22 ל-28 צעירים כבדי ראייה. אנחחנו רוצים להרחיב את התוכנית לעוד אזורים בארץ כי אנחנו יודעים שיש ביקוש", היא מסכמת.
