בגיל 26, גל לינקר, תושב חיפה, קוטף את תפקידו הקולנועי הראשון: מנחם, אפסנאי עם תסמונת דאון, בקומדיה הישראלית החדשה "גבעה 338". אבל האהבה שלו למשחק התחילה הרבה לפני שהגיע לסט הצילומים.
"תמיד אהבתי משחק", הוא מספר בשיחה עם אתר שווים. "אני אוהב מאוד את הבמה, את האהבה של הקהל ואת האפשרות שזה נותן לי להתבטא". במקביל הוא גם כותב ויוצר בעצמו: בין היתר כתב גרסה משלו ל"המלט" ומחזות זמר שעדיין מחכים על הדף.
לצדו במהלך השיחה נמצאת אמו שרית, שעוזרת לו כשהוא מתקשה לנסח את דבריו ומשלימה פרטים כשצריך. שרית מספרת שהמשיכה שלו לבמה ניכרה כבר בילדות. "גל אהב לשחק מגיל מאוד צעיר", היא משתפת. "כשהוא התחיל לראות קלטות הוא התחיל לחקות את הדמויות והשחקנים, לרקוד ולעשות לנו הצגות בבית".
"גבעה 338", שעלתה לאקרנים ב־6 באוגוסט, היא קומדיה צבאית בבימויו של ארז בן הרוש, שנוצרה כמחווה ל"גבעת חלפון אינה עונה". במרכז העלילה בסיס צבאי קטן בבקעה שמיועד לפינוי לאחר שממשלת סין מבקשת לרכוש את השטח לצורך פרויקט "דרך המשי". אלא שבונקר מסתורי מתחת לבסיס משבש את התוכניות. לצד לינקר משתתפים בסרט בין היתר אלי יצפאן, שחר חסון, יעל פוליאקוב, קים אור אזולאי וטל פרידמן.
לאורך השנים השתתף לינקר בפרסומות, בקמפיינים ובקליפים. הדרך לסרט התחילה דווקא בפרסומת. "השתתפתי בפרסומת של משרד הביטחון, המלהקת שם המליצה עליי למלהק של הסרט והוזמנתי לאודישן לתפקיד", הוא מספר. החיבור לדמות היה כמעט מתבקש: "במציאות גם התנדבתי בצבא והייתי אפסנאי, כמו הדמות של מנחם".
"שילוב אמיתי, זה העניין"
שרית מדגישה כי מנחם לא הפך לדמות עם תסמונת דאון בדיעבד, אלא כך נכתב התפקיד מלכתחילה. לדבריה, הבחירה הזו קשורה גם להיכרות המוקדמת של בן הרוש עם התחום: בצעירותו הוא התנדב במסגרת של אנשים עם צרכים מיוחדים, וכבר אז נולד אצלו הרצון לשלב אותם ביצירותיו.
"תמיד היה לו חלום לשלב אנשים עם צרכים מיוחדים ביצירות שלו", מספרת שרית. "בצבא היום משולבים הרבה מאוד אנשים עם צרכים מיוחדים, אבל עד עכשיו לא נתנו לזה מקום בקולנוע. אף פעם לא ראו בסרטי צבא חייל עם צרכים מיוחדים".
העובדה שהתפקיד נכתב לשחקן עם תסמונת דאון לא חסכה מגל את שלב האודישנים. "גל עשה אודישנים לצד עוד אנשים עם תסמונת דאון שנבחנו, ולשמחתנו הוא עבר את האודישן", היא אומרת.
גם ההכנות דרשו ממנו עבודה רבה. "היו הרבה מאוד טקסטים", מודה לינקר. "אבל הייתה לי מוטיבציה מאוד גבוהה. עשיתי המון חזרות, לקחתי את הדפים כמעט לכל מקום ובכל הזדמנות חזרתי עליהם". הוריו סייעו לו, ולדבריו הוא הגיע לסט כשהוא יודע את כל הטקסטים בעל פה.
הצילומים עצמם לא היו פשוטים: ימים ארוכים במדבר, לעיתים מחמש או שש בבוקר ועד הלילה, ובחום כבד. שרית מספרת שההפקה בדקה לאורך הדרך אם גל זקוק להתאמות, אך בפועל הוא לא נזקק להן. "הם התייחסו אליו כשחקן ככל השחקנים. שילוב אמיתי. זה העניין".
לינקר מוצא לא מעט מעצמו במנחם. "יש במנחם הרבה ממני", הוא אומר. "חוץ מזה ששנינו אפסנאים, שנינו אנשים שאומרים את האמת תמיד ולעולם לא משקרים". מבחינתו, מנחם הוא גם המצפן בתוך הכאוס הקומי של הסרט: "הוא זה שבסוף מוצא את הפתרון ומציל את המצב. ובדומה לדמות, שנינו אוהבים מאוד לעזור".
עדיין, האפשרות לקבל תפקיד כזה רחוקה מלהיות מובנת מאליה. "יש מעט מאוד תפקידים לשחקנים עם צרכים מיוחדים. הייתי רוצה שיהיו יותר", אומר לינקר. "קשה לאדם עם מוגבלות וצרכים מיוחדים להיכנס לתעשייה, קודם כל כי לא נכתבים הרבה תפקידים כאלה".
חולם על "רוקדים עם כוכבים"
שרית מצביעה על בעיה רחבה יותר: גם כשאנשים עם מוגבלות מופיעים על המסך, לדבריה, הם מקבלים לא פעם תפקידים קטנים שאינם עומדים בפני עצמם. מבחינתה, השינוי צריך להתחיל עוד לפני שלב הליהוק – אצל מי שכותבים את הדמויות. "צריכים תסריטאים שבאמת יכתבו תפקידים", היא אומרת, "כדי ששחקנים עם צרכים מיוחדים יוכלו להגיע לאודישנים ולהיבחן כמו כולם".
מבחינתה, הנוכחות על המסך חשובה גם לצופים עצמם. "בכל מקום צריכים לראות אנשים עם צרכים מיוחדים. גם בתעשיית הקולנוע, גם בתעשיית הטלוויזיה, גם בתעשייה הדיגיטלית. זה לא צריך להיות משהו יוצא דופן".
גל מסכים ומרחיב את הרשימה גם לריאליטי: "תמיד היה לי חלום לרקוד ב׳רוקדים עם כוכבים׳. זה לא צריך להיות משהו מיוחד. ככה אנשים יתרגלו לראות על המסך גם אנשים אחרים".
שרית מציינת כי הפער אינו מוגבל לעולם המשחק. "לאנשים עם צרכים מיוחדים בדרך כלל נותנים עבודות די סיזיפיות ומונוטוניות", היא אומרת. לדבריה, אצל גל התברר מה קורה כשמקבלים הזדמנות בתחום שאוהבים: "ברגע שהוא עבד כשחקן, משהו שהוא באמת בנשמה שלו, המוטיבציה הייתה בשמיים. כשנותנים הזדמנות אמיתית זה עובד".
בקרוב לינקר מתכנן לקחת את החלום המקצועי צעד נוסף קדימה ולהתחיל ללמוד במכללה תעסוקתית לאמנויות הבמה המיועדת לאנשים עם צרכים מיוחדים. ויש לו יעד נוסף: לביים יום אחד את הגרסה שלו ל"המלט". "יש לי המון חלומות – לשחק, לרקוד, להשתתף בתוכניות ריאליטי", הוא משתף.
אבל החלומות של גל אינם מסתכמים בבמה ובמסך. בחייו האישיים הוא כמה למצוא זוגיות. "גל אדם חברותי אבל חסרה לו מאוד זוגיות", שרית אומרת. "לא פשוט למצוא מישהי שתהיה ביניהם התאמה, שפה משותפת ושיוכלו לבנות יחד מערכת יחסים טובה ואמיתית. מי יודע, אולי מישהי תראה אותו דרך הכתבה הזאת".
