"במשך שנים נוצרה תפיסה שלאנשים עם מוגבלות אין מיניות", אומרת אסנת יחזקאל להט. "יש סטיגמות רבות בנושא. ההנחה הרווחת היא שאנשים עם מוגבלות פיזית הם א־מיניים, בעוד שאנשים עם מוגבלות רגשית או קוגניטיבית יתנהגו בצורה מינית לא מותאמת. אין שום הוכחות שזה נכון. החברה הרבה יותר מגבילה אנשים עם מוגבלות בתחום המיני ממה שהמוגבלות מגבילה אותם".
יחזקאל להט מכירה את המציאות הזו גם מהחיים האישיים וגם מהעבודה. בגיל 19 וחצי עברה תאונת דרכים שהותירה אותה משותקת בארבע גפיים, ובהמשך הוכרה כנכת צה"ל. "עברתי עם זה תהליך", היא מספרת. "בתחילת חיי כמשותקת הייתי אומללה. היום אני במקום שלא הייתי מחליפה את החיים שלי בחיים של אישה ללא מוגבלות. במובן מסוים, הקצבה שמשרד הביטחון מעניק לי נתנה לי את החופש לעסוק בדברים שמעניינים אותי".
כבר 15 שנה היא עוסקת בייעוץ מיני לאנשים עם מוגבלות, בקליניקה פרטית ובמרכז נועם בבית החולים שיבא. מרכז נועם, הפועל בבניין השיקום במרכז הרפואי, מעניק שירותים לנשים עם מוגבלות פיזית או נוירולוגית המשפיעה על תפקוד הגפיים. במקום פועל צוות רב־מקצועי, ובמסגרת עבודתה מלווה יחזקאל להט נשים בנושאים של מיניות, זוגיות ואינטימיות.
"חשוב להבין את ההבדל", היא אומרת. "מטפלת מינית אולי תעסוק באתגרים רגשיים או בחרדת ביצוע. אני מציעה פתרונות מעשיים. הרבה פעמים אנשים מגיעים אליי עם שאלה מאוד קונקרטית: איך עושים את זה כשיש מגבלה מסוימת? איך מתארגנים? איך מתאימים את הסיטואציה למציאות החיים?"
לדבריה, כבר בתחילת כל מפגש היא מנסה לייצר תחושת ביטחון. "אני אומרת למטופלות שהן במקום מוגן. אם יעלו נושאים שהן לא מרגישות בנוח לדבר עליהם, הן מוזמנות להגיד לי. מבחינתי, זה מודלינג לקשר מיני לדעת להגיד מה נעים ומה לא, מה מתאים ומה לא".
"גם בשתיקה יש מסר"
לדבריה, אחת הבעיות הגדולות ביותר היא שלא מדברים עם אנשים עם מוגבלות על מיניות. "'גם בשתיקה יש מסר'. כשאנשים עם מוגבלות לא מקבלים מידע על מיניות, המסר שהם מקבלים הוא שהנושא הזה לא שייך אליהם. לזה מצטרפת גם העובדה שבהרבה מרפאות גינקולוגיות עדיין אין נגישות פיזית, או שהצוות לא יודע איך לתת שירות".
היא גם מציינת שנשים עם מוגבלות נתקלות בחסמים כבר בדרך לטיפול רפואי. "לנשים עם מוגבלות יש חסמים רבים כשהן מגיעות לבדיקה גינקולוגית או לבדיקת שד. לפעמים המרפאה עצמה לא נגישה, ולפעמים הצוות לא נגיש. במרכז נועם הן מגיעות למקום שכבר מכיר את הצרכים שלהן. אין את התמיהה של הפעם הראשונה".
"כמעט תמיד אפשר למצוא פתרון"
במהלך השנים ליוותה יחזקאל להט מטופלים רבים והגיעה למסקנה שלרוב הקשיים אפשר למצוא פתרונות. "הגיעה אליי אישה עם מוגבלות נוירולוגית שעיקר הבעיה שלה הייתה חוסר שליטה בסוגרים. במקום להגיד 'אי אפשר', עבדנו על התארגנות. אם האתגר המשמעותי יותר הוא אחר הצהריים, אפשר לקיים יחסי מין בבוקר. אפשר לשים רפידה על המיטה כדי שיהיה פחות לא נעים, ואפשר לחשוב על תנוחות שלא דורשות לחץ על הבטן. לפעמים שינוי קטן עושה הבדל גדול".
גם אנשים שנעזרים במטפל או במטפלת זרים יכולים, לדבריה, לקיים חיים אינטימיים. "יש הבדלים תרבותיים, ולכן צריך להסכים על הכל מראש. בסופו של דבר זה עניין של תקשורת".
היא מבקשת להדגיש כי משרד הרווחה מממן טיפול או ייעוץ מיני לאנשים עם מוגבלות המוכרים בלשכות הרווחה, ובמקביל פועלים בישראל גם מרכזים ייעודיים המלווים אנשים עם מוגבלות שחוו פגיעה מינית.
"אני מדברת על הנושא מבפנים"
יחזקאל להט מאמינה שהעובדה שהיא עצמה אישה עם מוגבלות מסייעת לה בעבודתה. "אני גם אשת מקצוע, אבל אני גם מדברת עם אנשים עם מוגבלות בגובה העיניים. אני מדברת על הנושא מבפנים, ולא מבחוץ. יש דברים שאני, כיועצת מינית עם מוגבלות, מבינה שחלק מהמטפלים ללא מוגבלות לא תמיד מבינים, כמו הצורך בפרטיות".
לדבריה, בסופו של דבר תקשורת היא המפתח לחיים מיניים בריאים. "זה מתחיל בתקשורת עם עצמנו. להבין מהם הגבולות שלנו, מה נוח לנו ומה לא. אחר כך מגיעה התקשורת עם בן או בת הזוג. שיח פתוח חשוב בכל תחומי החיים, לא רק בתחום המיני. הוא גם מסנן פרטנרים לא טובים".
בסיום השיחה היא מבקשת להעביר מסר של אחריות ותקווה. "נכון, החברה מגבילה אותנו לפעמים יותר מהמוגבלות. אבל גם אנחנו צריכים לקחת אחריות. אני חושבת שאם אנשים עם מוגבלות יתחילו לפרוץ את המחסומים ולדרוש את המקום שלהם, החברה הישראלית תהיה הרבה יותר מתוקנת".
מידע נוסף בנוגע לטיפול מיני דרך משרד הרווחה ניתן למצוא באתר שלהם >>> https://www.gov.il/he/pages/people-with-disabilities-independent-living-life-skills-sexual-social-programs
ליצירת קשר עם אסנת >>>
Osnat.YehezkelLahat@sheba.health.gov.il
עוד בנושא:
יוצר הסרט ששובר את הטאבו: "גם אנשים עם מוגבלות רוצים לחשוק ולהיות נחשקים"
