רפורמת אביזרי השיקום והניידות של משרד הבריאות, שנכנסה לתוקפה בשנת 2024, נועדה להעביר את מרבית אביזרי השיקום והניידות ממשרד הבריאות אל קופות החולים. אך בחוזר מנהל הרפואה משנת 2014 אין התייחסות למיטה חשמלית המותאמת לילד. זו הסיבה שבגללה אביגיל יפרח בת ה-9 ישנה במיטת תינוק רעועה.
על פי משרד הבריאות, הקריטריונים לזכאות למיטה חשמלית הינם: "מבוטח עם מוגבלות שלא מסוגל לקום ממצב שכיבה לישיבה באופן עצמאי או מהמיטה לכיסא וחזרה, ושבאמצעות מנגנונים אלו יוכל להגיע לעצמאות מרבית", וכן "אנשים סיעודיים אשר רוב פעולות היומיום שלהם מתבצעות במיטה והמטפל העיקרי בהם הנו בן משפחה מבוגר".
אביגיל, שסובלת מעיכוב התפתחותי ו-235% נכות, עומדת בקריטריונים אלה, ואף על פי כן, היא אינה מקבלת את המיטה שלה היא זכאית. "תראי את המיטה שהיא ישנה בה", סיפרה לשווים ס', אמה של אביגיל. "היא התחילה להתפרק. זו מיטת תינוק ואביגיל כבר בת תשע. פנינו לקופת חולים כללית לפני ארבעה חודשים והם מסרבים לתת לנו מיטה חשמלית".
מאז שפנתה ס' לכללית, בתחילת חודש מרץ השנה, ביקר בביתם פעמיים פיזיותרפיסט מטעם הקופה ולדבריה אמר לה שאכן אביגיל זכאית, אך לא יאשרו לה מיטה חשמלית משום שמשקלה רק כ-20 ק"ג ואילו למיטת מבוגר נדרש משקל מינימלי של 40 ק"ג.
באתר קופת חולים כללית נכתב במפורש שילדים ובני נוער עד גיל 18 פטורים מתשלום השתתפות עצמית בעלות האביזר הנדרש להם והם זכאים למיטה חשמלית. מדוע, אם כך, מצאה הקופה ש"הבקשה למכשיר ניידות לא עומדת באמות המידה המקצועיות שנקבעו בנהלי משרד הבריאות", כלשונם, בתשובה ששלחו לס' במרץ?
מסתבר שבשנה האחרונה השתנתה התקינה לגבי מיטות מבוגרים והיצרן החליט שאינן מתאימות לילדים לאחר שקרו מספר תקריות מצערות. משום מה, לא עודכן מסמך משרד הבריאות כך שיגדיר שילד זכאי למיטת ילד ומסיבה ביורוקרטיות זו – נכון להיום לא ניתן לספק מיטה חשמלית לילדים.
"אני יודעת שיש משפחה שקיבלה, לדבריהם, 'באישור חריג' מיטה חשמלית לילד ואפילו שלחו לי תמונה. אז למה אחרים מקבלים ואנחנו לא?" שאלה ס' בתסכול.
"אין מגבלת משקל מינימום על מיטה חשמלית ובהחלט קיימת הסמכות להפעיל שיקול דעת במקרה של ילדים", הסביר לשווים עו"ד גיא אקוקה, מומחה לדיני מוגבלות. "זה מקרה מצער ומקומם כי כל הנושא של העברת הסמכות לקופות החולים הייתה אמורה להיטיב עם הלקוחות ולא להקשות עליהם".
"אם יש צורך תפקודי וקיומי לניהול אורך חיים תקין ברמה מינימלית אנושית, אז הם מחויבים לסייע לה. אין סיבה לא לאשר לה מיטה. למעשה, קופת החולים הציבה את המשפחה בפני שוקת שבורה, משום שגם אם הם רוצים לערער על ההחלטה, הם לא יודעים על מה לערער, כי לא נתנו להם טיעון מוצדק. ובכל מקרה חלה חובת טיעון והנמקה – זו חובה מנהלית שהם לא קיימו".
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "במסגרת רפורמת מכשירי הניידות והשיקום, הזכאות למיטה מיועדת למי שמוגדרים במצב סיעודי מורכב או מונשמים, שאינם ניידים ואינם יוצאים מביתם למסגרות. ילדים העומדים בקריטריונים. אלה זכאים למיטה שנקבעה ברפורמה (מסוג פאולר). מיטות אלו מסופקות באמצעות ספקים שונים. בעקבות שינויי תקינה אצל יצרני המיטות הספקים אינם מספקים מיטות אלה למי שמשקלם נמוך מ-40 ק"ג וגובהם נמוך מ-1.40 מ'. תקינה זו נולדה בעקבות שיקולי בטיחות ואירועים חמורים שאירעו במהלך השימוש במיטות אלה על ידי ילדים. משרד הבריאות מודע לסוגיה ופועל למציאת פתרון שיאפשר מתן מענה בטוח ומתאים לילדים הזכאים. באשר לאביגיל, הצוותים המקצועיים נמצאים בקשר רציף עם המשפחה והנושא הוסבר להם. למשפחה ניתנו המלצות ופתרונות זמניים, שנועדו לתת מענה עד למציאת פתרון קבוע. נמשיך ללוות את המשפחה ולסייע ככל שניתן. יודגש כי כלל המכשירים והאביזרים הנדרשים לטיפול בילדה סופקו וממשיכים להיות מסופקים בהתאם לצרכיה ובהתאם לנוהל משרד הבריאות בנושא".
במשרד הבריאות לא לוקחים אחריות על המצב האבסורדי שנוצר. "מפנייה של משרד הבריאות לקופת החולים נמצא כי היא בקשר עם המטופלת ומשפחתה לצורך התאמת המענה המקצועי לצרכיה ולבחינת תנאי הבית והציוד הנדרש", נמסר מהמשרד לשווים.
